כל הכתבות מאת מיריה רון

אוכל – שתייה – גבר – אישה

השאלה האישית שלי לגבי מגדר התעוררה כבר בילדותי. גדלתי במשק חקלאי חלוצי, עם משא ציפיות כפול: ציפו ממני, כמו מאחי, "לתת עבודה" במשק: לסחוב דליי מים וחבילות קש, לנקות זבל וגופות חיות; לצאת למרעה ולהישאר שם ימים ולילות; להתאמץ, לעבוד, לא להתלונן ולא לבכות. איכות תפקיד  "גברית". כשסיימתי את חובותיי בחוץ חיכו לי, בניגוד לאחי, חובות הבית ושאר תפקידים "של ... קרא עוד »

הורים מוארים

האם ניתן לשווק הארה? אז מה, ראינו את האור, מצאנו את הדרך,  מצאנו כמה תשובות וכמה שאלות חדשות, ומאז אנחנו מנסים לשלוח את ילדי כל העולם ואשתו לחינוך ולדורף ו/או לשנת מבוא? (גזירה שווה לגבי תהליכי ניקוי באשרם במדבר,  מאמן עסקי מחולל נפלאות,  גורו של יוגה,  טיפול באמצעות ריקודי בטן,  ניהול ערוץ ישיר למלאכים ושאר סדנאות, לימודים והארות..). זה רק ... קרא עוד »

המבוגר האחראי

אלול. לא בכדי קיבלנו חודש לסליחות, ולא יום או שבוע... יש כאן הזדמנות "לעשות תהליך", כמו שמחנכים אוהבים לומר. תהליך של עירור מודעות, חשבון נפש ובדיקה; תהליך נפשי, אסטרלי. כמו מסלולה של הלבנה - שפל וגאות, מילוי וגריעה. ומה קורה כשמנסים להאיץ, "לקצר" תהליכים? זה קורה הרבה בהתנהלות עם ילדים. כמה פעמים שמעתם שאומרים לילד שפגע בילד אחר: "נו, אז ... קרא עוד »

ספטמבר באופק: חזרה ליבשת השגרה [איגרת 217]

הקיץ כמעט ותם. האם שמתם לב, שיש לו, לקיץ, חוקים משלו? גם אם עבודה ושאר מסגרות עדיין קיימות, ביקום מקביל, נדמה שהשעות והדקות אינן "לחוצות" כמו בשאר ימות השנה. מי שניסה להישאר ממוקד, מדויק, ערני וחד – חש וודאי שונה ומיוחד... לעיתים נדמה שהפתרון הטוב ביותר לקושי הוא להיכנע. לצמצם מטלות לא חיוניות, לשחרר שליטה בלו"ז, לתת מקום למה שבא ... קרא עוד »

השבועיים האחרונים של החופש הגדול: מדריך להשרדות [איגרת 216]

זהו, נכנסים לישורת האחרונה של החופש הגדול. נגמרו הקייטנות, והחופש קורא ודורש גם את מי שעד כה הצליח לתמרן ולממן את הזכות (או החובה) שלו להמשיך לעבוד. אלו שיכלו והתנהלו עם משאבי האנרגיה של הילדים ועם משאבי הזמן והכסף שלהם כך שהחופש לא היווה להם מקור לחץ, נהנו מיתרונותיו, וזכו לחיבור מחודש לילדותם ולחופש של פעם. האם גם אתם מאלה ... קרא עוד »