לצורך עלייה: אזרחים בטבעון לוקחים אחריות על השכונה [איגרת 279]

בחול המועד סוכות חגגה קהילת טבעון פסטיבל של מעורבות, יצירתיות ויוזמה אזרחית בשכונת העלייה שבמרכז היישוב. השכונה הוותיקה ומלאת הקסם, שסבלה מהזנחה רבת-שנים, שיוועה לתשומת לב, לניקיון ולטיפוח, ותושבי הקריה נענו לקריאתה בחפץ לב.

הפרויקט נבנה בשלושה מעגלים: מעגל תושבי השכונה, מעגל אמנים ובעלי מלאכה ומעגל הציבור הרחב.

התחלנו במפגש תושבים, שהוקדש להיכרות ולהעלאת בקשות, צרכים ומשאלות הנוגעים למרחב הציבורי המשותף, ולאור המפגש אפשר היה לגבש את תכנית העבודה של הפסטיבל. בסוף אוגוסט ערכנו אירוע שנועד לחשוף את הפרויקט לאמנים ולקהל הרחב, וכן לגייס לטובתו משאבים. באירוע, שהתקיים בחצר ביתם של דוד בן שמעון וסיגל זיסקוביץ', ממובילי היוזמה, נערכו סיורים ברחבי השכונה בהנחיית תושבים, לצד מסיבת בריכה לילדים ומכירת יד שנייה, שכל הכנסותיה קודש לפרויקט. בהמשך השבוע הוזמנו כל המתעניינים בקידום יוזמות אמנותיות בפסטיבל לסיורים נוספים בשכונה, לחלום את הצעותיהם לייפוי המרחב.

בשלב הבא העמדנו את היוזמות האמנותיות (ביניהן קיר אריחים, אדניות עשויות ממשטחים, מזרקה וציורי קיר) והיוזמות התחזוקתיות (ניקיון, גינון, צביעת מעקות, סיוד קירות ועוד) אל מול המשאבים העומדים לרשותנו, כדי לקבל תמונה ברורה ככל הניתן לגבי הדרוש להגשמתן של היוזמות. אל הפרויקט חברו המחלקה לשירותים חברתיים, היחידה לקהילה והתנדבות – פרויקט התנדבות משפחות, שנתנו תקציב לצורכי השיפוצים והגינון, וכן רשת המתנ"סים שסייעה בציוד ובלוגיסטיקה; וסופרמרקט חברותא, שתמך בפרויקט ומסייע בתחזוקו.

בהתאם לגישת הפרמקלצ'ר, הגורסת כי יוזמות התנדבותיות ישגשגו רק אם המשתתפים ייהנו מאוד מהחוויה הקהילתית, צוות ההובלה של הפסטיבל ארגן את החלק האמנותי-חגיגתי של היוזמה. נבנתה תכנית אמנותית עשירה ואיכותית, על טהרת ההתנדבות, שהשתלבה בתכנית השיפוצים, כך שבבוקר ובצהריים עובדים – ובערב נהנים מהופעות איכותיות בחינם ברחבי השכונה. במקביל הוקם צוות מתנדבים מיוחד, בשיתוף תנועת הצופים, שדאג לפעילויות בסוכות השכונתיות בזמן עבודות השיפוצים, ונערכו הופעות לילדים הרבים שהגיעו לשכונה יחד עם הוריהם.

העבודה המעשית בשטח החלה בשבועיים שקדמו לפסטיבל. אמנית מקומית ושותפותיה ציירו על קיר בולט בחזית השכונה ושרטטו מתווה לציור נוסף על מקלט בצדה השני. מתנדבים ערכו גיזום גנני מקדים, ותלמידי כיתות י' משני התיכונים ביישוב גויסו ליום עבודה אינטנסיבי, בהנחיית מתנדבים מהשכונה ומחוצה לה: הם פינו את הגזם הרב שנאסף, ניקו פסולת שהצטברה בחצרות ובשטחים הציבוריים, פירקו משטחים, צבעו מעקות וקירות, המשיכו את העבודה האמנותית ובעיקר, למדו הרבה מאוד על עזרה ונתינה.

ואז הגיע חול המועד סוכות: לאורך חמישה ימים שלמים, חל הפסטיבל עצמו! ביחד עם עשרות אנשים מטבעון ומהסביבה צבענו ושיפצנו קירות ומעקות, ניקינו, ריתכנו, ניגרנו, הכנו אדניות ושתלנו בהן צמחי נוי ותבלין. בד בבד עבדנו גם על הפרויקטים האמנותיים: תאורת רחוב צבעונית בסמטאות, ציורי קיר נוספים, ציור וכתיבה על אריחים, כתיבת שיר על קיר בלב השכונה ויצירת מזרקה מלבבת לצדו. במקביל לאלה ערכנו ארוחות שכונתיות שקירבו את הלבבות ונהנינו ממופעי מחול ומוזיקה, מסדנאות לילדים ולמבוגרים, מהקרנת סרטים ומערב סיפורי שכונה.

לאורך ימי הפסטיבל אף הקמנו יש מאין גלריית אמנות באחת הדירות, הודות לנדיבות בעלי הבית והגלריה ומרכז ההנצחה בטבעון, שם הוצגה תערוכה היסטורית מצילומי אברהם קרבר, "הצלם הקטן", שהיה תושב השכונה. והמשפצים זכו לאכול מאכלים נהדרים מעשה ידי סיגל משך כל ימי הפסטיבל.

כעת הפסטיבל אמנם תם, אך לא נשלם. מתנדבים ממשיכים בפרויקטים ארוכי טווח (יצירת מקום מפגש לנוער, המשך העבודה על קירות האריחים, יצירת פיאצה בשכונה עם ספסל מחומרים ממוחזרים, הקמת גינה אקולוגית ועוד). ומשמח מכל – הקמנו ועד שכונה, האמון על המשך הטיפול בענייניה ברמת החברתית וברמה המוניציפלית.

האימפולס האזרחי שבזכותו קם הפסטיבל יצר תדר מיוחד של תקווה ושמחה אמתית מעצם המפגש הבלתי אמצעי בין התושבים, ומעצם היכולת לשדרג באמצעים פשוטים יחסית את חוויית המגורים בשכונה. בזכות הרוח החיובית שבה נוהל הפסטיבל אפשר היה להתגבר על מחלוקות ומחסומים היסטוריים ולגייס כוחות רבים ליצירת סביבה ציבורית – פיזית, רגשית ורוחנית – בריאה ומהנה יותר.

---

יעל משה הייתה אחראית על תיאום השיפוצים בפסטיבל.

שירלי מרום הפיקה את פסטיבל שייח' אבריק ופסטיבל פרויקט העלייה.