כשריבלין מצטט את שטיינר: על ביקור הנשיא בבית ספר "הדביר החדש"

כשריבלין מצטט את שטיינר: על ביקור הנשיא בבית ספר "הדביר החדש"

שנת הלימודים תש"פ נפתחה עם 28 בתי ספר ולדורף יסודיים, שבעה תיכונים, וכ-7,000 תלמידים. אך רק בית ספר אחד, שלרוב לא סופרים אותו ורובכם לא שמעתם עליו, זכה לביקור של נשיא המדינה. הכירו את בית הספר הירושלמי לחינוך מרפא "הדביר החדש", שקיבל השנה מבנה חדש

שכונת תלפיות מזרח, הקרויה בפי תושביה "ארמון הנציב", היא שכונת טבעת ירושלמית טיפוסית: בין הגבעות פרוסים כחומה בנייני אבן בני 5-4 קומות, לרחובותיה שמות בעלי ארומה צבאית, והיא עטופה בכפרים ערביים (אבו-טור מצפון, צור באהר מדרום, ג'אבל מוכבר ממזרח, בית צפפה ממערב) שהיו חלק מירדן עד מלחמת ששת-הימים, וכעת הם שכונות בירושלים. בשנים האחרונות החלה כניסה של אוכלוסיות דתיות לשכונה, ובמקביל התעוררה תנועה של הצערת השכונה ופעילות חברתית וקהילתית יזומה שמנסה לעודד מגמה זו. בתוך המורכבות הירושלמית הטיפוסית הזו, פועל בית ספר מיוחד, שכמו לוקח את כל המורכבויות הללו פנימה והופך אותן לפנינה: הכירו את בית הספר לחינוך מיוחד ברוח האנתרופוסופיה, "הדביר החדש".

סיפורו של הדביר החדש מתחיל בשנת 1997, כאשר הוקמה, ביוזמת הורים, כיתת "דביר" לחינוך מיוחד אנתרופוסופי. ארבע שנים מאוחר יותר הוקם – גם ביוזמת הורים – גן "אופק", וכאשר גדלו הילדים, בשנת 2004, אוחדו שתי היוזמות והוקם בית הספר "הדביר החדש". מיומו הראשון פעל בית הספר תחת חסותם המלאה של עיריית ירושלים ומשרד החינוך. הוא משרת תלמידים עם מוגבלויות שכליות והתפתחויות מורכבות ואוטיזם בתפקוד נמוך. רובם, אך לא כולם, ניידים, כלומר, הולכים בכוחות עצמם. הדביר החדש הוא בית ספר רב-תרבותי, ומגיעים תלמידים מכל אוכלוסיות העיר וסביבתה. טווח הגילאים הוא 6 עד 21, ולומדים בו כיום 28 תלמידים בחמש כיתות. הדביר צמח כיוזמה אנתרופוסופית לחינוך מרפא, ועם הגדילה שלו הוא הפך למיקרוקוסמוס ירושלמי שמשלב את כל המגזרים: דתיים, חילונים, ערבים, חרדים, אנתרופוסופים.

נשיא המדינה רובי ריבלין חונך את מבנה בית הספר הדביר החדש

נשיא המדינה רובי ריבלין חונך את מבנה בית הספר הדביר החדש ומקבל את הספר "החינוך המרפא", מאת ראובן שליב. צילום נוהא עטון

אמנות הנשיאות

אם לא שמעתם עד היום על בית הספר, אל תרגישו רע עם עצמכם. גם במונחים של בתי ספר אנתרופוסופיים, שלרוב משתדלים לשמור על פרופיל נמוך, הדביר החדש הוא מקרה חריג. אך עבודתו הטובה והשקטה לאורך השנים לא נעלמה מעיניהם של הגופים החינוכיים הסמוכים ועיריית ירושלים. לפני כשלוש שנים החל שיתוף פעולה חינוכי בין הדביר החדש לבין תיכון "סליגסברג" הסמוך, שם גם פעל תיכון בית הספר האנתרופוסופי אדם, עד שחבר לבית הספר היסודי שברחוב עמק רפאים. רצה הגורל ולפני מספר חודשים, במסגרת שינוי מערך החינוך בשכונה, אוחדו המבנים והדביר עבר למתחם של סליגסברג. בהשקעה כספית גדולה לקחה העירייה מבנה קיים ושיפצה אותו מן היסוד במטרה להתאימו לצרכים של בית הספר ותלמידיו. בראשון לספטמבר נחנך מבנה בית הספר החדש בנוכחות ראש עיריית ירושלים, מר משה לאון, ואליו הצטרף לא פחות מנשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין. בנאומו הפגין ריבלין בקיאות בחומר ואף ציטט את רודולף שטיינר:

"רודולף שטיינר, מייסד תורת החינוך האנתרופוסופי המונהג בבית הספר "הדביר", טבע את המונח: "אמנות החינוך". חינוך, כך הוא חשב, זה כמו אמנות. וכמו אמנים, גם הוא ביקש לקדם צורות חדשניות של למידה ושל חינוך. ואכן, מערכת החינוך הירושלמית עוברת שינויים מבורכים במסגרת תכנית "מחדש" של העירייה. לא פחות ממאה בתי ספר משתתפים השנה במיזם, שנועד לרענן את שיטות הלימוד ולקדם צורות למידה יצירתיות וחדשניות. ובכן, אמנות החינוך הירושלמית משגשגת!"

ריבלין ותלמיד הדביר החדש. צילומים: מארק ניימן, לע"מ

להיות חלק מקהילה

רַני (רננה) יצחקוב, החלה את דרכה כמחנכת במוסד, ולפני תשע שנים מונתה לתפקיד מנהלת בית הספר. לדבריה, האיחוד עם סליגסברג, ששינה השנה את שמו לקשת-רא"ם (כחלק מהפיכתו לבית ספר מזרם קשת המשלב חילונים, מסורתיים ודתיים), הוא חלק ממגמה של עיריית ירושלים לחבר בין החינוך המיוחד לבתי הספר הרגילים. "הקשר הטוב עם בית הספר התחיל בסדנאות התעסוקה שלנו, והגיע לשיאו ביוזמה משותפת לבית קפה שאנו מקימים פעם בחודש למען תושבי השכונה".

אז מתי אפשר לבוא לשתות קפה אצלכם?

"השנה, בית הקפה הראשון יפתח בראשון לנובמבר. אחר כך זה ימשיך בשישי הראשון של כל חודש. חוץ מקפה יש בארוע הופעות, סדנאות ודוכני מכירות."

חוץ מבתי קפה, מה עוד עושים אצלכם בבית הספר?

"יש לנו שש סדנאות קבועות: ייצור ניר, שימושי ניר, אפיה, גינון, מחזור בקבוקים ועכשיו בית הקפה. המטרה שלנו בסדנאות היא ללמד את התלמידים כישורי חיים, להעניק הכרות עם עולם התעסוקה והכי חשוב – להיות חלק מקהילה. הפרט הזה הוא קשה היום, לא רק לילדים שלנו, אלא לכל הילדים".

מדוע חשוב לכם להעניק לתלמידים הכרות עם עולם התעסוקה? אתם מכוונים אותם לשם?

"רוב התלמידים הם בתפקוד נמוך. הם לא מדברים. חלקם יוכל בעתיד להשתלב בעבודה מוגנת אחרי שיגדלו ויעברו למוסד אחר. רובם לא יעבדו. למרות זאת, חשוב לנו לחשוף אותם גם לצד הזה של החיים, כיוון שכמו בכל דבר שאנחנו עושים איתם, אנחנו פונים אל הגרעין התקין שלהם, ועובדים איתו, גם אם התוצאות לא ניכרות על פני השטח ואין לנו דרך לקבל מהם פידבק".

הרחיבי בבקשה על כוונתך כשאת אומרת "הגרעין התקין של האדם".

"כידוע, לפי האנתרופוסופיה האדם הוא ישות של גוף, נפש ורוח. הרוח היא הגרעין התקין של האדם, והיא נמצאת תמיד בהתפתחות, גם אם היא לא יכולה לבוא בגלגול הזה לידי ביטוי חיצוני בגלל מחלה או ליקוי כלשהו בגוף או בנפש".

איך זה בא לידי ביטוי בעבודה שלכם?

"בית הספר שלנו הוא בית ספר ולדורף, ומורי ולדורף מלמדים בו את הקוריקולום של הוולדורף. כמובן, הכל מותאם לסיטואציה ולתלמידים. ההוראה צריכה להיות הרבה יותר חוויתית וחושית מאשר בבית ספר ולדורף רגיל. היכולת שלנו לקבל מהתלמידים משוב היא מאוד נמוכה. ועדיין, אנחנו לומדים לתקשר איתם דרך מחוות ואמצעים של תקשורת חליפית. אנחנו לא יודעים מה נקלט אצל הילד, ומה לא, ובכל זאת חשוב לנו לתת להם את כל קשת נושאי הלימוד. מה שאפשר לראות זה תפקודים, ורוב התלמידים מתפקדים ברמה נמוכה. אבל כאמור אנחנו מכוונים לאותו גרעין תקין ונסתר, ולצד השיעורים שמעביר מחנך הכיתה, ישנם גם שיעורי אוריתמיה, גינון ומלאכות. לכל כיתה יש שני מחנכים, אחד מורה ולדורף, והשני מורה לחינוך מיוחד, שמביא את אופני העבודה הקונבנציונאלים יותר".

האם קיים גם שיתוף פעולה עם בית ספר ולדורף אדם?

"כן, זה גם משהו שהולך ונבנה. השנה הייתה מיני-אולימפיאדה משותפת לכיתה ו' מאדם והכיתה המקבילה מהדביר. הזמנו אותם לבקר בבית הקפה. תלמידי הדביר מגיעים לאדם לצפות בהופעות שמעלים תלמידי בית הספר לאוריתמיה "אורפאוס". כל ביקור כזה מלווה בפעולות הכנה אצל התלמידים, לפני ואחרי הביקור. היה ניסיון ליצור מחויבות אישית של תלמידי אדם אצלנו, אבל זה עדיין לא בשל. יש גם חלום לשנת שירות של בוגרי אדם אצלנו, וזה עוד בשלב החלימה".

איך ההתרשמות מהמבנה החדש?

"זכינו לקבל מבנה ששופץ בהקשבה לצרכים המלאים של בית הספר וילדיו. חשוב לומר שהתלמידים נמצאים פה כל יום עד שש בערב. זאת לא פנימיה, אבל זה כן המקום בו הם נמצאים רוב שעות היום, ורוב ימות השבוע, כולל חגים. היה לנו חשוב שהבנין יבנה כמו בית. ואכן, יש בו מרחבים משותפים רבים שנראים ומשמשים כמו בית. מלבד כיתות הלימוד יהיו גם חממות וגינות ירק. אנחנו נביא פה לידי ביטוי את אורח החיים של בית הספר".

חדר ישיבות בבית ספר הדביר החדש

נשמע שהעירייה מחבקת אתכם.

"כן, וגם משרד החינוך. תומכים בנו בהרבה מאוד תחומים. בית הספר הוא ציבורי לכל דבר, אין לו עמותת הורים מלווה ותשלומי ההורים נמוכים מאוד. ועדיין, התלמידים יוצאים לבריכה כל שבוע, יש טיולים ופעולות העשרה, יש צוות פרא-רפואי שמלווה, יש הרבה גמישות מצד המערכת לענות על הצרכים שלנו".

מה שאיפותיכם לעתיד?

"להתרחב, גם בפעילות וגם בשיתופי הפעולה שלנו. נשמח לגדול, לצרף תלמידים ומורים. ליצור עוד חיבורים ולענות על עוד צרכים שהמבנה עכשיו מאפשר לנו. היינו שמחים לפתוח בירושלים סמינר לחינוך מרפא, כדי להקל עלינו בגיוס מורים ועיבוי הצוות".

תודה לניצן עידן-אבוטבול על עזרתה בהכנת הכתבה.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

תגובה אחת

מתעניינים בחינוך אנתרופוסופי?

הירשמו וקבלו חינם גישה ל14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!

העגלה שלך