כוכבים על פני האדמה

כוכבים על פני האדמה

כיצד זהב מטפל במלנכוליה? איך עופרת משפיעה על שלד האדם? מה הקשר בין כוכב צדק, בדיל וריריות האף? מוטי לוי על הקשר המופלא בין כוכבים, מתכות, ואיברים

הרפואה האנתרופוסופית תופסת את האדם כמהות כוכבית. שבע הפלנטות שמהן מורכבת מערכת השמש אינן רק אורות מנצנצים בשמים אלא כור מחצבתנו.

לתפיסתו של שטיינר, עובר האני במסעו להתגשמות על פני האדמה דרך הפלנטות ושואב מהן תכונות וכוחות לבניית איבריו האסטרליים והאתריים. הוא עובר דרך הספֵרות הפלנטריות השונות ובונה מהן את הגוף הכוכבי (האסטרלי) שלו, אוסף כוחות אשר בהמשך ישמשו אותו לבניית האיברים של גופו הפיזי.

בשלב מסוים בהתפתחותנו, איבדנו, בני האדם, את הקשר לעולם הרוח, עובדת היותנו ילדי הפלנטות נשכחה, ולכן גם התפיסה המדעית המטריאליסטית מתקשה מאוד למצוא את החיבור בינינו לבין הקוסמוס. מדע הרוח האנתרופוסופי שואף להחזיר למודעות את הקשר בין האדם ליקום בו נוצר, ובמיוחד למערכת השמש.

בהסתכלות האנתרופוסופית, כאשר האדם נמצא בעולם הרוח וחי ללא גוף פיזי, השמש היא הלב שלו, מרקורי הוא הריאות שלו, ונוס היא הכליות שלו וכן הלאה. כלומר, כל מערכת השמש היא בעצם מעין גוף של האדם הרוחי, אדם זה גודלו כמערכת השמש ואף מעבר לכך.

במסעו חזרה לכדור הארץ, יקבע משך השהות של האדם בכל ספירה פלנטרית את איכות האיבר שהוא בונה, ובגוף הפיזי - בחייו על האדמה - זה יתבטא ביכולת התפקודית ובבריאות הכללית שלו. התמונה של האדם כמהות שבע-כוכבית מאפשרת לנו להבין תהליכים ברמת תפקוד האיברים השונים ולהתאים להם טיפול נאות בעזרת המתכות השונות המקושרות לכל פלנטה.

אינקרנציה ואקסקרנציה

בנקודת זמן מסוימת, בתקופה שבין המוות ללידה מחדש, מתחיל האדם את מסעו לכיוון האדמה.

שטיינר, בהרצאתו מה-17.2.1913 מתאר זאת כך: "לאחר שהאדם מתפשט עד לספירות הכוכבים, הוא מתחיל לשוב ולהתכווץ. הוא עובר דרך ספירות סטורן, יופיטר, מארס, שמש, ונוס, מרקורי והירח כשהוא מצטמצם יותר ויותר. בהיעשותו קטן יותר הוא קולט לפנימו את הכוחות הרוחיים של הקוסמוס ועודנו הולך וקטן יותר ויותר, וזה אשר נדחס כאן לבסוף, בהתכווצו ככדור רוחי פעוט, נדחס תוך דילול רב ממדים, וזה קשור כעת לכדור הפיזי שהוא תא הנבט (העובר בראשיתו) והוא מופרה על ידי הספירה הרוחית. כך אנו רואים כיצד נכנס האדם, דרך הלידה, להוויית הקיום". (GA140).

