בימים שבהם השלטון מעלים עין ואף מעודד פגיעה בקבוצות אוכלוסייה, כותב יפתח שילוני, כיצד נחנך את הילדים לאי-פגיעה ולסליחה? והאם אנחנו יכולים לחוש חמלה כלפי הפוגעים? מחשבות של מחנך לקראת יום הכיפורים קרא עוד »
תגית: ישראל
רשימת כתבות
אנשים פה טובים, אני יודעת
תגובה למאמרו של נועם שרון "כשהמדינה עושה בושות", אדם עולם 54. קרא עוד »
האם החקלאות בישראל צריכה חזון?!
לירון ישראלי מתבונן על האתגרים של החקלאות הישראלית ומציע מודלים ברי קיימא לפתרון הקשיים עמם מתמודדים כולנו, חקלאים וצרכנים כאחד קרא עוד »
עכשיו זה זמן הישראליות: תמונות מתוך ביוגרפיה ישראלית
מסע חקר פיוטי אל לב הביוגרפיה הישראלית שעובר דרך כתבי הרצל, הקמת המדינה, התהוותה, כור ההיתוך שלא אחת שרף ובידל מתוכו אוכלוסיות שלמות, כתבי אהוד לוז, יאיר אסולין, זלי גורביץ' ויוסף שריג, המחאה החברתית של 2011 ובית שאן של 2018. אורי בן דוד מתבונן על חמש תמונות בתולדות הישראליות, ומבקש לקרוא לה בשמה קרא עוד »
האם חינוך ולדורף משפיע על החינוך בישראל?
פועלי מפעל הסיגריות ולדורף-אסטוריה פנו לשטיינר בעקבות הרצאה על חינוך שהעביר להם וביקשו שיקים בית ספר עבור ילדיהם. שטיינר נענה בשמחה וראה בכך הזדמנות אמיתית לשינוי חברתי. מאה שנים מאוחר יותר, כאן בישראל, עת חינוך ולדורף משגשג מצפון לדרום - האם אנחנו עדים לתחילתו של שינוי חברתי? קרא עוד »
כשהמדינה עושה בושות
שבעים שנה למדינת ישראל, וזאת הזדמנות טובה לשאול: האם לילד הזה התפללנו? על מה מדברים הרצל, ז'בוטינסקי, בן גוריון ובגין בפרלמנט של מעלה? קרא עוד »
דבר העורכים – גליון 54 – ישראל
על גרמנים ולא גרמנים
מהי גרמניה? מהי הגרמניות? מי הם הגרמנים? אודי לוי, שחי על הצומת שבין גרמניה, שוויץ וישראל, עומד על המורכבויות. התשובה אינה מפתיעה: אין גרמניה אחת קרא עוד »
אנתרופוסופיה בישראל
ישראל היא אחד המקומות בעולם שבהם תפיסת העולם האנתרופוסופית זוכה לפופולאריות רבה ונמצאת בצמיחה עקבית ומתמשכת. המנוע העיקרי לצמיחת האנתרופוסופיה היא מערכת חינוך ולדורף, ולצידה מתקיימות פעילויות בתחומים נוספים שבהם יש יישומים אנתרופוסופיים כגון חינוך מרפא, רפואה אנתרופוסופית, ייעוץ ביוגרפי, חקלאות ביודינמית, שילוש חברתי, אמנות, הוצאה לאור, ועוד.ישראל אין אגודה אנתרופוסופית מרכזית וכל הפעילות נובעת מיוזמה חופשית של אינדיבידואלים וקבוצות ... קרא עוד »
מ"אדון הסליחות" ועד "מפסיקים להתנצל": הסליחה והמחילה במרחב הציבורי בישראל
מושג הסליחה והמחילה עומד במרכזו של יום הכיפורים, שהוא היום החשוב ביותר בדת היהודית. אך כיום, כמעט ולא ניתן למצוא ביטויים אותנטיים שלהם בציבוריות הישראלית. מה היה התהליך שהוביל לזה, ומה מקומם של המושגים התנצלות, "סולחה", חרטה וכפרה? בואו נצא למחקר תרבותי-לשוני קרא עוד »