ארכיטקטורה של אף פעם

תמיד הייתי אמן בגוף ובנפש. החל מזכרונותיי המוקדמים ביותר, אני זוכר את עצמי שוכב על הרצפה ומצייר, ממלא דפים בדמיונותיי וברשמים שלי ממה שנמצא מסביבי. הציור תמיד אִפשר לי לראות את העולם כמגרש שעשועים ענקי של רעיונות ורשמים. אני מצייר את הביזארי, הלא-צפוי. אני הופך ערים בלתי אפשריות לאפשריות. אני מתייחס אל העולם כאל במה, ...

רוצים להמשיך לקרוא?

הכניסה למנויים לכתב-העת אדם עולם

התחברו עכשיו הצטרפו