במהלך מסע זה הוא עובר ממצב של אקסקרנציה - התרחבות מקסימלית, עד קצה מערכת השמש והלאה, לתחילת תהליך של אינקרנציה - התכווצות, אשר עוברת דרך הפלנטות. הפלנטה החיצונית ביותר היא שבתאי - סטורן, משם עושה האדם את דרכו דרך צדק, מאדים, שמש, נוגה, כוכב חמה, ירח ומגיע לאדמה. באדמה, עם הלידה, ממשיך האדם בתהליך ההתגשמות, ששיאו בשנות השלושים של חייו - אז חלה נקודת ההיפוך ומשם מתחילה האקסקרנציה לתפוס תאוצה, כאשר בסיום החיים, עם עזיבת האדמה, עובר האדם את הפלנטות בתהליך של התרחבות, בסדר הפוך - מירח ועד לשבתאי.

כל תהליך שיש בו חיים, מכיל ריתמוס הבנוי משני קטבים - אינקרנציה ואקסקרנציה, שהביטויים שלהם מתחלפים ביניהם ומאזנים זה את זה. בין שני הקטבים הללו מתבסס איזון המותאם לגיל האדם לאורך חייו. תזוזה חזקה מדי לקוטב כלשהו תתבטא בתהליכי מחלה. למשל, אצל אדם בו תהליכי האינקרנציה יהיו דומיננטיים מדי, יופיעו מחלות של התקשות יתר (מחלות טרשתיות) כמו יתר לחץ דם, סרטן, מפרקים ועוד.

בכל איבר ניתן למצוא זרמים של אינקרנציה ואקסקרנציה. לדוגמה, בשלד אנחנו מוצאים את המינרל הנוקשה, הנותן את הצורה לשלד בתהליך של אינקרנציה, ולעומת זאת במח-העצם שנמצא בלב-לבה של העצם - אנחנו מוצאים את התהליך ההפוך, של יצירת דם וחיים. שני התהליכים מאזנים זה את זה באופן הרמוני.

מתכות וכוכבים

המתכות מהוות נציג פלנטרי על האדמה, כלומר, כוחותיהן של הפלנטות השונות באים לידי ביטוי דרך המתכות שלהן על פני האדמה. המתכות נמצאות בריכוזים נמוכים יחסית באדמה כולה, אך חלקן מרוכזות באזורים ספציפיים בקרום שלה. הן מבטאות את סופו של תהליך רוחי קדום יותר שמסתיים במצב מינרלי. הן מעין איברים קפואים של האדמה.

המתכות קשורות להתפתחות האדם ולהתפתחות התרבויות ואף למצבי תודעה. למשל, האדם הקדמון השתמש יותר בנחושת, ואילו האדם המודרני משתמש בעיקר בברזל.

שבע המתכות מציגות כל אחת את השפעת הכוכב המתאים על האדמה, בצורה נקייה וללא הפרעות, על פי הסדר הבא: שבתאי מתבטא בעופרת, צדק בבדיל, מאדים בברזל, השמש בזהב, נוגה בנחושת, כוכב חמה בכספית והירח בכסף.

יתר המתכות מציגות תכונות מעורבות בהתאם לייחודיות של כל מתכת. לדוגמה, תליום מציג תכונות של עופרת אבל גם של כסף, פלדיום מציג תכונות מסוימות של ברזל ואחרות של כסף.

למעשה ניתן לייצר מספר רב של מתכות על פי מודל זה, כשילוב תכונות של שבע העיקריות.

בהסתכלות האנתרופוסופית, כאשר האדם נמצא בעולם הרוח וחי ללא גוף פיזי, השמש היא הלב שלו, מרקורי הוא הריאות שלו, ונוס היא הכליות שלו וכן הלאה. כלומר, כל מערכת השמש היא בעצם מעין גוף של האדם הרוחי, אדם זה גודלו כמערכת השמש ואף מעבר לכך

איברי הגוף - פלנטות מופנמות

  1. שבתאי - סטורן

שמו הלועזי ניתן לו על שם סטורן, אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית. הוא מורכב, ברובו, ממימן ומהליום. בהסתכלות האנתרופוסופית, שבתאי הוא הכוכב החיצוני ביותר במערכת השמש המקורית (אורנוס ונפטון התווספו מאוחר יותר ולכן ברמה האזוטרית הם אינם מהווים חלק ממערכת השמש המקורית - ואין להם השפעה על גוף האדם).

