אלו שלא מתו מהפיצוץ, מתו מבפנים: דיווח מיוזמות אנתרופוסופיות בלבנון
חגיגת חג הקרבן בגן ולדורף במחנה הפליטים שתילה

אלו שלא מתו מהפיצוץ, מתו מבפנים: דיווח מיוזמות אנתרופוסופיות בלבנון

הפיצוץ הנוראי בנמל בירות הביא אותנו לחקור קצת על יוזמות אנתרופוסופיות בלבנון, ומסתבר שיש לא מעט: מוסד חינוך מרפא, בית ספר ולדורף ורשת צומחת של גנים. מסתבר שגם לישראל יש קשר עקיף לצמיחת האנתרופוסופיה בלבנון, וכעת יש לנו גם הזדמנות להגיש להם סיוע ישיר

פיצוץ מחסן האמוניום-חנקתי, שהחריד את העיר ביירות לפני כשבועיים, הפך את בירת לבנון לאזור מוכה אסון. הנתונים היבשים מספרים על 177 הרוגים, 6,000 פצועים, 30 נעדרים ומעל לשלוש מאות אלף חסרי קורת גג. הנזק הכלכלי מוערך ב-10 עד 15 מיליארד דולר. אסון הפיצוץ בנמל מצטרף לשורה ארוכה של בעיות עמוקות עימם מתמודדת שכנתנו מצפון. ערב הפיצוץ, הייתה לבנון שרויה במשבר כלכלי חמור שכלל מחסור בדלק, בחשמל ובמוצרי יסוד. שיעור האבטלה במדינה היה בין 30% ל־50%, וערך המטבע הלבנוני קרס ב־80% בשמונת החודשים שקדמו לפיצוץ. בשבועיים שלפני הפיצוץ, לא נאסף הזבל מרחובות ביירות, כיוון שהחברה המספקת את שירותי התברואה הפסיקה לעבוד לאחר שלא קיבלה תשלום על שירותיה. דירוג האשראי של המדינה ירד לדרגה Ca, הנמוך ביותר במדרג. ועל זה יש להוסיף את נגיף הקורונה, צרת רבים שדחפה את הלבנונים עמוק עוד יותר לתוך המשבר רב המערכתי שבו הם נמצאים. כשישה ימים אחרי הפיצוץ, התפטרה כל ממשלת לבנון.

בירות, היום

בירות, היום

המצב הקשה של המדינה משפיע באופן טבעי על היוזמות האנתרופוסופיות הפועלות במדינה. להלן נסקור את שלוש היוזמות הידועות לנו, וגם נציע דרך מעשית שבה ניתן לעזור לפעילותן.

Step Together – מוסד חינוך מרפא ובית ספר ולדורף בבירות. כמו בישראל, גם בלבנון היוזמה האנתרופוסופית הראשונה הגיעה מכיוון החינוך המרפא. Step Together נוסדה בשנת 1974, על ידי ד"ר ואלי מרג', רופא שהגיע ללבנון מאוסטריה. תחילה ייסד הדוקטור גן ילדים ומרכז רפואי, שהתפתח בהמשך למרכז הוליסטי לחינוך, לחינוך מרפא ותראפיה חברתית. בנוסף, פועל במקום גן ילדים ובית ספר ולדורף. המרכז ממוקם במנצורייה, פרבר הנמצא 15 דקות נסיעה ממרכז בירות. במרכז לומדים ומטופלים 200 בני אדם, מגיל 3 עד 60, בעלי עיכובי התפתחות מגוונים. המרכז עובד בשיתוף פעולה עם קרן Ruskin Mill האנגלית, מרכז ותיק לתראפיה אנתרופוסופית, השולח לשם מורים וסטודנטים. המרכז מציג מגוון תוכניות עזרה, ביניהם ניתן לציין את תוכנית העזרה למשפחות, המעניקה תמיכה וליווי למשפחות הבוחרות לטפל בעצמם בילד/ה בעל/ת הצרכים המיוחדים; תראפיה באמצעות עבודה ובאמצעות דיבור; ועוד תראפיות אנתרופוסופיות כגון מוסיקה, אמבטיות, מסז' ריתמי, אמנות ואוריתמיה. (לאתר המרכז, לדף הפייסבוק של המרכז).

התכנסות במרכז לחינוך מרפא step together בבירות

התכנסות במרכז לחינוך מרפא step together בבירות

מנהלת המרכז היא ד"ר רים מאוואד. את התואר השני שלה בחינוך מיוחד עשתה באוניברסיטת אברדין, ועבודת הדוקטורט שלה, אותה הגישה באוניברסיטה האמריקאית בבירות, היא בנושא "לימודי הגורל לאור שבעת תהליכי החיים ע"פ רודולף שטיינר". בדברים שכתבה לארגון הגג העולמי של מוסדות החינוך המרפא האנתרופוסופיים, היא אומרת: "הפיצוץ של אתמול שבר את ליבנו. בעיצומו של משבר הקורונה, השחיתות, משבר כלכלי – כמה עוד נוכל לשאת? מהו הגורל של הארץ הזאת? אלו מאיתנו שלא מתו מהפיצוץ, מתו מבפנים [...] כל אחד יכול להגיד איפה הוא היה בפיצוץ. אני הייתי בשכונת אשרפייה, בדרך לבקר את דודי ביחד עם אחותי. היינו במדרגות, בדרך למכונית, כשהפיצוץ הראשון התרחש. מיד אחריו הגיע השני, גדול יותר. ואז כל החלונות והדלתות התנפצו. אבק בכל מקום. הסתכלנו סביב והכל הרוס. תודה לאל שלא נפצענו, אבל רוב חברינו ויקירינו עדיין בבתי חולים. למרבה הצער חלק נהרגו וכמה נעדרים [...] אחרי לילה ארוך ודל שינה, התעוררתי בבוקר ובעזרת העובד הסוציאלי התחלנו להתקשר לכל 180 ההורים ו-85 העובדים במוסד. בכינו ביחד. הם סיפרו לי את סיפורם, ואני סיפרתי את סיפורי. התפללנו לצדק ולשינוי." (למכתב המלא)

