תגית: עברית

למושג "התפתחות" יש כמה משמעויות, אבל המובן הראשוני בעינינו הוא המובן של התקדמות הדרגתית. המובן הזה לא תמיד היה קיים בשפה. במקרא אנחנו מוצאים את הפועל "התפתח" בצורת ציווי, כשהנביא ישעיהו אומר "התפתחי מוסְרֵי צַוָארֵך" (פרק נב, ב). בדבריו אלו הפועל קשור בקשר הדוק למובן השכיח של השורש פ-ת-ח, כפי שמופיע במקרא וכפי שאנחנו משתמשים בו עד היום. למשל, "ויפתח דלתות הבית" (שופטים יט, כז). לקריאה ... קרא עוד »

צורת הזכר של גַּנֶּנֶת היא גַּנָּן. השוו: טַיָּס–טַיֶּסֶת, כַּנָּר–ּכַּנֶּרֶתּ, תַיָּר–תַיֶּרֶת, נַהָג–נַהֶגֶת, ולהבדיל: גַּנָּב – גַּנֶּבֶת. לקריאה לחצו >> גיליון 11 אנתרופוסופיה בעברית קרא עוד »

הסרט הקלאסי "בצהרי היום", המשקף את אדישות הציבור הדומם מול היחיד המסתכן עבור הערכים המשותפים, מתקדם בזמן אמת עד לשעה 12 בצהריים. לקריאה לחצו >> גיליון 18 רגע של עברית אבי בן צבי קרא עוד »

"שבט אחים" הוא יצירתם בת השנתיים של אירית ( 50 ) ויזהר (50), אשר מתגוררים עם ילדיהם תום ( 25 ) וים ( 18 )בכפר הבדואי טבאש שבצפון הארץ. לקריאה לחצו >> גיליון 24 ביקור בית נמרוד סמילנסקי פרידמן וטל גליק קרא עוד »

המילה המקראית "נשמה" מופיעה בפעם הראשונה בסיפור בריאת האדם: "ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז). השורש שלה הוא נ-ש-מ, והיא מציינת כאן את מה שמחיה את האדם. לקריאה לחצו >> גיליון 24 רגע של עברית אבי בן צבי קרא עוד »

סיפור מגדל בבל ידוע לכול. קיימת השערה שהוא נועד לשמש כמסלול עבור האלים בדרכם לשמים. השערה נוספת – שאמיתותה הלשונית-היסטורית מוטלת בספק – ששם העיר מקורו במילים באב- אִלי: שער האל. לקריאה לחצו >> גיליון 23 רגע של עברית אבי בן צבי קרא עוד »

סימני האותיות והמספרים של ימינו הם מקור לתחושת זרות אצל ילדים הנחשפים אליהם לראשונה. הדרך לגשר מעליה היא לחזור למקורות התמונתיים שמהם נוצרו סימנים אלה. בעברית זה אפילו קל יותר. לקריאה לחצו >> גיליון 22 חזרה למקורות האוריינות רן מזר קרא עוד »

כמעט כל סגנון חינוכי נוכל להצדיק באומרנו שאנו מקשיבים לצרכים העמוקים, הגבוהים, הבלתי נראים בעין בלתי מזוינת ובמבט בלתי מיומן, של הילד. ובכן, האם אנחנו באמת מקשיבים לו? האם אנחנו באמת נותנים לילד את זכות הדיבור? על מעגל הקשבה אינדיאני בכיתה א' דו-לשונית. לקריאה לחצו >> גיליון 22 דעת יחיד אמיר שלומיאן קרא עוד »

בימים אלה חל תשעה באב, היום שבו חרב בית המקדש הראשון והשני. באירועי המרד הגדול בתקופת הבית השני נודע חלק חשוב לקנאים. מיהם הקנאים האלה? האם הם היו קבוצה אחת? נתייחס לכך בקצרה תוך דגש על ההיבט הלשוני, כהרגלנו. לקריאה לחצו >> גיליון 20 רגע של עברית אבי בן צבי קרא עוד »