שבתאי הוא הספירה הראשונה בה עובר האני ברדתו מעולם הרוח לכיוון האדמה. כאן הוא אוסף את האלמנטים הראשוניים של החומר האסטרלי; כוחות אשר יאפשרו לו מאוחר יותר לבטא את עצמו במרחב הפיזי עד לרמת השלד. שם, בשלד, מסתיים תהליך האינקרנציה של שבתאי.

האנטומיה של האדם, ציור של האחים לימבורג (1390-1415)

לתהליך יצירת העצם, מנוגדת מהותו של מח-העצם - שכל הזמן מייצר תאי דם ושומר על איזון בין אינקרנציה לאקסקרנציה. הקור של המינרל בעצמות מתחלף לחום של הדם במח-העצם ואלמנט המרחב של השלד מתחלף באלמנט הזמן של מח-העצם. השלד הוא תמונה מתה של האני והוא מתייחס לזמן עבר, ולעומתו הדם, שהוא כלי חי של האני, מוביל אותנו בעזרת הרצון לעתיד.

גם הטחול הוא איבר שבתאי; הטחול ממוקם בחלקו העליון-השמאלי של חלל הבטן, צבעו סגול ומשקלו 200-150 גרם (גדול יותר בגברים). הוא מורכב משני סוגי רקמה: מוך לבן - רקמה הבנויה בעיקר מתאי דם לבנים וחשובה מאוד לפעילות התקינה של מערכת החיסון, ומוך אדום - רקמה ספוגית מלאת דם בה מתרחש פירוק תאי הדם הזקנים שמתים בטחול.

בתפקידו כמוציא לפועל של כוחות מוות - המבטאים את כוחות האינקרנציה של שבתאי - המוך האדום בטחול הוא "בית הקברות של הדם".

כוחות האקסקרנציה של שבתאי בטחול, לעומת זאת, באים לידי ביטוי במוך הלבן, שמכניס ריתמוס למערכת העיכול האנושית ומתאם בין ריתמוס הנשימה לריתמוס מערכת העיכול. המוך הלבן גם שומר על האינדיבידואליות של מערכת האני באורגניזם האנושי, בכך שהוא מבודד את הכוחות הפועלים בדם מהשפעות חיצוניות ומאפשר לדם לפעול בריתמוס העצמי שלו.

בדומה לתפקיד של שבתאי, שמפריד בין העולם שמחוץ למערכת השמש לבין מערכת השמש - על חוקיה הפנימיים - תוך תאום בין השניים, מהווה הטחול מעין דיאפרגמה רוחית בין הכוחות החיצוניים שמגיעים לגוף דרך המזון, לבין ריתמוס הנשימה הפנימי של האדם, שקשור למהות הפנימית שלו.

טיפול בֵעופרת: ניתן לטפל בעופרת בשני כיוונים: האחד לחזק תהליכי אינקרנציה, כמו למשל במצב של שלד חלש, או לחילופין לעודד כוחות אקסקרנציה, למשל כדי למנוע תהליכי התקשות יתר כמו שבץ או בעיות טרשת בכלי הדם.

  1. צדק - יופיטר

נקרא על שמו של האל הרומי יופיטר, הוא כוכב הלכת החמישי מהשמש והראשון בסדרת כוכבי הלכת הגזיים. לפי דבריו של שטיינר, בהרצאה שנתן ב-1923: The Spiritual Individualities of the Planets, אנחנו מוצאים כי שבתאי הוא הזיכרון של מערכת השמש ואילו צדק הוא האלמנט החושב; מחשבה יוצרת של ישויות גבוהות, שמוקרנת מהיקום, מועברת אלינו דרך צדק - שמעודד את תהליכי החשיבה בקוסמוס כולו.