ציון יום האדמה בגן ולדורף במחנה הפליטים שתילה

ציון יום האדמה בגן ולדורף במחנה הפליטים שתילה

בית השמש – גן ילדים בשתילה. מחנה הפליטים שתילה נוסד בפאתי בירות כפתרון ארעי לכמה מאות פליטים פלסטינים שהגיעו מהגליל לאחר מלחמת 1948. למעלה מ-70 שנים לאחר מכן, הזמני הפך לקבוע והמאות הפכו לעשרות אלפים, המתגוררים על שטח של קילומטר רבוע. אל הפלסטינים הצטרפו בשנים האחרונות אלפי פליטים סורים. הגן פועל תחת שתי עמותות, אחת גרמנייה והשניה מקומית. המייסדת והמנהלת של היוזמה היא הגרמניה ויבקה אדן-פלייג (Wiebke Eden-Fleig), ולצדה עובדות נשות חינוך מקומיות. בגן, שנוסד בשנת 2015, מתחנכים 60 ילדים בשלוש קבוצות. הגן הוא דו לשוני ומלמד גם את השפה האנגלית, דבר שעולה כצורך של ההורים המבקשים לקדם את ילדיהם בסולם המעמד החברתי. הגן הוא עד שעה 13 ומעניק לילדים שתי ארוחות. באופן חריג ללבנון, הוא פתוח לילדים מכל העדות והדתות. הוא מפעיל גם תוכנית להדרכת הורים וצהרון אשר מיועד לבוגרי הגן שהמשיכו לבית הספר.

חצר משחקים על גג גן הוולדורף בשתילה

חצר משחקים על גג גן הוולדורף בשתילה

בשנת הלימודים האחרונה פתחה העמותה שמפעילה את הגן שלוחה נוספת שלו, בעיר בעלבכ, אשר נמצאת במזרח המדינה, בסמוך לגבול הסורי. גם הוא שומר על מאפיינים דומים לאלה שתוארו בגן בשתילה, ומוסיף פרט מעניין: כל יום אחראית הבישול היא אחת מהאמהות בגן. (לסרטון על הגן בבעלבכ).

בשנת 2006, בעת מלחמת לבנון השניה, תקפה ישראל בבעלבכ, עיר בת 3,000 שנה, שבזכות מקדשיה הרומיים המפוארים מוכרת כאתר מורשת עולמית. כתוצאה מארועי המלחמה, וכדרך לנסות לסייע לתושבים, יצאה מגרמניה משלחת קטנה של תראפיסטים אנתרופוסופיים. משלחת זו הייתה למעשה ההתארגנות הראשונה של משלחת סיוע הוולדורף לאזורים מוכי אסון, דבר שהפך לעניין שבשגרה בשנים האחרונות. כעת, חזרה המשלחת ללבנון, והיום החל בה סמינר הדרכה בן 4 ימים, המיועד לאנשי חינוך לבנוניים, ומטרתו להעניק להם כלים להתמודדות עם הארוע. ישראל לא רק אחראית באופן עקיף להקמת הארגון, אלא גם מבקשת להיות שותפה פעילה בו. בשנה האחרונה הוקם בישראל מעגל למידה של חינוך ולדורף למצבי חירום, המקיים סמינרים והשתלמויות. המעוניינים לדעת יותר מוזמנים ליצור קשר דרך דף הפייסבוק.

סמינר למחנכים של צוות הסיוע במצבי חירום, היום בבירות

סמינר למחנכים של צוות הסיוע במצבי חירום, היום בבירות

מערכת היחסים בין ישראל ללבנון היא מורכבת, וכמעט שאין ישראלי שלבנון אינה קשורה בגורלו בצורה כזו או אחרת. אם חפצים אתם לסייע ליוזמות האנתרופוסופיות בלבנון, ניתן לעשות זאת באמצעות תרומות. תרומה למוסד החינוך המרפא בבירות ניתן לבצע דרך כפתור התרומה בעמוד הזה. לגני הילדים בשתילה ובעלבכ ניתן לתרום בדף הזה.

תודה לסטפני אלון על העזרה בהכנת הידיעה.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

2 תגובות

  1. שלום,
    תודה על המידע החשוב.
    הזדעזעתי מהמשפט "ישראל לא רק אחראית באופן עקיף להקמת הארגון". לרמוז להשפעה עקיפה על הקמת היוזמה הזאת דרך אקט מלחמתי ואלים של ישראל זיעזע אותי עמוקות והצטערתי לקרוא את השורה הזאת באיגרת.

העגלה שלך