תגית: גרמניה

רשימת כתבות

יומן גרמניה, פרק רביעי – ד"ר שטיינר, פרופסור שירין

הרוהר-ויאדוקט בהרדקה, גרמניה

אם אנחנו צריכים לבחור בין התבדלות במגדל שן אנתרופוסופי לבין היבלעות במרחב האקדמי אני בהחלט ממליץ על דרך שלישית. ביקרתי בשלוש אוניברסיטאות והכשרות אנתרופוסופיות בגרמניה ולמרות הוויז מצאתי את דרכי קרא עוד »

פרק שלישי: סיפור על אהבה וכסף- ביקור בבנק אנתרופוסופי

מטה בנק GLS בעיר בוכום

הם לא משקיעים בנדל"ן כי האדמה היא משאב ציבורי, הם משקיעים רק בעסקים ירוקים, ובמקום בונוס מקבלים העובדים המצטיינים מחמאות והערכה מחבריהם. הקדשתי את יומו השלישי של מסעי בגרמניה לביקור בבנק, מבוסס על רעיונות של שטיינר, וראיתי את העתיד קרא עוד »

פרק שני: בית חולים אנתרופוסופי

בית על גדת נהר בגרמניה

המשך מסעותיי בארץ האפשרויות האנתרופוסופיות הבלתי מוגבלות מביא אותי לבית החולים האנתרופוסופי בהֶרְדֶקֶה ולמפגש מחמם לב עם ד"ר קרין מיכאל, מנהלת מחלקת הילדים. מקום מעורר השראה, בו מקבלים המאושפזים תרפיות באוריתמיה ואמבטיות שמן, בו תינוקות, "ובמיוחד אם הם פגים", לא מופרדים מאמהותיהם, ובו ההתבוננות המשותפת של הצוות על האדם יוצרת "איבר חישה חדש שקולט את מצבו". כמעט מתחשק להיות חולים קרא עוד »

פרק ראשון: נחיתה, חקלאות ועיתונאות

בית על גדת נהר בגרמניה

לאחר ארבע עשרה שנות אנתרופוסופיה נסעתי לראשונה לגרמניה, לביקור שתוכנן היטב ובכוונה לפגוש את האנתרופוסופיה במצבה הבשל ביותר. סדרה של מפגשים וראיונות מרתקים הפכה ליומן מסע, אותו אביא כסדרה בהמשכים בגיליונות אדם עולם הבאים קרא עוד »

פתיחה לעולם: רשמים מסיורים ביודינמיים באגן הים התיכון

מטע רימונים בירדן. ברקע- בקעת הירדן וישראל

בשנה האחרונה שהה לירון ישראלי הרבה בעולם, במטרה ליצור חיבורים בין מגדלים וחוות ביודינמיות מאגן הים התיכון לפעילות הביודינמית המתפתחת בישראל. כל ההשפעות שספגו משתתפי הטיולים ייטמעו באדמה הארץ ישראלית ויעזרו בפיתוח הביודינמיקה המקומית קרא עוד »

השפעת הלימודים בבתי ספר ולדורף על מצב הבריאות בבגרות: מחקר חתך רב-מרכזי

אדם עולם מחקרים

תקציר: רקע-  משערים שאנשים שלמדו בבתי ספר וולדורף, שעקרונותיהם הפדגוגיים כוללים תמיכה בהתפתחות נפשית וגופנית בריאה, עשויים ליהנות מיתרונות בריאותיים לטווח הארוך. במחקר בדקנו אם היו הבדלים במצב הבריאות בין אנשים שלמדו כילדים בבתי ספר וולדורף בגרמניה לבין מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית. בדקנו גם גורמים שעשויים להסביר הבדלים אלה. שיטות:במחקר נכללו אנשים שלמדו בארבעה בתי ספר וולדורף – בברלין, הנובר, נירנברג ושטוטגרט – לבין קבוצת בקרה שהמשתתפים בה נבחרו באופן אקראי.באמצעות שאלון לדיווח עצמי בחנו נתונים סוציו-דמוגרפיים וכן סגנון חיים ומצב בריאות בילדות ובהווה. התוצאות התבססו על דיווחים-עצמיים ביחס ל-16 מחלות: אסתמה של העור (אטופיקדרמטיטיס), נזלת אלרגית, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), הפרעת קצב, אי-ספיקת לב, תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), טרשת עורקים, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, דלקת מפרקים ניוונית (אוסטיאוארתריטיס), שיגרון, סרטן, סוכרת, דיכאון וטרשת נפוצה. כמו כן, המשתתפים דירגו את נטל התסמינים בשל תסמינים של כאבי גב, הצטננות, כאבי ראש, נדודי שינה, כאבי מפרקים, תסמינים של מערכת העיכול וחוסר איזון. לגבי כל תוצאה חושבו יחסי סיכויים (OR)מותאמים ולא מותאמים. מסקנות: לא נמצא הבדל לגבי רוב המחלות שנבדקו בין אנשים שלמדו בבתי-ספר וולדורף לבין האוכלוסייה הכללית, לאחר התאמה למשתנים חברתיים-כלכליים, מאפייני סגנון חיים בילדות ובהווה, אך דווח על רמה נמוכה יותר של נטל תסמינים בקשר לתלונות בריאותיות מסוימות בהווה בקרב אנשים שלמדו בבתי-ספר וולדורף. את הממצאים יש לפרש בזהירות לאור אופיו הניסיוני של ניתוח הנתונים. קרא עוד »

גרמניה המודרנית – לכונן אומה בעזרת המוזיקה

אחד הכוחות הרוחיים המשמעותיים שעמדו מאחורי עלייתה של גרמניה כמדינת לאום היה המוזיקה שהתפתחה שם. היו אלה יצירות שיכלו להישמע אך ורק בפומבי, ומול קהלים גדולים, והם שעוררו את הרגשות הלאומיים העזים קרא עוד »

הן בפניך משתקפים פתאום פניי

גלי הפליטים שהתדפקו על שעריה של גרמניה בשנים האחרונות הביאו הזדמנות למפגשים אנושיים מיוחדים. בעיר אוגסבורג הוקם מיזם אמנותי שלימים הפך למודל ייחודי של חיים משותפים בין בני המקום, פליטים ואמנים. ובמיזם הזה גם האנתרופוסופיה משחקת תפקיד קרא עוד »