כל הכתבות מאת גבע ששון

גבע ששון
גבע ששון הוא מחנך וולדורף ומלווה בתי ספר

רשימת כתבות

איך לשמור על שפיות וקשר עם ילדינו בעולם משתנה באופן מואץ? [איגרת 237]

בכל סיכומי השנה צויין ששנת 2016 הייתה נוראית, אך היא רק המחישה את השינוי שאנו עוברים. אנו חיים בתקופה מרתקת שבה השינוי הוא מואץ וחסר תקדים הסטורי. ואיך בכל זאת נוכל לתת לנו ולילדינו תחושה של קביעות? קרא עוד »

את האנתרופוסופיה לא ניתן להבין מבחוץ – תגובה לדוח מכון ואן ליר [איגרת 234]

רודולף שטיינר

מכון ואן ליר לא חידש דבר, אך ראוי להקשיב לדברי הביקורת הכתובים בו. אין בו כל הבנה של האנתרופוסופיה, כיוון שאת הדרך לא ניתן להבין מבלי ללכת בה. המהות האנתרופוסופית מבקשת להתגשם על האדמה, אך המלבושים שאנו תופרים עבורה לא תמיד מדויקים, והשאלה הגדולה היא למה קראתי בעיון רב את הדוח המלא של מכון ואן ליר על האנתרופוסופיה, ומצאתי שאין בו ... קרא עוד »

להקיש על שערי מרום במעמקי הלב

שקיעה בפלחים, אריה בן דוד

בשיחה על חוף הים מספר אריה בן דוד, ממייסדי סמינר וולדורף במכללת דוד ילין בירושלים, לגבע ששון על דרכו הרוחנית בעבר ובהווה, ומעלה מחשבות ותהיות לגבי מציאת הדרך אל הרוח עם הדור הצעיר והמשתנה. קרא עוד »

תודעת חלום

רודולף שטיינר מדבר בכתביו על רמות שונות של תודעה. הרמה הנמוכה ביותר של תודעה היא תודעת שינה (בזרע ובעובר), מעליה ישנה תודעת חלום (אצל הילד הצעיר), ותודעה ערה הכוללת הכרה עצמית – שהיא ידיעת נבדלותו מסביבתו. המושג "תודעת חלום" מופיע באנתרופוסופיה בהקשר לתהליכי חיים באדם, באדמה ובעולם. למשל, תודעה חלומית של האדמה בקיץ לעומת הערות שלה בחורף. או עולם הרגשות ... קרא עוד »

אני מקליד משמע אני קיים [איגרת 228]

גיליון מספר 228, 1.11.16 | שבוע 31, לוח השנה לנפש הבעיה האמתית עם תרבות המסכים היא שהם מעידים על ניתוק מהחיים עצמם, כתב אלון עידן במוסף הארץ ביום שישי האחרון. גבע ששון מגיב ומאמר זה ומסביר למה חינוך וולדורף מציע בדיוק את האיכויות שמאזנות את ההשפעה המזיקה של המסכים ביום שישי האחרון פורסם במוסף שישי של עיתון הארץ מאמר מכונן על ... קרא עוד »

הפיוטים ומזמורי הסליחות כשער לנפש האדם [איגרת 224]

"עבודת יום הכיפורים תרל"א במחנה אשר על פני מעץ". חיילים יהודיים בצבא הפרוסי בימי מלחמת צרפת-גרמניה, 1870. ליטוגרפיה בעקבות ציור של הרמן יונקר.

ניגון הסליחות סופג את הבכי, האנחות והתקווה של המתפללים, המשתרגים לתוך קולו המזמר של החזן. הניגון, ככל הניגונים מסוג זה, הוא סמל האנחה היהודית המתפרצת מעומק הלב על עיוות היושר ועל השוד והשבר שעברו על העם היהודי בכל גלגוליו, ומוסיפים לעבור עליו גם כיום. גבע ששון על הפיוטים והסליחות קרא עוד »

הסליחה במעשה החינוכי

פסל "ידיים מושטות מעל תהום", Maurice Harmon: Hands Across the Divide , אירלנד הצפונית

יותר משהוא מהווה מוסד לימודי, בית הספר הוא חברת ילדים צפופה שבה הם נמצאים בחיכוך פיזי וחברתי מתמיד. ובמיקרוקוסמוס הזה – כמו גם בעולם שבחוץ – החיכוך מזמין פגיעה, והפגיעה מזמינה בקשת סליחה. גבע ששון מתחקה אחרי המעשה החינוכי העוסק בבירור מהותה של הסליחה בקרב הילדים בגילאים השונים קרא עוד »