הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
יליד 1959, נולד בחיפה וכשהיה בן תשע אביו נהרג במלחמת ההתשה. אחרי שירות צבאי בנח"ל, עבר לנס ציונה ללמוד בפקולטה לחקלאות ונישא בגיל 22 לדורית. כשנולדה בתם הראשונה דניאל, החל לתרגל (בעקבות אחיו) מדיטציה טרנסנדנטלית, וכבר בשנה השלישית ללימודים עברה המשפחה לקיבוץ "יחד". אחרי חמש שנים עברו לשכניה. לפרנסתו עבד ניר במחלבה קטנה במפרץ חיפה, "משק חלב". ב-1991, כשהבת השנייה טליה נכנסה ללמוד בכיתה א' בהרדוף, עבר לעבוד שם במחלבה. ב-1993 החל להקים מחלבות ומפעלי מזון במדינות חבר העמים, ולמד רוסית. ב-1997, שנה אחרי שנולדה אביגיל, הבת השלישית, יצא עם כל המשפחה לשנת הכשרה באנגליה בהוראת המדעים בחינוך ולדורף, וב-1998 החל ללמד מדעים בתיכון הרדוף. ב-2006 נתמנה למנהל תיכון הרדוף, והשלים תואר שני במדיניות ומנהל בחינוך. ב-2016 הקים את "גינתיא", חווה חקלאית חינוכית במעלות תרשיחא, אותה הוא מנהל כיום. אחרי שש שנות לימודים בבר אילן, קיבל החודש תואר שלישי בהיסטוריה של המדעים בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן. מתגורר בשכניה, אב לשלוש בנות, וסבא לשלושה נכדים.
1. איך הגעת לאנתרופוסופיה?
בגיל 18 הלכתי עם חבר לחפש ספרים רוחניים, וראיתי על המדף את "כיצד קונים". סיקרן אותי וקניתי, ואחר כך, בתקופת הלימודים בפקולטה, נסעתי כמה פעמים לקבוצת לימוד של וולקוביץ' בתל אביב. כשגרנו בקיבוץ "יחד", תוך כדי לימוד המדיטציה והתעופה היוגית של מהרישי, תרגמתי לראשונה את שטיינר. זה היה מאמר על "התפתחות האני בפילוסופיה", ואני זוכר שמושג החופש של שטיינר היה כה עוצמתי, עד שבזכותו עזבנו את הקיבוץ והחלטנו שיותר לא יגידו לנו מה לעשות.
2. תרגמת לאחרונה את הספר מדע גתאני. סַפֵּר מעט על הקשר בין אנתרופוסופיה למדעים.
התפיסה המדעית שאנחנו לומדים משטיינר, ושעליה סיפרתי בספר שאלת המדע שהוצאתי ב-2013, ייחודית בכך שאנו שואפים לראות את השלם, ולא ליפול לרדוקציה, להקטנה ולהפחתה, שנעשים בדרך כלל בחקר המדעי (כמו במחקר הגנטי למשל). האתרי שבצמח, האסטרלי שבבעלי החיים והאני שבאדם הן תמונות עוצמתיות המוסיפות ממד שלא קיים במדע הרגיל, והשאלה האקולוגית – ניצול או שימור, שימוש או הבנה, של הטבע והעולם – מקבלת דרכן משמעות עמוקה, שלמה ואחראית יותר.
3. איך לדעתך אפשר לשפר את מערכת החינוך כיום?
יש לבטל את הבחינות הסטנדרטיות בהדרגה, ולהעביר את הדגש מלימוד לבגרות ללימוד לחיים. בתי ספר שעשו מהפך בתודעה והחליטו לשים את הבחינות בצד, מושכים יותר תלמידים שבאים ליהנות מלמידה אמיתית ואיכותית. ראוי לתת דגש על בחירת מורים ולתת להם שכר טוב, ויותר מזה – אחריות על מה שהם מלמדים. שיבינו שהם מחנכים, שדמותם היא דוגמא לתלמידיהם, שהם משפיעים על הנפש ולא רק ממלאים את השכל בידע. חינוך ולדורף הוא הטוב ביותר שיש, ולכן הוא צריך להוביל את מערכת החינוך להורדת חשיבות הבחינות, ולא להיגרר אחריה. צריך יותר מורים עם אומץ, שלא יפחדו משינוי, ויבדקו תבניות שונות כמו חינוך יער, חינוך בטבע, ולדורף יער, אנתרופו-דוסי – מסגרות שיֵצאו מזו הכיתתית הרגילה ויאפשרו לילדים התנסויות חדשות.
4. סַפֵּר על עבודתך בחווה החקלאית גינתיא
תלמידים ממעלות, תרשיחא והסביבה באים לגינתיא, לומדים ובעיקר חווים את המפגש עם האדמה ועם הטבע. מפגש ישיר, ללא תיווך, עם כרוביות ושיחי עגבניות, עם קומפוסט מלא תולעים אדומות, עם דבורים ודבש ישירות מחלות הדונג. באים אלינו תלמידי ולדורף מכיתות ט' לשבוע עבודה – מהרדוף, רימון וזומר. החודש הם יעבדו ביחד עם קבוצה של תיכוניסטים מבית ספר ולדורף מגרמניה. הם ממש בונים את החווה: פרגולות, שביל בטון לגן הירק, בוסתן וכרם. החזון הגדול הוא להקים מרכז חינוכי לחוויות טבע, קיימוּת וסביבה, שבו מבוגרים וילדים יוכלו להתנסות בחקלאות ובגינון, במלאכות מסורתיות (אנחנו מקימים עכשיו נגריית יער, למשל) בהכנת יין ושמן זית, בקציר דגן ובאפיית לחם, וכמובן גם ליהנות מ"סתם" טיולים ליער ולאגם – כל מה שהאנושות, שנכנסת לפס הייצור התעשייתי, הולכת ומתנתקת ממנו.
5. תוכניות לעתיד?
אני רוצה לכתוב. סיימתי עכשיו דוקטורט על יהושע מרגולין, המורה לטבע שהכשיר אלפי מורים ובנה את הוראת הטבע בארץ, ובמיוחד בקיבוצים בשנות הארבעים. אני רוצה להוציא ספר כימיה שיהיה נטול מתמטיקה שמפחידה ילדים, ושמורים יוכלו לעשות בעזרתו ניסויים והדגמות במטבח או ביער. אולי גם לתרגם ספר או שניים של רופרט שלדרייק – מדען גדול שפיתח את התיאוריה של השדה הצורני של האורגניזם. במקביל, אוכל לתרום מניסיוני למורי ולדורף צעירים שרוצים לעשות דברים מיוחדים, כמו לבנות כבשן סיד עם תלמידי כיתה ז', או להכין בירה עם תלמידי ט' בתקופת כימיה (משהו שכבר קורה ברוב בתי הספר בארץ בעקבות ניסיוני בהרדוף). הייתי רוצה גם לעזור ולפתח חינוך טבע, חינוך יער בהשראת ולדורף, כאן במעלות-תרשיחא, שיציע אלטרנטיבה להורים שמחפשים את זה, ויש כבר לא מעט משפחות בסביבה (אבירים, חרשים, כליל, כפר ורדים) שאני בקשר איתן בנושא, כולל קבוצה גדולה בתרשיחא שרוצה להקים בית ספר ולדורף. נדמה לי שיש עוד מה לעשות בגליל העליון בכיוון האלטרנטיבי.
