סוכות. כמדי שנה בילדותי – ביקור אצל הדודה רבקה בזיכרון יעקב. בבית אהרֹנסון שדודתי המשיכה לגור בו עד יום מותה. בבת אחת אני עוברת אל עולם ששוכן בממד זמן אחר. עצים גבוהים, צל, שקט, סוכה מקושטת למהדרין, שזירות חיטה, ענבים שמוגשים עם צלוחית מים לטבילת האצבעות, כלי חרסינה מעוטרים. המבוגרים יושבים ומדברים, ואני ודגנית בת ...
רוצים להמשיך לקרוא?
הכניסה למנויים לכתב-העת אדם עולם
קראתי כרגי את המאמר על שרה אהרונסון. כתוב יפה, מרתק. למדתי והתעשרתי. תודה