בזמן ששבתאי מספר לנו על העבר, צדק נותן לנו תמונה עכשווית של הקוסמוס, תמונה אותה ניתן לקלוט רק בעזרת אינטליגנציה מחשבתית (רואה רוחי שניגש לבדוק את צדק אינו יכול למצוא דבר אם לא פיתח כוחות חשיבה ראויים). האינטראקציה בין צדק לשבתאי מאפשרת לחדש אימפולסים מהעבר ברוח ההווה - כפי שקרה בתקופת הרנסנס. (תמצית בתרגום חופשי מהמקור).

ספירת צדק היא השלב הבא בירידה לאדמה אחרי שבתאי. הכוחות האסטרליים שהאני אוסף בספירת צדק פועלים בחלקים הרכים של הגוף - להם הוא מעניק צורה. הוא לא בונה אותם במבנה מינרלי דחוס כפי שעושה שבתאי בשלד, אלא בונה את החלקים הרכים: כבד, שרירים, רקמות חיבור ושומן. הפעילות של צדק נעצרת ברמת הסחוס.

תהליך האינקרנציה של צדק מתבטא במתן צורה כמו ביצירת שטח הפנים, יצירת קווי המתאר של הגוף, מרקם ודחיסות של האיברים, מתן צורה לתהליך החשיבה.

תהליך האקסקרנציה של צדק מתבטא בתנועה: תנועת שרירים, תנועת מפרקים, מימיקה.

צורה (תבנית) ותנועה הם שני כוחות קוטביים של צדק, כאשר השפעה אחת מעצבת והשפעה שנייה מאפשרת הבעה. לאחר שעיצבו את הצורה - הכוחות של צדק נכנסים לתוכה ומחיים אותה, כלומר מאפשרים תנועה לשריר או למפרק.

השפעת המזלות על גוף האדם, איור מהמאה ה- 15

בכל איבר ניתן למצוא זרמים של אינקרנציה ואקסקרנציה... בשלד אנחנו מוצאים את המינרל הנוקשה, הנותן את הצורה לשלד בתהליך של אינקרנציה, ולעומת זאת במח-העצם - אנחנו מוצאים את התהליך ההפוך, של יצירת דם וחיים. שני התהליכים מאזנים זה את זה באופן הרמוני

טיפול באמצעות בדיל: מצד אחד זוהי מתכת רכה ונוחה לעיצוב ומצד שני היא בעלת מבנה גבישי ברור - תכונה שקשה למצוא כמותה במתכות. בדיל היא מתכת שמשפיעה על הכבד, על המפרקים ועל השרירים. הבדיל משפיע על משק המים בגוף - על מצבי התקשות יתר או עודף נוזליות. בעולם האורגני, בניגוד לעולם המינרלי, ישנם מצבי מעבר רבים בין מוצק לנוזל, כמו ג'ל, סחוס, ריר וכו' - באזורים אלה פועל עיקרון הבדיל.

הבדיל מאזן את הקשר בין האתרי לפיזי, הוא אחראי על הסדר הפנימי של הנוזלים בגוף - היכן שפעילים הכוחות האתריים. הפרעות בריריות, סחוסים, נוזלי הגוף והכבד יטופלו על-ידי בדיל.

  1. מאדים - מארס

צבע פניו של מאדים אדום בשל ריבוי בתחמוצות ברזל בקרקע שלו, ומכאן שמו העברי וכינויו "כוכב הלכת האדום". שמו בלעז הוא מארס (Mars), משום שהוא זוהה במיתולוגיה הרומית עם אל המלחמה.

