את האנתרופוסופיה לא ניתן להבין מבחוץ – תגובה לדוח מכון ואן ליר [איגרת 234]

את האנתרופוסופיה לא ניתן להבין מבחוץ – תגובה לדוח מכון ואן ליר [איגרת 234]

מכון ואן ליר לא חידש דבר, אך ראוי להקשיב לדברי הביקורת הכתובים בו. אין בו כל הבנה של האנתרופוסופיה, כיוון שאת הדרך לא ניתן להבין מבלי ללכת בה. המהות האנתרופוסופית מבקשת להתגשם על האדמה, אך המלבושים שאנו תופרים עבורה לא תמיד מדויקים, והשאלה הגדולה היא למה

קראתי בעיון רב את הדוח המלא של מכון ואן ליר על האנתרופוסופיה, ומצאתי שאין בו כל חדש. הוא מצטרף לשורה ארוכה של דוחות ומחקרים שנכתבו לאורך עשרות שנים המעלים את אותן הטענות ושואלים את אותן השאלות:

  • מה כוונתכם ב"מדע הרוח"?
  • מה הזיקה בין חינוך וולדורף לאנתרופוסופיה?
  • הטענה כי חינוך וולדורף פועל על פי מתודה מיושנת, נוקשה, וחסרת גמישות לשינויים בזמן;
  • הטענה על פגיעה בחינוך הציבורי;
  • והאמירה שיש פה חינוך בועה – ואין לו כלים להתמודדות עם המציאות החיצונית.

לאחר 32 שנים שבהן אני לומד ומתחנך לאור השקפת העולם הרוחנית המתוארת בכתביו הרבים של שטיינר, למדתי שאי אפשר להבין את האנתרופוסופיה כאשר בוחנים אותה מבחוץ. במקרה זה נכונה האמירה הטאואיסטית "חכמה הדרך מן ההולך בה", כי מסתבר שרק כאשר אתה חלק מהדרך שמציעה האנתרופוסופיה אפשר להכנס למהות העמוקה שלה. אם מתייחסים לאנתרופוסופיה במושגים של "יש" או במובן חומרי כלשהו, לא ניתן להבין אותה. כי האנתרופוסופיה אינה אובייקט שישנו: היא מתהווה ומתגלה לאיטה לרוצים לגלותה. וזאת, בניגוד לזרמים הרוחניים עד תקופתנו, שלרוב היה להם מימד של קיום רוחני במרחב ובזמן: פולחן, מצוות, איסורים וכדומה. חוקים אלה לא היו דבר חיצוני, כי אם חלק מהרוח של אותה דת או הזרם. לפי הבנתי, באנתרופוסופיה אין זה כך. האנתרופוסופיה אינה ישות הבונה לה בית, גרה ועורכת בו פולחן. האנתרופוסופיה יכולה הופיע כאשר בן אדם מסוים גורם לה להתהוות בתוך האני שלו. היא קיימת באותו הרגע של התהוות. לדעתי, אנתרופוסופיה קיימת בתחום האפשרות והיא תתממש כאשר יש אני אנושי אשר יממש אותה.
הרבה שנים אני מנסה להבין מה בין האנתרופוסופיה ובין הניסיונות שלנו לממש אותה. מהי פעולה רוחנית אינדיבידואלית חופשית? מה מושג על ידי פעולה רוחנית אינדיבידואלית, ומה אינו מושג? מהו קניין רוחני? מהי מסורת שעוברת מדור לדור ואינה מובנת? כל אלה הם המלבושים של הדבר האמיתי. אדם ראוי לו להתלבש כדי לחיות על האדמה. גם האנתרופוסופיה זקוקה למלבושים בכדי להתבטא על האדמה. אך אלה אינם הדבר האמיתי. האני זקוק לגוף כדי לחיות בעולם הפיזי, אך ה"אני" לכשעצמו אינו גופני. כך גם האנתרופוסופיה – המלבושים שלה נוצרו על פי צרכים של אנשים, בזמן ומקום מסוימים. מלבושים אלה נוצרו בהשפעות שונות ואינם בהכרח משקפים את הדבר האמיתי ולכן הם גם עשויים להעלות שאלות, דברי שיפוט וביקורת.
לכן, השאלה המתבקשת כאן אינה "איך האנתרופוסופיה מתנהלת בשיח הציבורי?" אלא "איפה אנו עצמנו מזהים את האנתרופוסופיה, את המהות הנכונה, בין כל המלבושים שלה?"
כל זה קשור גם לחינוך וולדורף בישראל, כי אם בוחנים את התפשטותו לכל אזורי הארץ ומקשיבים לביקורת ולשאלות שעולות בעקבותיו, ניתן לראות שהן אינן תלושות מן המציאות. הרי העמימות וחוסר השקיפות אכן קיימים במחוזותינו. לא מתוך רצון להסתיר, חלילה, אלא כיוון שרבים עדין לא יודעים מהו באמת חינוך וולדורף ואיך להנגיש לציבור השואל את התכנים הרוחניים העומדים מאחורי המתודה הפדגוגית. במהותו, חינוך וולדורף הוא אכן חינוך רליגיוזי, אך לא במובן הלאומי והמצמצם אלא במובן האוניברסאלי, המרחיב והמחבר (המילה "רליגיוזי" מקורה בלטינית ומשמעותה "חיבור מחדש"). למחנכים בו, מהגן ועד התיכון, נחוצה דרך חיים של התפתחות רוחנית. הקשר הזה בין דרכם הרוחנית של המחנכים והמחנכות להצלחת דרך ההוראה שלהם בגנים ובכיתות היא המהות של חינוך וולדורף.

בעקבות תגובת האיגרת לדוח מכון ואן ליר הסכימו עורכי הדוח להכניס בו תיקונים ע"פ הערות שישלחו אליו מטעמנו. קוראים המעוניינים להשתתף בפרויקט תיקון הדוח מוזמנים לכתוב לנו.
מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר data-lazy-src="https://adamolam.co.il/wp-content/uploads/2018/10/מודעה-לאתר-אדם-עולם-min.jpg" ><noscript><img src=

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך