לב הבית

זוכרים את הפעם הראשונה בה נכנסתם לגן ולדורף? זוכרות את הפליאה מהיופי המרגיע וה"נכון" של הדברים?

את התחושה של כניסה לעולם נפרד בו הכול עדין ונינוח יותר?

כמעט אצל כל הורה בחינוך ולדורף מפעֵם זיכרון חי מאותו מפגש ראשוני, זה שאחריו נוצר קשר גורל בין הורים, צוות וילדים – במרחב שהופך לבית שני ולקהילה.

מה יש בו, במרחב הוולדורפי שגורם לנו לרצות להינמס אל תוכו בהתמסרות?

בטור זה ננסה לחקור אלמנטים שונים מחינוך ולדורף ולראות כיצד הם יכולים להשתלב בבית של כל אחד ואחת מאתנו בפשטות ובקלות.

 

חום הלב

לחום יש איכות מרפאת. יש לו יכולת לרכך מוצק לנוזל ולרווח נוזל למצב גז. סביבה חמימה גורמת לנו להרפות, להשתחרר ולהיפתח. אין זה פלא שגני ולדורף מאופיינים בקו עיצובי "רחמי", מפחית מתחים, המספק תחושת עיטוף ובטחון. אצל ילדי השביעון הראשון, הנמצאים בתודעת אחדות עם העולם, אווירה חיצונית משתקפת בפנימיות הנפש ולכן יש חשיבות יתרה לעיצוב המרחב. הדבר נכון כמובן גם לילדים בוגרים יותר ולמבוגרים, בין אם אנו מודעים לכך או לא.

בית חם

כיצד נכניס מאפיינים מחממים מסביבת הגן אל תוך ביתנו?

מעבר לדברים המובנים מאליהם כמו תאורה רכה וחמימה (בוודאי שלא אורות פלורסנטיים), ריהוט מחומרים טבעיים כמו עץ ובמבוק, וילונות שמכניסים אור רך, שטיחים, שמיכות וכירבוליות, שימוש בפלטת צבעים חמים וכולי, הדבר החשוב ביותר בעינינו הוא יצירת מתחמי "לב", כמו מדורות שבט במרחב הביתי, וזה חשוב במיוחד בתרבות הריחוק והניכור של מסכים, קורונה ו"תוצרת סין", בה אנו חיים.

מרחב חם שמזמין קירבה הוא ריפוי לכולנו.

זה יכול להיות שטיח במרכז הסלון (ללא שולחן עליו) שמאפשר משחק על הרצפה; פינת רביצה עם כריות או פופים שמזמינה להרפיה או להקראת סיפור; או ספה גדולה שמתאימה לכולם: מרחב ביתי שמאפשר בילוי משפחתי, מקום בו ניתן לרבוץ, להתחבק, לשחק.

בנוסף למרחב הפיזי, אפשר ליצור רגעים קבועים במהלך היום שמזמנים חום, כמו הדלקת נר מדי בוקר או ערב, ברכה קבועה לפני השינה שאפשר להמציא יחד עם הילדים, בישול משותף או הדלקת מדורה קטנה בחצר. כמה נעים בעונה זו של חורף וחשיכה, לחמם את המרחב הביתי עם קישוטים ברוח חגי האור, ליצור פעילות משותפת באווירת החג, להדליק חנוכייה ולשיר ביחד.

נשמח לשמוע מחשבות או שאלות ולראות תמונות של מרחבי לב בבתים שלכם. כתבו אלינו במייל.