"מארס יכול להיקרא הכוכב המְדַבֵּר, הוא מחצין החוצה את כל מה שמגיע אליו מהקוסמוס [...] הפן החיובי של מארס הוא מתן אימפולס הדיבור באדם."1

כוחות האינקרנציה של מאדים משמשים כמתווך של האני ומאפשרים החצנה של הרצון, שליטה בגוף הפיזי וביטוי במישור הארצי; הפעימות בדם הן ביטוי לכוחות מאדים. במערכת העיכול אנחנו רואים את כוחות הרצון פועלים על פירוק המזון דרך מיצי העיכול. חולשה בתהליך פירוק המזון מצביעה על חולשה בכוחות מאדים, כך גם גמגום.

כוחות אקסקרנציה של מאדים, לעומת זאת, אחראים לתהליכי בניית חומרים בגוף, למשל חלבונים.

טיפול באמצעות ברזל: זוהי המתכת השימושית ביותר לאדם (95% מכלל המתכת שמופקת בעולם) ומהווה ביטוי לתקופה בה אנו חיים. הברזל אפשר לאדם להתחיל לקבל את תודעת האני בתקופת למוריה.

השרירים מוציאים אל הפועל את פעילות הרצון שלנו. רקמת השריר עשירה בברזל בצורה של מיוגלובין - הודות לו יכולה פעילות מאדים להתבצע בשריר. השריר זקוק לחום כדי שהפעילות הביוכימית בשריר תהיה אופטימלית, לכן, כדי למנוע נזקים בשריר, חובה לבצע חימום לפני פעילות גופנית. האני פועל בעולם באמצעות חום, וכך דרך השריר, למשל, מבטא את כוחות הרצון שהם חלק ממהותו.

הברזל מטפל בכל מצבי החסר של האני, כמו אנמיה, עייפות, חולשה, פחדים, עיכוב התפתחותי ועוד.

  1. שמש

השם בעברית מגיע ככל הנראה מאלת השמש במיתולוגיה הכנענית, הקרויה "שפש" או "שמש". תנועה וריתמוס מאפיינים את העולם הפלנטרי ובמיוחד את האיבר המרכזי שלו - השמש. הילת השמש (קורונה) מחליפה לסירוגין בין פאזת התכווצות לבין פאזת התפשטות, בסינכרון עם הופעה והיעלמות של כתמי שמש. התכווצות והתפשטות הילת השמש היא כמו, בהשאלה, הסיסטולה והדיאסטולה - פעולות ההתכווצות וההתרחבות של מדורי הלב. המחזור של כתמי שמש נמשך בין 11 ל-12 שנה.

"השמש היא הלהבה בה החופש הופך למציאות אור ביקום ובו זמנית השמש היא החומר בו, כמו אפר דחוס2, שימוש לרעה בחופש - מעוצב לגורל, עד אשר הגורל עצמו יוכל להפוך לאור ולעבור למצב של להבת החופש".3

בדרכו לאדמה דרך הספירה השמשית, האני אוסף את הכוחות הנחוצים לו לעיבוד המערכת הריתמית של הגוף ובמיוחד של הלב (איזור החופש).

בתהליך של לקראת ההתגשמות, המעבר דרך הספירה השמשית מביא למטריאליזציה - התממשות: האלמנטים העל חושיים מתלכדים באורגניזם האדמתי, ולאיזון, יש מנגד תהליך של ספיריטואליזציה, התפשטות חסרת גוף בקוסמוס.

ההשפעה השמשית של ההתגשמות שולטת בגוף במחצית הראשונה של החיים, עד גיל 35, ואילו ההשפעה השמשית השנייה, של הספיריטואליזציה - דומיננטית במחצית השנייה של החיים, מגיל 35 ועד מעבר הסף.

במחצית הראשונה של החיים רצוי שתהיה שלטת ההשפעה של האינקרנציה, אך השפעה זו צריכה לסגת בתום המחצית הראשונה של החיים ולפנות מקום להשפעתה של האקסקרנציה, אחרת עלולות להופיע הפרעות שיתבטאו בתהליכי התקשות מוגזמת.

אדם שלא מביא איתו מספיק כוחות שמשיים, לא מצליח להגיע למישור הפיזי ולהיצמד אליו, כלומר לעתים הוא חסר יכולת לגבור על הקשיים שהוא פוגש ברחם האם ובמקרה כזה תתרחש הפלה.

אנשים שלא הביאו איתם מספיק כוחות שמש לאינקרנציה יסבלו מחולשה פיזית, חולשה מבנית עם נטייה מוגברת למחלות, חוסר תיאבון, חוסר יכולת למאמץ ממושך ועוד. עודף של השפעה שמשית של אקסקרנציה, יגרום לבריחה מהמציאות ופחד מהעולם הארצי. טיפוסים עם נטיות כאלה יעדיפו לחיות בעולם דמיוני.

לעומתם, אצל אלו שפועל עליהם עודף השפעה שמשית של אינקרנציה, נראה תשוקה מוגזמת לחפצים ולרכוש חומרי, פעילות אינטנסיבית שמכוונת תמיד לרכישתם, קושי לקלוט כל דבר שמתייחס לרוחי, ולעת זקנה - נטייה לקמצנות וקנאות לרכוש.

הלב הוא איבר שמשי המאזן את עודף החיים של הדיאסטולה (התרחבות) על ידי כוחות הצורה של הסיסטולה (התכווצות) ולהיפך. שתי השפעות אלה מתחלפות ביניהן לסירוגין, איזון דינמי, חי ומשתנה לאורך החיים. כפי שהשמש מצליחה לאזן בין הכוחות הרוחיים של הכוכבים הגזיים שבתאי וצדק, לכוחות הצורה של הכוכבים המינרליים מאדים, נוגה, כוכב חמה וירח, הריתמוס הזה, ששואף תמיד לתקן את ההשפעה העודפת, הוא המרפא הגדול של הגוף.

טיפול בזהב: הזהב הוכר בתרבות האינקה כ"זיעת" החמה, הזהב כביטוי לכוחות שמש הופך למתכת של הרמוניה על האדמה. בזמנים עתיקים העריכו האנשים את הזהב לא בשל הערך החומרי שלו אלא בשל היחס שלו אל השמש - באיזון בין רוחי לחומרי. על מנת להפוך את הזהב לכלי של החלמה עלינו למשוך החוצה את הכוחות של האור על ידי הכנה הומאופתית מתאימה.

זהב בדילולים הומאופתיים נמוכים יסייע לטיפול בצעירים שזקוקים לחיזוק בתהליך ההתגשמות. טמפרמנט מלנכולי מודגש יזדקק לזהב כטיפול מסייע להתמודדות עם דיכאון למשל.

מחלות לב וטרשת במבוגרים דורשות טיפול בזהב בדילולים גבוהים כדי לאפשר אקסקרנציה נכונה בגוף. באמצעות הזהב הרופא מסייע לחולים שבטיפולו ליצור בעצמם גשר של איזון בין חומר לרוח.
הלב הוא איבר שמשי המאזן את עודף החיים של הדיאסטולה על ידי כוחות הצורה של הסיסטולה ולהיפך... כפי שהשמש מצליחה לאזן בין הכוחות הרוחיים של הכוכבים הגזיים לכוחות הצורה של הכוכבים המינרליים. הריתמוס הזה, ששואף תמיד לתקן את ההשפעה העודפת, הוא המרפא הגדול של הגוף

  1.  כוכב חמה - מרקורי (נוגה-ונוס האזוטרי)

הכוכב הקרוב ביותר לשמש הוא בעצם נוגה (ונוס האזוטרי - שטיינר מעיד כי שמות הכוכבים ונוס ומרקורי הוחלפו בנקודת זמן מסוימת עם איבוד הקשר לעולם הרוח). כיוון הפעילות של נוגה הוא כלפי פנים (בניגוד למארס שמכוון החוצה). תהליכי ספיגת מזון, אחסון, צבירה והפנמה הם תחת הפעילות של הכוחות האסטרליים, שנרכשים על-ידי האני במעברו דרך ספירת השליטה של ונוס בדרכו לכיוון האינקרנציה.

ברמה הנפשית כוחות האינקרנציה של ונוס מאפשרים קבלה של האחר, הקשבה, הפנמה, ריצוי, ותרנות, הענקת נחמה, נטייה להקרבה עצמית, תפילה ומדיטציה. ברובד הגשמי, עודף פעילות התגשמותית של ונוס תגרום להשמנה חולנית, אפתיות וקהות חושים.

פעילות האקסקרנציה של ונוס באה לידי ביטוי בתהליכי ההפרשה.

האיבר העיקרי שמתבסס על כוחות ונוס הוא הכליות (כולל יותרת הכליה), העסוקות גם בתהליכי ספיגה וגם בתהליכי הפרשה.

טיפול בנחושת: הנחושת היא המתכת של ונוס. פעילות הנחושת מאפשרת לאלמנט האסטרלי לפעול על החומר, היא "פותחת" את החומר לפעילות האסטרלית.

נוכחות הנחושת בכבד (האיבר העשיר ביותר בנחושת בגוף) מאפשרת לו לייצר חומר חי (פחמימות, שומנים, חלבונים), שבהמשך יוכל לספוג לתוכו את המהות הנפשית-רוחית כאשר יעבור בכליות למשל.

הנחושת, כנשאית כוחות ונוס, פעילה מאוד בתהליכי הספיגה ולכן מאוד דומיננטית בקוטב המטבולי. גם פיזור החום בגוף קשור לפעילות הנחושת שמסייעת מאוד לאנשים הסובלים מקור ומאנמיה. הנחושת (כמו הכליות) עוזרת לגוף האסטרלי בכניסתו לאתרי.

  1. נוגה - ונוס (מרקורי-כוכב חמה האזוטרי)

כוכב הלכת השני מהשמש, בין כוכב חמה האסטרונומי לכדור הארץ.

"כוכב חמה אינו מתעניין בפיזי-חומרי אלא בתהליכי קואורדינציה מחשבתית, בזמן שביופיטר יושבת החשיבה העשירה בחכמה. מרקורי נותן את הכוחות לאינטלקט ולחשיבה הגיונית".4

השפעתו העיקרית של כוכב חמה היא על הריאות והלימפה. תנועתיות היא המאפיין העיקרי של כוכב חמה, כך גם תנועתיות מחשבתית. כוחות אלו באים לידי ביטוי בכל חילופי הנוזלים בגוף וכן בתהליך התנועה של התאים הלבנים.

מרקורי היה אל המרפאים, מאחר וסייע להם לאזן בין אזורים של חוסר לאזורים של עודף באורגניזם וכן ביכולת של החלקים העליונים באדם לשלוט בנמוכים. הוא מכניס תנועה ואיזון ומונע מצבים של סטגנציה. עודף פעילות אינקרנציה של מרקורי תגרום להופעת אי שקט, דיבור רב, נטייה לשלשולים, הזעת יתר ועוד. עודף פעילות אקסקרנציה של מרקורי תגרום לנפיחות בבלוטות לימפה, שקדים מוגדלים, קושי בקשרים חברתיים ועוד.

טיפול בכספית: המתכת היחידה שהיא נוזלית בטמפרטורת החדר, הכספית מאחדת בתוכה ניגודיות: מצד אחד משקל כבד מאוד באופן יחסי (היא הכבדה מבין שבע המתכות אחרי זהב) ומצד שני תנועתיות ונטייה להתאדות בקלות. הכספית מאפשרת לאדם לחדור את המרכיבים המוצקים בגופו ולשלוט בהם. ללא כוחות הכספית, המרכיבים הגבוהים של האדם היו נשארים מחוץ לחלק הפיזי שלו.

