דונלד טראמפ ופיצול הגלקסיה

המחשבה הרצינית הראשונה שעברה לי בראש אחרי שדונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארצות הברית היא שמושגי ה"טוב" וה"רע" כפי שאנו מכירים אותם איבדו את משמעותם. המחשבה השנייה הייתה שהנה אנו רואים לנגד עינינו את ניצני הפיצול ששטיינר כותב עליו במדע הנסתר. זה התחבר לי לתופעות ולתהליכים שמתחוללים בעולם בשנים האחרונות, ומותירים אותי משתאה ותוהה כיצד אנשים חופשיים לכאורה ממנים עליהם שליטים שבאופן מובהק חותרים נגד החירות: ביבי, פוטין, ארדואן, הברקזיט, ועכשיו טראמפ וכל העריצים שיבואו בעקבותיו – כולם זכו לרוב בקלפי, וכולם מעודדים תנועה של היפרדות, הסתה, השטחה, דיכוי ואלימות. ואני עצמי רוצה בדיוק את ההפך מכל מה שהם מקדמים: לי הרי ברור שדת ולאום הם רק קליפה המכסה על האדם האינדיבידואלי; ששלטון ומדינה הם רק מכשיר, אמנם קלוקל אך עדיין מתפקד, שנוצר למען הבטחת אושרו ורווחתו של האזרח; שסכסוכים אינם יכולים להיפתר באלימות, אלא רק בהידברות; ושהתרופה היחידה לכאבי האנושות היא אהבה. כמוני מאמינים בערכים הללו רבים וטובים – רוב בני האדם, או שכבר לא? – ועדיין, בכל בחירות בשנים האחרונות המועמד שלי מפסיד. מה קורה פה?

נחזור למדע הנסתר, ולקוסמולוגיה המפוארת ששטיינר מצייר שם. סיפור התפתחות האדם והעולם על פי שטיינר הוא פשוט. הוא אף דומה לתורתו של דארווין, רק הפוך: בעוד שאצל האחרון האדם התפתח מתוך יצורים נחותים ממנו, באבולוציה של שטיינר האדם הוא היישות המתפתחת תמידית, ואילו כל שאר הממלכות שמרכיבות את העולם – אבנים, צמחים וחיות – נשרו ממנו במהלך התפתחותו כי הן היו גסות מכדי להכיל את הגרעין הרוחני, את האני האנושי. כך קרה בגלגולים ועידנים קודמים של כדור הארץ (שמות כמו שבתאי קדמון, ירח קדמון, למוריה ואטלאנטיס חולפים בסך), וכך גם יקרה בעתיד, בגלגול הבא של כדור הארץ. גלגול זה, שייקרא צדק (יופיטר), יביא איתו פיצול נוסף של ההיררכיה שמובילה את התפתחות הפלנטה, היא האדם. הפיצול הזה ילווה במשבר גדול, שמזווית ראייה אנושית ייראה כסוף העולם.

נמצאנו למדים כי בגלגול הבא של האדמה תתפצל ממלכת האדם לשתי קבוצות. ואיך ייקבע מי יילך לאן? "לתנאים המתאימים לאחר המשבר הגדול הבא, יהיו בשלות הנפשות אשר בדיוק במעבר מהתקופה הפוסט-אטלנטית החמישית [תקופתנו-אנו] לזו הששית, ייצרו לעצמן את האפשרות לחדור אל ההכרות העל-חושיות בעזרת כוחות השכל והרגש" (עמוד 251). והוא מוסיף: "לצד ההתפתחות הגבוהה אליה יגיע מספר נפשות מסוים, תתקיים התפתחות אחרת, שתכוּון אל הרוע. הנפשות שיישארו מאחור יצברו בקארמה שלהם מידה כה רבה של טעות, שנאה ורוע, שייצרו מעין התאגדות של רוע וטעות שתחתור כנגד הקהילה הטובה של בני האדם" (שם).

ואני מסתכל עכשיו בטראמפ, פוטין, ארדואן וכל שאר המנוולים ואומר לעצמי: זה זה. הנה מתחיל הפיצול. נכון, כולם בני אדם וכולם שווים, אבל יש לנו מערכות הפעלה שונות לחלוטין. יש לנו עולם ערכים אחר לגמרי. אלו שתי קבוצות אדם שונות – ושהטוב ביותר ינצח.

עבורי, יש במחשבה הזאת נחמה; היא נותנת סיפור מסגרת שמעניק קצת היגיון לתוהו השורר בעולמנו המטורלל. אך בעוד היא משחררת את הנפש, אל לה לגרום לנו לטעות ולחשוב שיותר אין לנו אחריות לנעשה בעולם. הקבוצה שלנו, אוהבי הטוב, אלה שתמיד הובילו ותמיד יובילו את ההתפתחות החיובית של העולם, חייבת להיות כאן נוכחת ולעבוד למען העולם שהיא רוצה לחיות בו עכשיו ובעתיד. עטיפתה של הגננת, מסירותו של המורה, שירו של המשורר, סיפורה של הסופרת – כולם שלהבות אש קטנות שביחד מגרשות חושך גדול. הדליקו כל יום נר נוסף, הציבו חנוכייתכם על אדן החלון, וירב האור ביננו.