תגית: עברית

רשימת כתבות

הרהורים אודות השימוש בשפה העברית בקרב מחנכי וולדורף [איגרת 241]

בית ספר תמר - חינוך וולדורף בהוד השרון

אחד מהאמצעים שבהם מחנכי וולדורף "מושכים למעלה" את תלמידיהם הוא השימוש בשפה תקינה וגבוהה. לאחרונה ניכרת ירידה במעמדה של השפה התקנית בקרב המחנכים, ויפתח שילוני קורא אותנו לסדר קרא עוד »

התפתחות

למושג "התפתחות" יש כמה משמעויות, אבל המובן הראשוני בעינינו הוא המובן של התקדמות הדרגתית. המובן הזה לא תמיד היה קיים בשפה. במקרא אנחנו מוצאים את הפועל "התפתח" בצורת ציווי, כשהנביא ישעיהו אומר "התפתחי מוסְרֵי צַוָארֵך" (פרק נב, ב). בדבריו אלו הפועל קשור בקשר הדוק למובן השכיח של השורש פ-ת-ח, כפי שמופיע במקרא וכפי שאנחנו משתמשים בו עד היום. למשל, "ויפתח דלתות הבית" (שופטים יט, כז). לקריאה ... קרא עוד »

אנתרופוסופיה בעברית – גנן / גננת

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן. השוו: טַיָּס–טַיֶּסֶת, כַּנָּר–ּכַּנֶּרֶתּ, תַיָּר–תַיֶּרֶת, נַהָג–נַהֶגֶת, ולהבדיל: גַּנָּב – גַּנֶּבֶת. לקריאה לחצו >> גיליון 11 אנתרופוסופיה בעברית קרא עוד »

משפחת גוריון, "שבט אחים", טבאש

"שבט אחים" הוא יצירתם בת השנתיים של אירית ( 50 ) ויזהר (50), אשר מתגוררים עם ילדיהם תום ( 25 ) וים ( 18 )בכפר הבדואי טבאש שבצפון הארץ. לקריאה לחצו >> גיליון 24 ביקור בית נמרוד סמילנסקי פרידמן וטל גליק קרא עוד »

אילי האדמה

סיפור מגדל בבל ידוע לכול. קיימת השערה שהוא נועד לשמש כמסלול עבור האלים בדרכם לשמים. השערה נוספת – שאמיתותה הלשונית-היסטורית מוטלת בספק – ששם העיר מקורו במילים באב- אִלי: שער האל. לקריאה לחצו >> גיליון 23 רגע של עברית אבי בן צבי קרא עוד »

חזרה למקורות האוריינות

סימני האותיות והמספרים של ימינו הם מקור לתחושת זרות אצל ילדים הנחשפים אליהם לראשונה. הדרך לגשר מעליה היא לחזור למקורות התמונתיים שמהם נוצרו סימנים אלה. בעברית זה אפילו קל יותר. לקריאה לחצו >> גיליון 22 חזרה למקורות האוריינות רן מזר קרא עוד »

דלת הלב

כמעט כל סגנון חינוכי נוכל להצדיק באומרנו שאנו מקשיבים לצרכים העמוקים, הגבוהים, הבלתי נראים בעין בלתי מזוינת ובמבט בלתי מיומן, של הילד. ובכן, האם אנחנו באמת מקשיבים לו? האם אנחנו באמת נותנים לילד את זכות הדיבור? על מעגל הקשבה אינדיאני בכיתה א' דו-לשונית. לקריאה לחצו >> גיליון 22 דעת יחיד אמיר שלומיאן קרא עוד »

על קנאים ובריונים

בימים אלה חל תשעה באב, היום שבו חרב בית המקדש הראשון והשני. באירועי המרד הגדול בתקופת הבית השני נודע חלק חשוב לקנאים. מיהם הקנאים האלה? האם הם היו קבוצה אחת? נתייחס לכך בקצרה תוך דגש על ההיבט הלשוני, כהרגלנו. לקריאה לחצו >> גיליון 20 רגע של עברית אבי בן צבי קרא עוד »