במסגרתו נציגי יישובים כפריים, מתכננים, נציגי משרד החקלאות, מועצות אזוריות ועוד, נפגשים מדי שבוע ליום שלם של שיחות ודיונים. המסגרת הזו נולדה מתוך צורך אמיתי: ישראל, כאחת המדינות הצפופות והבנויות ביותר במערב, חייבת שיהיה לה גוף חי שמקדם את כל מה שנמצא מחוץ לערים. ברשימה זאת אנסה לרכז כמה מהסוגיות הבולטות של אזור הכפר ושל החקלאות בישראל ולהעלות כמה שאלות ... קרא עוד »
בפתח מאמרו בעיתון הארץ, שהתפרסם לאחרונה תחת הכותרת: עכשיו זה זמן הישראליות, כותב יאיר אסולין: "עכשיו, על רקע העיר בית שאן, בחום החורפי הזה, אחרי שיטוט, אחרי דיבור עם אנשים, אחרי שקיעה פנימית אל תוך המרחב המתעתע, זה שמצד אחד כאילו אבוד ומצד שני מבעבע בתוך עצמו, בתוך עולם המושגים שלו, עכשיו, למרות הכל וכו', הגיע זמן הישראליות. זמן המחשבה ... קרא עוד »
תחילה מעט היסטוריה. חינוך ולדורף החל בשנות הכאוס בגרמניה, עם סיום מלחמת העולם הראשונה. בשנה האחרונה למלחמת העולם הראשונה, 1917, החל שטיינר בפעילות שהיום היינו מכנים אותה פוליטית. הוא הגה, יזם וארגן תנועה לשינוי חברתי, שבמרכזה ניצב הרעיון של שילוש חברתי: ניתוק מסוים בין התחום הכלכלי, החברתי והרוחני. שטיינר ראה בהגשמת רעיון זה תנועת נגד למגמות הלאומיות שפשטו אז בקרב ... קרא עוד »
לאחרונה שוחחתי עם שחר המאירי, נערה מכיתה ח' בבית ספר עודד, הכותבת עבודת ביוגרפיה על מהטמה גנדהי וביקשה לראיין אותי כמתרגם ספרו ומומחה למשנתו. אחד מפיתולי שיחתנו לקח אותי להסבר על שיטת ההתנגדות הבלתי אלימה שאותה פיתח: לפי השיטה, במאבק כנגד אי צדק, אסור לך לפגוע באחר בצורה אלימה, ואת הסבל אתה משית על עצמך (למשל, בצעדות, צומות ומאסרים). באופן ... קרא עוד »
לאחרונה קראתי מספר פרסומים שעסקו ביחסי גרמניה וישראל. כותבי המאמרים היו בחלקם אנתרופוסופים, חלקם לא. מטבע הדברים עסקו המחברים שלהם זיקה לאנתרופוסופיה, בשאלות של רוח, לא רק ביחסי אנוש ופוליטיקה. נושאים כגון "רוח הלאום" ויעודם של לאומים נדונו שם, תוך התבוננות במורשת רוחנית, במשימות רוחניות של העם הגרמני ושל העם היהודי, ובהיסטוריה של תודעה מיתולוגית. כותרת החיבור הזה מעידה שבכוונתי ... קרא עוד »
ישראל היא אחד המקומות בעולם שבהם תפיסת העולם האנתרופוסופית זוכה לפופולאריות רבה ונמצאת בצמיחה עקבית ומתמשכת. המנוע העיקרי לצמיחת האנתרופוסופיה היא מערכת חינוך ולדורף, ולצידה מתקיימות פעילויות בתחומים נוספים שבהם יש יישומים אנתרופוסופיים כגון חינוך מרפא, רפואה אנתרופוסופית, ייעוץ ביוגרפי, חקלאות ביודינמית, שילוש חברתי, אמנות, הוצאה לאור, ועוד.ישראל אין אגודה אנתרופוסופית מרכזית וכל הפעילות נובעת מיוזמה חופשית של אינדיבידואלים וקבוצות ... קרא עוד »
28.9.1997 – שלהי חודש אלול התשנ"ז – ואהוד ברק, יו"ר מפלגת "ישראל אחת" (העבודה-מימד-גשר), ניצב למול המיקרופונים ומכריז: "אני מבקש (מבני עדות המזרח) סליחה בשם מפלגת העבודה ומפא"י על כל דורותיה... בגלל עגמת הנפש הרבה שנגרמה להם בשנותיה הראשונות של המדינה על-ידי תנועת העבודה". עוד הוסיף: "תנועת העבודה הייתה אחראית על מבצע מפואר של הקמת ובניית הארץ, ובמהלך ההקמה, נגרם ... קרא עוד »
הדבר שבולט במיוחד כאשר מסתכלים על המערכת הפוליטית הישראלית, הוא היעדר חזון אצל מרבית השחקנים. ברוח ראש השנה, בימי סליחות והתבוננות פנימה, נדמה כי יש צורך ביצירתה של תרבות חדשה שבה הסכמות, פשרות וכיבוד האחרוּת יאפשרו את כינונה של חברה ישראלית אנושית וחיה. בעיני רוחנו אנו חוזים ורואים אנשים שמחים, יוצרים, תוססים, לומדים וחוקרים, המחפשים תיקון אישי ותיקון עולם. אנשים ... קרא עוד »
"מתי כבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם מתרבות המערב?" בצהרי יום, מאיר אריאל נתניה, 1978. אני מבטיחה לאימא שלי, שכל התלמידים קוראים לה "גב' טיקוצקי", לחזור עם שיעורי בית עשויים ויורדת לשכונה. עשרים בלטות שבורות משם אני דופקת על הדלת של משפחת תנעמי. גם הלב שלי דופק. אימא שלי שונאת שאני באה לכאן, אבל אני נמשכת לבית הזה, שלא דומה ... קרא עוד »
הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל 
