לאחר ארבע עשרה שנות אנתרופוסופיה נסעתי לראשונה לגרמניה, לביקור שתוכנן היטב ובכוונה לפגוש את האנתרופוסופיה במצבה הבשל ביותר. סדרה של מפגשים וראיונות מרתקים הפכה ליומן מסע, אותו אביא כסדרה בהמשכים בגיליונות אדם עולם הבאים קרא עוד »

האם יכול העולם להתקיים ללא בני אדם? מדוע נפתח המקרא בשני סיפורי בריאה הפוכים? ואיך ניתן להבין את תורת האבולוציה בלי האמירה שמוצא האדם מן הקוף? סיפור הבריאה האנתרופוסופי עונה על השאלות הללו ועוד הרבה יותר קרא עוד »

לא בכל יום מגיע לישראל אחד מחברי ההנהלה האנתרופוסופית העולמית. ד"ר מתיאס גירקה, שבסוף השבוע האחרון העביר בהרדוף סמינר בנושא מחלת הסרטן מנקודת מבט אנתרופוסופית, הוא חבר הנהלה חדש וכן ראש המחלקה הרפואית בגתאנום. פגשתי אותו לשיחה על מצב הרפואה האנתרופוסופית בעולם, והוא ניצל את ההזדמנות להעביר מסרים משמעותיים לקהילה האנתרופוסופית בישראל קרא עוד »

הסרטן הוא המחלה של זמננו, לכל אחד מאתנו מכר או קרוב שפגש בה. בסוף השבוע הבא יערך בהרדוף כנס העוסק במחלה מנקודת מבטה של הרפואה האנתרופוסופית, בהשתתפות ד"ר מתיאס גירקה, יו"ר המחלקה הרפואית בגטאנום ופרופ' גיל בר סלע, סגן מנהל המערך האונקולוגי בבי"ח רמב"ם קרא עוד »

האקדמיזציה של האנתרופוסופיה רודולף שטיינר, מייסד האנתרופוסופיה, היה מדען ודוקטור לפילוסופיה. אך כבר בתקופתו, וגם הרבה זמן אחריו, נלמדה האנתרופוסופיה במקומות מרוחקים ביותר ממגדל השן האקדמי. נדמה שהדחייה הייתה הדדית: האנתרופוסופים ראו באקדמיה מוסד מטריאליסטי, שמתעלם מהמרכיב הרוחני של האדם והעולם, ולכן בלתי כשיר לחקור ולהבין אותם; והאקדמיה מצידה פשוט התעלמה מהאנתרופוסופיה, מאותה סיבה ממש, רק הפוך. בשנים האחרונות אנו ... קרא עוד »

שני בתי ספר חדשים בערים מרכזיות, שני מנופים בכביש ראשי באישון לילה, שני מורים בכיתה אחת, איום להשבית בית ספר בגלל העדר תקצוב מהעירייה, חטיבת ביניים חדשה ובית ספר אחד שמצבו לא היה יכול להיות טוב יותר – כמידי שנה, האיגרת מביאה לכם סיפורים מפתיחת שנת הלימודים בבתי הספר האנתרופוסופיים בישראל קרא עוד »

קרא עוד »

"חינוך יהודי מהשורש" הוא שם קוד לחינוך דתי המתבסס על הגישה החינוכית האנתרופוסופית – חינוך ולדורף. זרם זה נמצא בישראל בהתפתחות מהירה, אולם היוזמה הצעירה הפועלת בלב גוש דן זקוקה לעזרת הקהילה קרא עוד »

האוטיזם היא תופעה חדשה יחסית, שאובחנה וקיבלה שם כעשרים שנה אחרי מותו של שטיינר. ההתייחסות האנתרופוסופית לאוטיזם היא אפוא מקרה בוחן ליכולתה לבנות נדבך חדש של ידע ופרקטיקה על בסיס התשתית שהניח שטיינר, אך חופשייה מ"שטיינר אמר". עד כמה היא מצליחה? קראו את הגיליון והיווכחו בעצמכם. קרא עוד »

החלוקה בין "זקנים" ו"צעירים" באנתרופוסופיה מגיעה אחורה עד לימיו של שטיינר. כנס צעירים שעומד להתקיים לראשונה בישראל בסוף השבוע הבא מכניס את השיח הזה גם ללקסיקון שלנו, ומעיד על תהליכי ההבשלה שעוברת הקהילה האנתרופוסופית בארץ קרא עוד »