מעגל את המשולש: מבט אנתרופוסופי ברפורמה החינוכית החדשה [איגרת 81]

"כשאתה לוחץ בבוקר את היד לילד אתה שם לב. אתה לוקח את הלב שלך ושם בילד"

אלון ירושלמי, בשיחה עם שר החינוך, הרב שי פירון

"אמר לי מורה אחד את מה שהייתי רוצה שכל מורה יאמץ – כשהם באים לבית הספר, שישימו את הלב. לא רק שישימו לב, אלא שבכל תלמיד ותלמיד ישקיעו את ליבם".

שר החינוך, הרב שי פירון, בראיון למוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 10.1.14

בשבוע שעבר חשף שר החינוך, הרב שי פירון, את הרפורמה המקיפה שהוא מתכנן במערכת החינוך הישראלית (למשל, כאן). כחלק מהרפורמה הוא מתכוון לשלב את זרמי החינוך האלטרנטיבי כגון זרם חינוך ולדורף והחינוך הדמוקרטי בתוך מערכת החינוך, נושא בו דנו פעמים מספר ועוד נדון בו רבות. אך מהלך זה הוא כאמור רק חלק ממהלך גדול הרבה יותר, שמקיף את מערכת החינוך כולה. מטרת העל של הרפורמה היא להפוך את הלמידה למשמעותית ולהתאים את המערכת לרוח הזמן – ממערכת שנוצרה בעידן המהפכה התעשייתית, למערכת שמותאמת לעידן המידע. ניכר כי הרפורמה של פירון מגיעה מלב של איש חינוך, ופירון עצמו מודה שהוא מתכנן אותה כבר עשרים שנה – מאז שהפך למורה.

איננו יודעים באמת עד כמה המפגש עם חינוך ולדורף השפיע על השר פירון בבואו לקבוע את מהות ופרטי הרפורמה שהוא מוביל בימים אלה, כפי שאיננו יודעים באמת אם פירון מתכוון לאלון ירושלמי כשהוא מדבר על המחנך שביקש שהמורים ישקיעו את ליבם. אך אפשר להסתכל בעיקרי הרפורמה שלו ולנתח אותה מנקודת מבט אנתרופוסופית – הבה נצא לדרך.

התמונות נלקחו מעמוד הפייסבוק של בית ספר בראשית - קריית אונו

הפרדת החינוך מהפוליטיקה

אחד מהצעדים המשמעותיים של הרפורמה היא ההחלטה של פירון להחליש את כוחו של שר החינוך בקביעת תכני הלימוד והקמת "המועצה הלאומית לחינוך", שחבריה יהיו מבכירי אנשי החינוך והאקדמיה. "השר יוכל להתוות מדיניות, אבל הוא לא יוכל להתערב בתכנים. לא יהיה מצב ששר אחד ירצה יותר יהדות והשני יותר מדעים".

הקמה של גוף חינוכי מקצועי שפועל בלא תלות בשר החינוך, שמטבעו הוא אדם פוליטי, היא צעד נכון ומתבקש מנקודת מבט אנתרופוסופית. כדי להבין זאת צריך להסתכל רגע על הדברים מהפרספקטיבה של "השילוש החברתי". תפיסת השילוש החברתי, שהיא הבסיס לתפיסה החברתית האנתרופוסופית, אומרת שבאורגניזם החברתי (כלומר, בחברה האנושית) יש להפריד בין הספרה הכלכלית, הפוליטית והרוחנית ולתת לכל אחת מהן אוטונומיה. החינוך שייך במובהק לספרה הרוחנית, ולכן כל התערבות פוליטית או כלכלית בו תוביל למחלה באורגניזם החברתי. הפרדת החינוך מהפוליטיקה באמצעות הקמת ועדה רוחנית לחינוך היא אפוא צעד חשוב בכיוון הנכון.

 

החלשת מעמד בחינות הבגרות

פירון קורא לבחינות הבגרות "עגל הזהב של מערכת החינוך", ומתכוון לקצץ את מספר בחינוך הבגרות בקרוב ל-50%. יתר על כן, בחינת הבגרות תהווה רק 70% ממשקל הציון הסופי במקצוע מסויים, ו-30% הנותרים יהיו מורכבים מעבודת חקר או עבודה אמנותית.

בחינות הבגרות הן כאב הראש של תיכוני ולדורף. הוויכוח האם להשתתף בהן מלווה הקמה של כל תיכון אנתרופוסופי. מצד אחד, ברור שהן חסרות ערך חינוכי, ואף עשויות לפגוע בתלמיד מכיוון שהן באות על חשבון פעילויות אחרות, התורמות יותר להתפתחותו. מצד שני, הטענה של המצדדים בבחינות היא שאם רוצים שהתיכונים האנתרופוסופים יהיו מוסדות חינוך לגיטימיים, כאלה שהאמא היהודייה תוכל לשלוח אליהם את ילדיה בלא חשש, אז חשוב שלילדים לפחות תהיה האופציה לגשת לבחינות הבגרות. זאת הפשרה שאליה הגיעו, למשל, בתיכון הרדוף, תיכון הוולדורף הוותיק בישראל. אך "בחינת הבגרות" האמיתית של תלמידי ולדורף היא עבודת הגמר, שמורכבת מעבודת חקר עיונית ועבודה אמנותית, אשר מוצגות לבסוף בתערוכה גדולה. בנקל אפשר להבין כי צעדו של פירון לצמצום בחינות הבגרות ונתינת המקום לעבודת חקר עיונית ואמנותית היא עוד צעד בכיוון הנכון. יש להניח שנושא בחינות הבגרות יעלה גם בדיונים של נציגי חינוך ולדורף עם משרד החינוך. האם בשלו התנאים ל"בגרות אנתרופוסופית"?

 

לימודים בעברית בבתי ספר ערבים

אחת מהנקודות המשמעותיות והפחות מדוברות בחזון של פירון היא השינויים שהוא מתכנן לבצע בבתי הספר הערביים והדתיים. "פירון רוצה שהיהודים יחיו עם ערבים, שיחיו עם רוסים, שיחיו עם חרדים, שיחיו עם חילונים, ושהשפה העברית תהיה המכנה המשותף לכולם. דיבור אחד, שפה אחת, חינוך אחד" (מתוך הראיון למוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 10.1.14). לדבריו, הוא אינו מעוניין לגרום להם לאבד את הזהות והמורשת התרבותית שלהם; רצונו הוא לעזור להם להשתלב בחברה הישראלית, ושליטה מלאה בשפה העברית היא המפתח לכך.

לדברי יובל אלעד, מייסד תנועת "המשולש החברתי", דברים אלה מסגירים את העובדה שרעיונותיו של פירון באים מתוך א'נדה אישית ולא כחלק מתפיסת עולם כוללת. "אם הולכים על הפרדה בין האיבר הרוחני לאיבר הפוליטי, אז לא יכול להיות שבתחום רוחני-תרבותי מובהק כמו בחירת שפת הלימוד תתערב המדינה ותחליט עבור האזרח הערבי איך הוא רוצה את השיוויון שלו. ואם אותו ערבי רוצה לעבוד אחר כך דווקא בעמאן?" יובל מחדד את דבריו ואומר ש"תפקיד שר החינוך הוא לאפשר לצוות החינוכי של בית הספר לעשות את עבודתם החינוכית בהתאם לתפיסת עולמם התרבותית-רוחנית, והמשמעות של השיוויון היא בכך שתפקידו של השר לדאוג להזדמנות שווה לאזרח הערבי לקבל חינוך שהוא מעוניין בו. עם זאת, חשוב לי להדגיש כי אני שמח מאוד על הצעדים של פירון. נראה שהוא מאפשר מרחב משמעותי לפעילות אנשי המקצוע".

כדי להבין את מערך הכוחות הנכון בין הספרה התרבותית, הפוליטית והכלכלית אנחנו ממליצים לכם – ולשר פירון – לקרוא את המאמר שחיבר לגיליון 22 של אדם עולם חבר תנועת המשולש החברתי ישי אברמס.