סימן שאתה זקן: כנס צעירים אנתרופוסופיים ראשון מסוגו בישראל

בשנת 1913 עזב רודולף שטיינר את האגודה התאוסופית הגרמנית, אותה ייסד, והקים תחתיה את החברה האנתרופוסופית. מרבית תלמידיו עברו איתו אל החברה האנתרופוסופית, אך גם שם הם המשיכו להחזיק במאפיינים תאוסופיים, אותם ניתן לתאר כמשיכה לצד הלמדני, הפילוסופי והאיזוטרי של האנתרופוסופיה, במקרים רבים על חשבון הצד המעשי שלה. עם הזמן סומנו אלה כקבוצת ה"זקנים". במקביל, ניסה שטיינר לטפח את הצד ה"צעיר", ולמשוך לאנתרופוסופיה צעירים, לא רק בגילם אלא גם ברוחם: אנשים שנמשכים אל האנתרופוסופיה מתוך כוחות הרצון והצד המעשי שלה. "כנסי צעירים" התקיימו עוד בימיו של שטינר וגם לאחריו; "מחלקת הצעירים" היא אחת מהמחלקות הפועלות במרכז התנועה האנתרופוסופית העולמית בגתאנום, לצד מחלקות החינוך, הרפואה, המדעים ועוד. על פי חלוקה גילית, אגב, מגדיר שטיינר כצעיר את מי שגילו מתחת ל-35.

גם על התפתחות האנתרופוסופיה בישראל ניתן להסתכל מבעד למשקפיים של צעירים וזקנים, אך התוצאה המתקבלת מורכבת יותר. דור החלוצים של האנתרופוסופיה בישראל, ששורשיו עוד בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים בירושלים (ניתן לקרוא עליהם באתר אדם עולם כאן וכאן), התמקד בקבוצות לימוד, תחילה בגרמנית, ומשתורגמו הספרים הראשונים – בעברית. למדנים וספרים ראשונים אלו הכשירו את הקרקע עבור "דור המקימים", רובם צעירים בני קיבוצים (ובמיוחד קיבוץ גבעת חיים מאוחד), אשר הקימו קיבוץ אנתרופוסופי, בתי ספר ומוסדות טיפוליים. באותם ימים החלוקה בין "זקנים" ו"צעירים" הייתה די ברורה ומובהקת.

אך הזמן שעובר עובר על כולם, וכל מי שהיה צעיר, ימצא את עצמו זקן ביום מן הימים. הנה חלפו כמעט שלושים שנה מייסודו של חינוך וולדורף בישראל, ודור המקימים בקרוב יפרוש לגמלאות (בית אבות אנתרופוסופי הם עדיין לא הקימו). תחתם קם דור חדש, הרואה עצמו צעיר, ואף מייחד את עצמו ככזה. בסוף השבוע הבא (25 ו-26 במאי) יתקיים ביישוב תעוז כנס אנתרופוסופי המוגדר כ"כנס צעירים".

אחד ממארגני הכנס, עמו שוחחתי, הוא נתנאל מנדלוביץ'. מנדלוביץ' הוא דור שני לאנתרופוסופיה; אביו שלמה הוא ממייסדי קהילת שקד בטבעון ועד היום הוא פעיל במגוון יוזמות. נתנאל התחנך בוולדורף מגן עד י"ב. לאחר שחרורו מצה"ל בחר באנתרופוסופיה כדרך רוחנית והצטרף להכשרת האוריתמיה הירושלמית "אורפאוס", בהנהלת טליה פין-גלר. כעת הוא משלים שם את לימודיו ובמקביל משמש כמורה לאוריתמיה בבית הספר "יחיאל", אשר בטל שחר.

נתנאל מספר שהכל התחיל במפגש שהתארגן באופן ספונטני בפסח האחרון. "נפגשנו תלמידי ובוגרי שלוש הכשרות אמנותיות – אורפאוס, "דרך הגיא" (הכשרת אוריתמיה בניהולה של דליה פז) וסמינר לדיבור ודרמה בהרדוף. המפגש התקיים בהרדוף, וכלל גם לימוד בהנחיית יפתח בן אהרן. למדנו את ההרצאה של שטיינר על המניכאים וצורות חברתיות בימינו, והלימוד עורר בי באופן אישי תחושה של השראה. בין האנשים היה רצון להפגש שוב, וכעבור חודש אכן נפגשנו, בירושלים. הפעם למדנו את גאורג גלצר. הרגשנו שהצורך להפגש ולהביא משהו חדש הוא אמיתי, והחלטנו להיפגש בשלישית, הפעם באופן פתוח שמזמין אליו את כל מי שרואה את עצמו שייך להתרחשות".

