הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
לחברים היקרים בחברה האנתרופוסופית בישראל שלום וברכה,
בשנים האחרונות עובדת קבוצה קטנה של חברים על השאלות: מה משמעותה של חברה אנתרופוסופית ארצית? האם נכון לייסד בישראל חברה? האם בכלל אנו זקוקים למרכז יותר פורמלי? והאם יש צורך לשנות משהו ומדוע?
לפני כשנתיים פנתה מיכאלה גלוקלר, שעמדה שנים רבות בראש הסקציה הרפואית בגיטהנום והייתה פעמים רבות בישראל, אל נועם שרון – ובטאה את דעתה שחשוב שישראל תהיה מיוצגת בפורום של נציגי חברות ארציות בדורנאך.
לאחר כמה שיחות עם נועם ובינינו ראינו לנכון לשלוח נציג בלתי רשמי, כיוזמה עצמאית של הקבוצה, למפגשי פורום נציגי חברות ארציות. שלחנו בקשה ברוח זו לגטהנום ונענינו בחיוב.
אני התנדבתי להיות לעת עתה הנציג של ישראל בפורום הנ"ל. אני מדגיש שברור לי, ולנו כקבוצה, וגם להנהלת הגטהנום, שאני איני נציג רשמי ונבחר של ישראל, אלא שזו יוזמה אישית וקבוצתית ולמעשה צעד ראשון לבחינת השאלות הכתובות לעיל בצורה יותר מעמיקה, תוך יצירת קשר עם העולם האנתרופוסופי.
בעקבות הקורונה, לא היו מפגשים פיזיים של כל נציגי החברות הארציות בשנתיים האחרונות. הפגישה עליה אדווח התקיימה באפריל האחרון, בין ה-5 ל-8, בגטהנום.
ניסיתי לכתוב דו"ח המקיף את נושאי הפגישה כפי שאני מבין אותם, כך שתוכלו לקבל תמונה של הנושאים והאתגרים עליהם וסביבם התקיימו הדיונים.
אני פה לכל שאלה, הערה או התייחסות.
גלעד
*
בפגישה נכחו כ-25 נציגים של ארצות מכל רחבי העולם, בעיקר אירופה, ועוד כ-10 נציגים של הנהלת הגטהנום: 4 חברי ה"פורשטנד" (הוועד המנהל של הגטהנום) ומנהלי הסקציות השונות. ביום האחרון הצטרפו אלינו עוד כמה נציגים של חברי ההנהלות של החברות הארציות שבאו לכנס החברה שהתחיל ביום האחרון למפגש.
המפגש היה מאוד חם וחברי, הנציגים מכירים טוב זה את זאת וחלקם עובדים יחד שנים רבות. חברי הנהלת הגטהנום היום הם אנשים "כמונו וכמוכם", הם אינם רואים את עצמם במנהיגים רוחניים, אלא יותר כמגשרים ומאפשרים, והשיחות התנהלו באווירה טובה ומכבדת, בשפות אנגלית וגרמנית לחילופין.
נושאי הכנס היו מגוונים, להלן אציג אותם בפניכם.
שאלת זהות פורום נציגי החברות הארציות ויחסו להנהלת הגטהנום
השאלות: מי אנחנו כפורום? מה המשימה שלנו? ומה הקשר של הפורום שלנו להנהלת הגטהנום? עלו שוב ושוב כמעט בכל נושא. באופן כללי עלתה בשיחות ההבנה שזהו מעין פורום מייעץ ומשוחח שתפקידו לסייע להנהלת הגטהנום בעבודתה השוטפת וגם בקביעת יעדים אסטרטגיים. גם חברי ההנהלה ביטאו צורך זה. כמו כן עלתה החשיבות של יצירת קשר ישיר וחם בין הגטהנום לבין החברים בארצות השונות.
בסוף המפגש הוחלט גם להכליל את הפורום כחלק מתקנון החברה האנתרופוסופית ולאשר הוספת סעיף ברוח זו באסיפה הכללית של החברה.
מה המשימות של החברה האנתרופוסופית לעתיד?
נושא נוסף שעלה היה הניסיון לראות את משימות העתיד של החברה האנתרופוסופית, כך שנהיה רלוונטיים לרוח הזמן ולמשימות העומדות בפני האנושות. עלה הצורך באיזון בין העמקות בשאלות פנימיות, שלנו כחברה, לבין עיסוק בשאלות הזמן (קורונה, מלחמה באוקראינה ועוד).
המשבר באוקראינה
הנציגים מארצות שכנות לאוקראינה (סלובקיה, פולין, צ'כיה, הונגריה) הביאו מאוד חזק את הצורך לשוחח על המלחמה, לנסות להבינה ולראות אם וכיצד אנו כחברה יכולים לסייע במשבר.
חלק מהנציגים וחבריהם היו בגבול וסייעו לפליטים ושמענו סיפורים מאוד מרגשים ועצובים. במקביל היו ניסיונות להבין את המשבר מנקודת מבט רוחנית. בקיצור נמרץ: המלחמה היא ניסיון למנוע את התהוות התקופה השישית באופן הנכון, זאת על ידי פירוד וריחוק בין העמים הרוסיים ויצירת ואקום וחיץ בין מזרח למערב אירופה (שוב).
בסוף הפגישה הוחלט לכתוב מכתב לכל החברים בחברה מרוסיה ואוקראינה, מכתב המבטא את השתתפותנו ומחשבותינו עליהם.
הכיוון של החברה האנתרופוסופית ומצבה היום
דיווחים מכמה ארצות שיקפו מצב לא פשוט של התנועה האנתרופוסופית או של ענפיה המעשיים. שתי דוגמאות:
חינוך ולדורף באנגליה – קושי גדול עם משרד החינוך והרשויות עד כדי סגירה של כמה בתי ספר ותיקים. בבתי ספר הקיימים נעשו פשרות לא פשוטות עם דרישות המשרד, פשרות שעשויות לפגוע מאוד באיכות חינוך ולדורף.
התקפות על האנתרופוסופיה – בעיקר בעקבות שאלת החיסונים בגרמניה, שוויץ ואוסטריה. התקפות מצד התקשורת בעיתונים ובמדיה אלקטרונית שמציגות את האנתרופוסופיה, חינוך ולדורף ורפואה אנתרופוסופית כמתנגדי מדע וחשיבה הגיונית, כסהרוריים, מוזרים ואפילו כגזענים.
השנתיים האחרונות היו מאוד קשות במובן זה והנהלת הגיטהנום ניסתה כמיטב יכולתה לתת תשובות, לא תמיד בהצלחה.
בנוסף, יש ירידה קבועה במספר החברים בחברה האנתרופוסופית, שעומד היום על 42,000. הירידה מתרחשת בעיקר באירופה, ולעומת זאת בדרום אמריקה ובאפריקה יש עליה מתונה. החשבון הוא פשוט: פחות צעירים מצטרפים ויותר זקנים עוברים את הסף.
עוד מגמה באירופה היא שיש פחות ופחות ענפים ויותר ויותר יוזמות. נקודת הכובד עוברת מהלימוד ליוזמות ולאנשים העובדים בהן.
השאלה כיצד מביאים אנשים צעירים לחברות בחברה עלתה ונידונה. מתקיים מבצע לצרוף חברים חדשים באירופה, כולל הרצאות וידיאו מהגטהנום, סיורים ועוד.
אירועי 100 השנים
שני אירועים משמעותיים של ההיסטוריה של החברה האנתרופוסופית בפתח: 100 שנה לשרפת הגיטהנום, שיחול בסילבסטר 2022-2023, ו-100 שנה לכנס חג המולד, כריסמסט 2024 וכמה חודשים אחר-כך גם 100 למועד מותו של שטיינר.
בגיטהנום וגם בארצות השונות מתוכננים אירועים לציון מאורעות אלו. בין השאר: כנס או ועידה בסתיו 23 לציון 100 לשרפת הגיטהנום. הרעיון לקיים כנס שמתרחש גם בדורנאך וגם בארצות השונות ובוחן את השאלות של האנתרופוסופיה בזמננו.
הקשר ויחסים בין: בית הספר הגבוה – חברה – יוזמות
נושא שעלה שוב ושוב בדיונים. האם אנו חברה חוקרת, או האם המחקר מקומו רק בבית הספר הגבוה למדע הרוח? מהו מחקר רוחי? מה התרומה של האנתרופוסופיה למחקר המדעי? מה היחס והקשר למחקר מדעי? ובכלל כיצד יש להבין את היחסים בין שלוש איכויות אלו.
היה דיווח מעניין מגרמניה, בה החברה האנתרופוסופית לוקחת על עצמה את הקשר והארגון עם היוזמות. החברה מהווה נקודת קשר ובסיס לכל היוזמות בכל התחומים, היא המרכז: כנסים, חיבורים וכו'. נוצרה רשת של כל היוזמות – ומדובר על מאות יוזמות – קשר שמחזק ומטפח הדדית גם את החברה וגם את היוזמות למיניהן.
הסיכום נעשה למיטב הבנתי ובקיצור רב. המעוניינים לדעת יותר מוזמנים לפנות אלי.
שלכם,
גלעד גולדשמידט
052-5556494