בגידולים סרטניים יופיעו תהליכי חיים שנפרדו מהאורגניזם כשלם. בגידול נמצא תאים שמתפקדים כיחידת חיים עצמאית, בה הם מנהלים את חייהם מחוץ לחוקי האורגניזם. ריפוי אמיתי לא יסתפק רק בסילוק פיזי של הגידול, אלא יכניס אלמנט מרקוריאלי שיעזור לאינגטרציה המלאה של האורגניזם - כפי שנעשה בטיפול בחולי סרטן בעזרת הצמח דבקון לבן.

ליחה היא דוגמה למצב בו נוצרת חריגה מחוקי האורגניזם: איבר מסוים שנפגע מקור נסגר בפני כניסתם של האני והאסטרלי וכתוצאה מכך מופיע מצב של ליחה. טיפול בצינובר (כספית עם גופרית) מסייע להשיב את המצב לקדמותו.

  1. ירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. הוא גם גרם השמים הקרוב אלינו ביותר.

זוהי הפלנטה האחרונה בה עובר האדם לפני הכניסה לגופו הפיזי. לירח השפעה חזקה על כוחות החיים והשפעה על המים - שמפזרים את כוחות הירח על האדמה.

בגוף, הירח משפיע על המחזור באישה, על כוחות ועל איברי הרבייה בשני המינים, וכן על המוח ועל העור. לירח המתמלא כוחות אינקרנציה בעלי השפעה בקוטב המטבולי ופעילות וגטטיבית חזקה בתפקודים הלא מודעים של הגוף, השייכים לתהליכי ספיגה וגדילה; ואילו לירח המתמעט השפעה של אקסקרנציה על הקוטב העצבי-חושי.

טיפול בכסף: הכסף הוא מתכת רכה בצבע לבן בוהק. השם העברי מגיע משורש שמי קדום שפירושו "חסר צבע" או "חיוור". מאחר והגוף האתרי הוא גוף של אור - תהליכי גדילה קשורים לאור. התפקיד של תהליך הכסף - קליטת כוחות ירח על-ידי כל החי על פני האדמה - הוא לקחת את האור ולהוביל אותו אל החיים. כוחות החיים קשורים לנוזל, לכן עקרון הכסף קשור ליכולת האורגניזם לשלוט על הנוזלים בגוף. הכסף משתתף בתהליך יצירת חומרים חדשים, והוא מחזק את הקשר בין הגוף האתרי למטבוליזם.

הכסף מאפשר לכוחות הקוסמיים לפעול על האורגניזם האנושי ומונע תהליך של התקשות, הוא מאפשר פתיחה לכוחות בריאה קוסמיים ומסייע בחיבור הגוף האתרי לפיזי, במיוחד בילדים עם תיאבון ירוד, חיוורון, נטייה לחולמנות ומשקל נמוך ביחס לגיל. כמו כן מסייע בטיפול בכיבים, כאבי מחזור, בעיות פוריות ועוד. ויטמין A הוא נשא של כוחות הכסף ושומר על חיוניות העור והריריות.

לסיכום: התמונה של האדם כמהות שבע כוכבית מאפשרת לנו להבין תהליכים ברמת תפקוד האיברים השונים ולהתאים להם את הטיפול המתאים בעזרת המתכות השונות.

  1. 1. מתוך הרצאתו של שטיינר The Spiritual Individualities of the Planets, 1923.
  2. האפר הדחוס, שהוא תוצר לוואי של בערה חזקה; של אור גדול, משמש את שטיינר כאנלוגיה לפגיעות שאדם פוגע באחרים במהלך חייו כשהוא יוצר את החופש של עצמו - כשהוא בוער באור חזק.
  3. מתוך הרצאתו של שטיינר The Spiritual Individualities of the Planets, 1923.
  4. 4. שם.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך