מדיטאציה כדו-שיח עם עולם הרוח [איגרת 231]

מדיטאציה כדו-שיח עם עולם הרוח [איגרת 231]

מדיטאציה כדו-שיח עם עולם הרוח

לפני 28 שנים, הכרתי לראשונה את ספרו של רודולף שטיינר "כיצד קונים דעת העולמות העליונים?". קראתי את כל הספר, בבת אחת, כפי שקוראים רומן  מרתק. ומאז, לא עבר יום שבו לא עבדתי עם הספר הזה – לעתים בקריאה חוזרת ולעתים בעבודה מדיטטיבית. במובן מסוים, אדבר על פרי עבודתי שהבשיל במהלך 28 השנים הללו.

אנשים שונים תופסים את המדיטציה באופן שונה. היום אדבר על הדרך שבה מציג אותה רודולף שטיינר. עבורו, מדיטציה זו שיחה עם עולם הרוח. לא עם עולם רוח "מופשט", אלא תמיד עם ישות רוחית קונקרטית.

מדיטציה איננה ראיית דימויים או השתקעות פנימה כדי למצוא רגיעה עצמית, כפי שלעתים קרובות מבינים מושג זה היום. כל אלה הינם שלבי הכנה לקראת המדיטציה שמטרתה לפגוש פנים אל פנים ישות רוחית ולהתחיל דו-שיח עימה.

בשלב זה, עלינו להתגבר על הדעה הקדומה הרווחת בימינו - שיכול להיות קיים בעולמנו דבר מה שאינו ישותי. בכל דבר קיימת ישות, כל דבר קיים, כל דבר בעל מהות, תמיד קשור לישות, המתבטאת כלפי חוץ דרך מהות זו. הדרך מדיטטיבית מובילה אותנו אל מפגש עם הישות העומדת מאחורי תופעה חיצונית.

דוגמאות לתופעה חיצונית יכולות להיות מחשבה, רגש, אימפולס של הרצון או רושם חושי. בדרך מדיטטיבית זו מתרחש מפגש וכטבעו של מפגש הוא בעל איכות של רצון. בו בזמן ניתן לקרוא לאותו מפגש "שיחה עם ישות רוחית". כדי לנהל שיחה זו באופן נכון יש להיפטר מהרגל מסוים - ההרגל של שיחה רגילה בעולם פיזי. בעולם הפיזי כשאני משוחח עם מישהו - אני יודע  במדויק שאני  נמצא כאן, והאחר נמצא  שם. ואני יודע בבהירות שמה שאני אומר מגיע ממני אל האחר ומה שמגיע אלי מבחוץ נאמר מפי האדם האחר, כלומר לא על ידי.

בעולם הרוחי הכל מתהפך: בעולם הרוחי, אם ברצונך לשוחח עם ישות רוחית, עליך ללמוד קודם כל להחצין את מה שאתה אומר או חושב. במילים אחרות - עלי לחוות את מילותיי ומחשבותיי מחוץ לעצמי.

במפגש עם הישות ניעזר ביכולת הכרחית, שהיא כמו חוש באזור הלב  - "החוש לאמת", או "רגש לאמת". ניתן לפתחה בחיים הרגילים וגם ההחצנה מפתחת אותה. גם תרגול היכולת ליצור שוויון נפש, והתעלות מעבר לאנתיפתיה או סימפתיה מפתחים את "החוש לאמת". חוש זה קיים אצל כל אדם, צריך רק לגלות אותו. תחושת אמת זו מתחזקת במידה שבה אני מפתח יכולת לשמוע ולראות את עצמי מהצד. תחושה זו נהיית למעין "מורת דרך".

ומתי תחושה זו נוצרת? כאשר הלב והראש נפגשים. אפשר לתאר זאת כתהליך שבו בליבך, בצ'אקרת הלב, קיים רגש או רושם, ובצ'אקרת הראש נמצא המושג כרצון לתת שם לאותה חוויה. אם שני תהליכים אלה משתלבים זה בזה אז בלב נוצרת חוויה של הדהוד בתגובה למושג. זוהי חוויה של "תחושת אמת", אמירה של כן! אך אם הצורה אינה משתלבת עם התוכן – לא נוצר הדהוד שכזה.

***

תירגולי ההחצנה השונים באמצעות ציור, כיור ודרמה שאותם פיתח ארמן, הם הצעדים הראשונים בשביל זה. נתרגל אותם בסדנה עימו. מוזמנים להרצאה בשישי 2/12 ולסדנה ב 3/12, בטבעון. למידע נוסף.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך