מסיבלפור: מה עומד מאחורי הכוחות היצירתיים במחאה הנוכחית?

מסיבלפור: מה עומד מאחורי הכוחות היצירתיים במחאה הנוכחית?

תהליכים חברתיים ותרבותיים עמוקים המתרחשים בישראל בארבעים השנים האחרונות הביאו לכך שהמחאה נגד השחיטות השלטונית הפכה להיות הפגנה של חופש, יצירתיות וצבע. יפתח שילוני, שועל הפגנות ותיק, מנסה להסביר למה הפעם הוא רואה יותר אנתרופוסופים מפגינים לצדו

קיץ 2020 עומד בסימן הפגנות האלפים כנגד השחיתות השלטונית מול בית ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, ובמאות מוקדי ההפגנות האחרים בגשרים ובצמתים ברחבי הארץ. כשועל הפגנות ותיק אני מרגיש שגלי ההפגנות הפעם שונים באופן מהותי ממאות ההפגנות שבהן השתתפתי בעבר; הפעם, לא הדרישה לשוויון היא זו המדברת מפיותיהם ומשלטיהם של המפגינים, אלא הכמיהה לחופש.

צילום נועם שרון

צילום נועם שרון

חצי היובל האחרון, מאז רצח רבין, אופיין בכרסום אטי אך עקבי בחירויות האזרח בישראל. שלילת זכויות בסיסיות מן הפלסטינים ביהודה, שומרון ועזה הדביקה בכך גם את המוסדות בתוך שטחי הקו הירוק. ברוח זו גורמים שמרניים בישראל, אשר היו שותפים כמעט לכל הממשלות מאז, הפעילו לחץ עיקש בערוצים שונים לצמצום החירויות האזרחיות ולהחלשת המוסדות אשר שומרים על ביקורת, פתיחות ומנהל תקין – אלה שמאפשרים את נשמת אפה של הדמוקרטיה הליברלית. בשנים והחודשים האחרונים אנו עדים להאצה בתהליכים אלו.

במקביל להיחלשות המוסדות הללו (תהליך שמשותף לנו ולמדינות רבות בעולם), מתרחש בציבור הישראלי תהליך עמוק ומרתק: רבבות ישראלים שאיבדו אמון ביכולת או ברצון של המדינה להעניק להם את השירותים האזרחיים הבסיסיים, העמיקו במקביל במגוון תורות רוחניות. מה שהתחיל אולי כטרנד רוחני של "הגל החדש" בשנות ה-80 וה-90, הפך בשנות האלפיים והלאה לדרך חיים הכוללת לימוד והעמקה בדרכים רוחניות מגוונות: מן היוגה דרך מדיטציות למיניהן ועד ללימוד אנתרופוסופיה. מדובר בשכבה רחבה למדי של אנשים  החווים את הדרך הרוחנית כדרך חיים, ומקדישים לה זמן ומשאבים רבים.

צילום תמר גת

נדמה לי שהפגנות הקיץ הביאו את שני התהליכים הללו לשיא: מצד אחד אנו רואים את הגורמים השמרניים מתבצרים – הלכה למעשה – במוסדות הישנים, אשר כבר אינם מסוגלים לשרת את הציבור. לעתים קרובות הם פועלים בקשיחות, בהסתרה, באטימות ואף באלימות. וסביבם מפגינים ופועלים אנשי היצירה, הגוף, הנפש והרוח. הם באים באלפים לפעילות תרבותית מגוונת: בשירה, בנגינה, בתנועה. מי שכבר היה בבלפור יודע זאת: מתקיימת שם המסיבה הכי שווה של הקיץ. הפשט הוא הדרישה להפסקת כהונתו של ראש ממשלה הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, אולם המסר העמוק יותר הוא הכמיהה שמגמות החופש, היצירתיות ואהבת האדם – ערכים בהם מחזיקים המפגינים – יהיו הערכים המובילים את אנשי השלטון בפעולתם. זוהי פעולה רכה, מכילה וחומלת.

צילום תמר גת

כנגזרת מתפיסות עולם אלה, – ההפגנות בירושלים נדמות לקרנבל, קרנבל הקיץ שבוטל בגין הקורונה: הן מלאות תחפושות, שלטים שנונים, ריקוד, הופעות אקרובטיקה, קונצרטים ושירת מקהלה. והן מבקשות מההנהגה הישראלית את התנועה החופשית, את ההרמוניה ואת היצירה המקורית, אשר מאפיינות מקומות רבים כל-כך בהווייה הישראלית.

נדמה לי שזאת הסיבה שאני פוגש בהפגנות הללו לא מעט קולגות מהקהילה האנתרופוסופית – הרבה יותר מבעבר. אני פוגש מחנכים, הורים ושותפים מתחומים שונים ומגוונים. רבים מהם קראו את "הפילוסופיה של החירות" או נחשפו לרעיונות הספר. ונדמה שכולם מגיעים מתוך ההבנה העמוקה שאם לא יילחמו על חירותם כעת – יהיה זה הרבה יותר קשה עבור ילדינו ונכדינו להלחם עבורה.

צילום רקפת אמסלם

עבור חירות נלחמים בשקט ובשלוות נפש. אין צורך בצעקות, ברעש ובקריאות במגפון. חשוב ליצור מרחב חם ונע: לדבר עם המפגינים האחרים, לגשת אל השוטרות והשוטרים ולספר להם מדוע באנו. לשיר, למדוט ולנוע עם כל מי שמארגן פעילויות מעין אלה, ולזכור כל העת כי האהבה היא הכוח האנושי החזק ביותר, אשר גם מים רבים אינם יכולים לכבותו.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

5 תגובות

  1. נוקדן הספרים

    הכל טוב ויפה, אבל מדוע כשאתה קורא לאותם אנשים "שאיבדו אמון ביכולת או ברצון של המדינה להעניק להם את השירותים האזרחיים הבסיסיים" לעשות מעשה ממשי ולא רק למחות – הם נעלמים מייד? נראה שהבקשה איננה לתוצאות אלא להורה, כדוגמת ילד ששוכב על רצפת החנות בועט וצורח עד שיקבל מה שיבקש ליבו… לא בדיוק ההתנהגות שהיינו מצפים ממנה לאנשים גם קראו וגם הפנימו.

  2. נפלא, ומחזק. נמשיך לבוא ולזעוק את זעקותינו היצירתיות. ניפגש בבלפור.

  3. שחיתות ****:)

  4. לא הבנתי באיזה הקשר זה רלוונטי שהאנשים שאתה פוגש בהפגנות קראו את הפילוסופיה של החירות?

העגלה שלך