כל הכתבות מאת סימונה מצליח חנוך

רשימת כתבות

מנגן על פרדיגמות

חלק מקיר ירוק בקניה

יום לפני שהוא טס לאפריקה לעוד אחד מהמיזמים שלו, תפסתי את איל בלוך לשיחה על כסף חדש, פרדיגמות ישנות ועל איך ולמה חשיבה כלכלית ישנה תוקעת את חינוך ולדורף ולא מאפשרת לו לממש את ייעודו בעולם. על הדרך קיבלתי גם שיעור בכלכלה משתפת והרבה השראה להכין לעצמי חכות קרא עוד »

"הם נכנסו לנו ללב"

טיול שבת של קבוצת הראשונים מהכפר לכוון באר-שבע )סביב 1985 (, צלם לא ידוע

כבר 38 שנים הקהילה השיקומית כפר רפאל היא בית למשפחות, מתנדבים וחברים – אנשים בעלי צרכים מיוחדים. שופעת משם עשייה מדהימה, רגש אנושי חם ומעל הכול תפיסה מעוררת מחשבה: המטופלים הם שותפים מלאים להקמת המקום קרא עוד »

עולם של גברים – דבר העורכת

דבר העורך אדם עולם

בשבועות ובחודשים שקדמו לעבודה על כרך זה, הגיעו לשולחן המערכת (כלומר לתיבת המייל) הצעות שונות למאמרי ביוגרפיה. כולן יפות ומעניינות. הרב קוק, ג'.ר.ר. טולקין, ברנרד ליווכוד, אריק איינשטיין, אלכסנדר מוקדון, ברונו הוסאר, דרווין, תיאודור פישר, ריכרד גרוב, הומרוס, ע. הלל, פול צלאן. מבחר באמת מרשים של אנשים שהשפיעו, בצורה כזו או אחרת, טוב וחסד על סביבותיהם והפכו את העולם, במעט ... קרא עוד »

שיחות מהבטן

ניתוק חבל הטבור. צילום: ליהי עמיצור לובל

מפגש ביתי עם נעה מרסיאנו, מיילדת, תושבת הרדוף ואמא לארבעה. בתנור נאפות בטטות והשיחה מתגלגלת מהאופן בו האישה מפנה את עצמה מתוכה כדי לתת מקום לתינוק ההולך ומתגשם ועד המלצה של שטיינר למדוט בהריון מול התמונה של המדונה. בין לבין אנחנו מספרות זו לזו על לידות, הריונות וחולקות סיפורי שליה (אל דאגה, אף אחת מאיתנו לא אכלה את השליה שלה) קרא עוד »

דבר העורכת – גליון לידה

דבר העורך אדם עולם

אם היינו מספרים לעוברית בבטן אמה על ההפרדה הדיכוטומית בתרבותנו בין מוות (רע) ללידה (טוב), היא כנראה היתה צוחקת. גם את שטיינר נראה שזה הצחיק, כי לא פעם, כך מספרת נועה ברקת במאמרה "דע מאין באת", חזר על האמירה הצינית, משהו, שרוב האנשים מתעניינים יותר בחייהם שלאחר המוות מאשר באלה שלפני הלידה. קרא עוד »

האקדמיזציה של האנתרופוסופיה – דבר העורכים- מדע הרוח (כרך מיוחד)

דבר העורך מגזין אדם עולם

האקדמיזציה של האנתרופוסופיה רודולף שטיינר, מייסד האנתרופוסופיה, היה מדען ודוקטור לפילוסופיה. אך כבר בתקופתו, וגם הרבה זמן אחריו, נלמדה האנתרופוסופיה במקומות מרוחקים ביותר ממגדל השן האקדמי. נדמה שהדחייה הייתה הדדית: האנתרופוסופים ראו באקדמיה מוסד מטריאליסטי, שמתעלם מהמרכיב הרוחני של האדם והעולם, ולכן בלתי כשיר לחקור ולהבין אותם; והאקדמיה מצידה פשוט התעלמה מהאנתרופוסופיה, מאותה סיבה ממש, רק הפוך. בשנים האחרונות אנו ... קרא עוד »