הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
מה שלא נעשה, וכמה שלא נתעלם, שאלת השאלות של קיומנו פה היא מערכת היחסים בין הציבור הערבי לציבור העברי שחיים על אדמת ארץ ישראל. מקובל לחשוב כי בהעדר פתרון מדיני שיחלק את הארץ בין ישראל ופלסטין, תיכון בארצנו מדינה דו לאומית שתהיה למדינת אפרטהייד (אם הצד הימני של המפה הפוליטית יתווה את הדרך) או למדינת כל אזרחיה (אם השמאל). אך גם אם נגיע לפתרון מדיני והסדר שלום עם הפלסטינאים, לא תשתנה העובדה שבאזורים גדולים בישראל, למשל בגליל ובנגב, אוכלוסייה ערבית ואוכלוסייה עברית יחיו זה לצד זה. ובימינו, לאחר כמעט 20 שנה שבהם חלה הידרדרות עקבית בטיב היחסים בין שתי האוכלוסיות, נדמה שאנו עומדים בפני נקודה שהיא כמעט נקודת אל-חזור.
זה המצב, ועכשיו לפתרונות. בחורשה ליד הרדוף פועלת כבר 13 שנה יוזמת שער לאדם - באב לל'אינסאן, יוזמה חינוכית שפועלת למען קרוב לבבות בין יהודים לערבים, ומקיימת בין היתר פסטיבל שנתי. לאחרונה נולד מתוכה פרויקט חדש, הקרוי "הדרך המשותפת – אל תארק אל מושתארק". יערה קטן-בלאוויס, רכזת הפרויקט, מספרת כי הוא מכוון מחנכים, ומטרתו להקים תנועה של אנשי חינוך – מנהלי בתי ספר, ראשי אגפי חינוך, רכזים חברתיים, מורים, ארגונים אזרחיים בתחום החינוך וכו' – שתפעל למען חינוך לחיים משותפים. אחד מהפירות הראשוני של היוזמה הוא ירחון הדרך המשותפת, המטפח יוזמות הפועלות למען חיים משותפים. התנועה פועלת בארבע מישורים, הראשון והמעניין בהם הוא ביצירת תו תקן אשר יתן לבתי ספר מדדי פעולה לבניית תוכניות עבודה אוטונומיות לטיפוח חיים משותפים. מישור נוסף הוא יצירה של צוותים מקצועיים שילוו בתי ספר במימוש של תוכניות לחיים משותפים. כן תפעל התנועה למען חלוקת משאבים צודקת בין מערכות החינוך היהודיות והערביות, ולהשמעת קולה בציבור הישראלי בתגובה לארועים שקורים במרחב המשותף שאנו חולקים.
ביום רביעי ה-4 לפברואר יערך בשפרעם כנס שני של התנועה (הראשון נערך באוקטובר 2014 בקיבוץ הרדוף) והוא מיועד לאנשי חינוך המעוניינים לקחת חלק בתהליכים החינוכיים שהתנועה מתכוונת להוציא לפועל.
בצילום: כנס הדרך המשותפת הראשון - אוקטובר 2014, משכן המלה, קיבוץ הרדוף
ואחרי פירוט מקיף של הפעילויות של יוזמת הדרך המשותפת, מתפנה יערה לדבר על החזון הרחב של היוזמה.
"דרך העשייה החינוכית במערכות החינוך הפורמאליות יוזמת הדרך המשותפת שואפת ליצור מציאות חדשה בגליל בה יהודים וערבים לא רואים את האחר כחסרון הקיים באורח החיים הגלילי, אלא כיתרון לעושר ולמגוון התרבותי והאישי בחבל ארץ זה", היא אומרת.
"אם נוכל להביא יחד את כל האנשים והארגונים המסכימים שאנו חייבים לפעול למען חינוך לחיים משותפים וכי נושא "חברה משותפת" חייב להיות במרכז התוכנית החינוכית בכל בתי הספר, יחד נראה שבעצם קיימים כל כלי הידע הנחוצים, המומחים, היצירתיות והמשאבים בכדי להביא את נושא הדרך המשותפת בין יהודים וערבים למיינסטרים החינוכי והבית ספרי.
"אנו סבורים כי לאף קבוצה, ארגון או פעילות אין את המשאבים והיכולת להביא לשינוי דרמטי ומשמעותי לבדה. דרך אחת אפשרית שבה נוכל לפעול ולהשפיע בתחום החינוך לחיים משותפים היא אם כל העוסקים בדבר יפעלו בשותפות למען מטרה זו. על הידע לשנות צורה ולהתגלות באופן מוסכם וקולקטיבי, להיות נגיש לכולם, ועל בסיס זה להמשיך ליצור ולהתפתח.
"וחשוב יותר: כאנשי חינוך אנו סבורים כי ניתן לעודד את היחיד להתפתח, להכיר ולעבוד עם האחר על ידי פעילות חינוכית המכווינה לחברה משותפת, וכי יש ביכולתה של פעילות לימודית ואומנותית המתמקדת בעשייה שוויונית, אינדיבידואלית וקבוצתית להתגבר על נבדלות לאומית ולגשר על פערים אישיים ותרבותיים בין יהודים וערבים.
נועם שרון