את הכתבה פתחתי בהבחנה דיכוטומית בין זקנים לצעירים ובין קוטב החשיבה והרצון, אך במציאות שלנו עכשיו בישראל הגבולות מאוד מטושטשים. ה"זקנים" של היום הם קודם כל אנשי מעשה שהקימו בישראל מפעל אנתרופוסופי לתפארת; וה"צעירים" – ובמיוחד אלה שמקורבים לזרם הגלצריאני – לא ניתן לומר עליהם שהם אינם למדנים. ונראה שנתנאל עצמו מבקש להביא את ספרת האמצע, שבין החשיבה והרצון. לשאלה מה בעצם הוא רוצה להנכיח באמצעות הכנס, הוא עונה:

"יש היום הרבה יוזמות פעילות, ותיקות וחדשות, אבל חסרה ספרת האמצע, וזו יכולה להתקיים ולהתחדש רק על ידי מפגש אנושי. גם השקפת עולם וגם פעולה שאינן בדיאלוג עם פרספקטיבות אחרות, נמצאות תמיד בקפיאה. כשאני בא במפגש עם רעים לדרך, אני מרגיש את החזה מתרחב, ומתחילה תנועה. מה שלא ידעתי שקפא, מתחיל להינמס ולנוע. המפגש יכול להביא גובה ועומק חדש בקשר שלנו אל העולם ואל האנתרופוסופיה, וזה מה שאנחנו מקווים להביא בכנס".

ניכר שנתנאל וחבריו לדרך רואים את הפעילות האנתרופוסופית בראייה ארצית, ואף לוקחים עליה אחריות. אם דור המקימים ידע גם להסתכסך ולהתפלג, נתנאל וחבריו רוצים להביא אימפולס מאחד. "הצעירים שבאים מהקהילות ברחבי הארץ נושאים איתם את האימפולס של ההכשרות השונות, ומצד שני אולי יש שם משהו יותר חופשי שיכול לאפשר את הדיאלוג והריפוי של כל מיני קונפליקטים ומתחים, שלא חסרים בארץ בין הזרמים השונים".

בשנה שעברה, במסגרת פסטיבל שייח אבריק הראשון, התקיים מפגש ראשון מסוגו של בוגרי חינוך וולדורף. אחריו התקיים מפגש נוסף, אך לאחר מכן היוזמה גוועה. מה יהיה שונה הפעם?

"מבלי להגיד שום דבר על הכנס שהיה, אני חושב שחינוך וולדורף במהותו הוא להשאיר את האדם להיות חופשי ולבחור בדרכו. המפגש שלנו הוא של אנשים שבחרו בדרך משותפת – דרך האנתרופוסופיה. כל אחד יש לו את הדרך שלו, אבל היסוד המשותף הוא חזק. בחרנו בדרך הזאת כאנשים בוגרים, לא בחרו אותה עבורנו כילדים. אמנם החברה צעירים, אבל צעירים בוגרים, שבחרו כיוון והם מאוחדים בכיוון שהם בחרו בו. אני יכול לדבר מתוך הניסיון של שני המפגשים הקודמים, הורגש שהיה שם דבר שמבקש להתהוות. התרחשות שביקשה המשכיות".

אם עברתי את גיל 35 איני יכול להגיע?

"לא הגיל הוא הדבר החשוב, אלא החיבור לאימפולס שאנו מביאים. המטרה שלנו היא להכיר, ללמוד וליצור ביחד. נעביר ביחד סוף שבוע נעים, כולל מדורה לתוך הלילה ולינה בשטח או בסטודיו. אנחנו מאוד מזמינים את הצעירים מכל רחבי הארץ להגיע. נשמח לכמה שיותר גוונים וזרמים במפגש שלנו. הכנס לא מיועד רק לסטודנטים, אלא לכל הצעירים שעושים את הדרך שלהם בתוך האנתרופוסופיה".

כנס הצעירים, שישי-שבת, 25-26 במאי, מושב תעוז. עלות ההשתתפות – 30 ₪ לכיסוי הוצאות. לאישור הרשמה ומידע נוסף [email protected]