מאבק מקומי או ארצי? הקרב על עתיד חינוך ולדורף בתל אביב [איגרת 40]

חינוך ולדורף בתל אביב נלחם על הבית

 

פחות מחודש חלף מאז שהורים בעין בוסתן עמדו לקראת משפט בעוון שליחת ילדיהם לבית ספר אנתרופוסופי דו-לשוני (קראו על הפרשה באיגרת 36 ועל סיומה הטוב באיגרת 37), וחינוך ולדורף שוב מגיע לכותרות העיתונים; הפעם על הפרק – איום סגירה שעומד מעל "בית חינוך אביב", הפועל בתל אביב זו השנה הרביעית. למי שאינו מכיר את קורותיה של היזמה נספר כי בית החינוך נוסד על ידי הורים בוגרי גני הילדים האנתרופוסופיים הרבים שפועלים בעיר, והוקם בתוך מבנה תורכי נטוש בקצה רחוב סלמה (גבול תל אביב / יפו) המושכר כרגע מהעירייה, ושאת השכרתו מבקשת העירייה לסיים מבלי להמציא ליזמה מבנה חלופי. היזמה כוללת גני ילדים מגיל שנתיים עד 7, ובית ספר יסודי צומח שיעלה בשנה הבאה לכיתה ד'. לפני כשנה זכה בית הספר להכרה ממשרד החינוך, והוא כיום פועל ומתוקצב כבית ספר בזרם ה"מוכר שאינו רשמי". בבית הספר והגנים, המשרתים יחדיו קהילה של 500 אנשים, לומדים 150 ילדים ועובדים 40 אנשי צוות. נוסף על הפעילות החינוכית המתמקדת בילדים, משכילה היזמה לטפח את ענף השכלת המבוגרים, ומפעילה מרכז קהילתי שבו ניתנים קורסי יסוד באנתרופוסופיה, שירה ויצירה אנתרופוסופית, ויוגה. למן רגעיה הראשונים של היזמה ניתן היה להבחין כי למייסדיה חזון חברתי-קהילתי מקיף, וכי חינוך ולדורף הוא רק חלק אחד (גם אם משמעותי) ממנו. והנה, כעת הגיעה שעת המבחן של היזמה, ונדמה כי העבודה הקהילתית העמוקה שנעשתה נותנת את פריה. מאחורי הסיקור האוהד שניתן לפרשה בהארץ ובאתר nrg עומד "צוות אסטרטגיה ותקשורת", אחד מצוותי הפעולה שהקימה קהילה מגובשת של הורים חדורי אידיאולוגיה ורוח קרב שלא יתנו לאף אחד לסגור להם את בית הספר. מתוך הכירות עם הנפשות הפועלות, אפשר כבר עכשיו לקבוע שבית הספר ימצא דרך לפעול גם בשנה הבאה, על אפם וחמתם של מתנגדיו. אבל לדברי אופיר שדה, יו"ר עמותת אביב המפעילה את בית הספר, המאבק שמתנהל כרגע בתל אביב הוא למעשה מאבק על עתידו של החינוך האלטרנטיבי בישראל בכלל, וחינוך ולדורף בפרט.

"מה שרוצים להרוג פה", אומר שדה, "הוא את הפלורליזם בחינוך ואת זכות הבחירה של ההורים בחינוך. יש פה מלחמה עקרונית של העירייה והעומד בראשה נגד יזמה חינוכית הנתפסת שלא בצדק כפרטית ואליטיסטית. לא בחרנו להתמקם בצפון העיר אלא בדרומה, והעדפנו לשרת אוכלוסיות מוחלשות. שכר הלימוד הגבוה שכיום ההורים נדרשים לשלם היה נמנע אם היינו מקבלים את המבנה מהעירייה ללא תשלום, כפי שקורה במוסדות חינוך מן השורה". שדה מוסיף כי בתל אביב בלבד פועלות 45 עמותות חינוכיות בזרם המוכר שאינו רשמי, רובן המכריע חרדיות. "יש פה אפליה מובהקת, המעוגנת בהסכמים קואלציונים ישנים והסדרי סטאטוס-קוו. עינינו אינה צרה במוסדות החרדיים, אבל אם הם מקבלים היתר לפעול בתחומי תל אביב, אין סיבה שלא יינתן היתר דומה לבית ספר שבו מתחנכים חילוניים ממעמד הביניים".

את הראיון לאיגרת מבקש שדה לנצל כדי לבקש את תמיכתה של הקהילה האנתרופוסופית הארצית. "חשוב שיבינו שלא מדובר בנושא מקומי כי אם ארצי. לבית ספר אנתרופוסופי בתל אביב, בירת חיי התרבות בישראל, יש חשיבות שהיא גם סימבולית. אנו נשמח לקבל עזרה, במיוחד בגישה למקבלי החלטות בעיריית תל אביב או במשרד החינוך, או בחיבור לראשי ערים שאוהדים את חינוך ולדורף ומעריכים את תרומתם לעיר שבה הם פועלים. ודאי יש רעיונות שאני לא חשבתי עליהם, וניתן לפנות אלי בטלפון 054-3132422."

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

מתעניינים בחינוך אנתרופוסופי?

הירשמו וקבלו חינם גישה ל14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!

העגלה שלך