שטיינר כינה את ייסוד בית הספר ולדורף הראשון "צעד חגיגי להכוונת גורל העולם". היום, כשקהילות חיים משגשגות מתוך יוזמות חינוך ולדורף אפשר להתחיל להבין למה הוא התכוון. הצעד הראשון לקראת מדינת כל קהילותיה נובט, ואם נאמין אין זו אגדה קרא עוד »

במציאות המורכבת שנוצרה בישראל נראה שמדינת הלאום, גוף שאמור לדאוג לרווחת הפרט, לא מצליח לעשות זאת. הייתכן שמודל "מדינת כל קהילותיה" טומן בחובו את הפיתרון? קרא עוד »

האם ניתן מתוך התבוננות ביוגרפית על מהלך חייה של האנתרופוסופיה - מלידתה ועד היום - להסיק לגבי תפקידה בזמננו? מחקר מתוך פעולה קרא עוד »

בין תלישות שסותרת במהותה את טבענו השבטי, מימי קדם; לבין קשרים ומחויבויות שסותרים במהותם את טבענו האינדיווידואלי – האם יש דרך שבה נוכל להשתלב בלי להיאבד בהמון? קרא עוד »

כיצד יכולים אנו "לשכוח את עצמנו ולזכור את מקורנו"? אילו מגבלות מונעות מאתנו לגלות את מהותנו האמיתית? קריאה חוזרת בלוח השנה לנפש קרא עוד »

איך ייראו חיינו אם נתייחס אליהם כאל יצירה פילוסופית שהאני מחולל? אורי בן דוד קורא (שוב ושוב) בפילוסופיה של החירות ומגלה שאת "יסודות החיים" של שטיינר – אלה שהופכים את חיינו ליצירת אמנות מתהווה – ניתן להטמיע בשינון קפדני, כאילו אנו לומדים בעל פה פרטיטורה של היצירה שאנחנו עומדים לבצע. היישום? הוא מתאפשר במרחב החברתי קרא עוד »

ייסוד בית ספר ולדורף הראשון אמור היה, לדברי שטיינר, להיות "צעד חגיגי להכוונת גורל העולם". האם אכן כך הוא? אורי בן דוד בודק את הקשר בין חינוך חופשי, המשולש החברתי וביוגרפיה, מסביר למה חינוך ממלכתי סותר את אימפולס החירות ואיך יוזמות הורים בחינוך ולדורף הן התקווה שלנו לעתיד טוב יותר קרא עוד »

מסע חקר פיוטי אל לב הביוגרפיה הישראלית שעובר דרך כתבי הרצל, הקמת המדינה, התהוותה, כור ההיתוך שלא אחת שרף ובידל מתוכו אוכלוסיות שלמות, כתבי אהוד לוז, יאיר אסולין, זלי גורביץ' ויוסף שריג, המחאה החברתית של 2011 ובית שאן של 2018. אורי בן דוד מתבונן על חמש תמונות בתולדות הישראליות, ומבקש לקרוא לה בשמה קרא עוד »

ספרו האחרון של ראובן שליב, "העצמיות המשלבת – להיות אינדיבידואל חברתי", מנסח פרדיגמת עצמיות חדשה ומציע ליזמים ופעילים חברתיים דרך תאורטית ומעשית להבין את עצמם ואת מניעיהם. >>> לקריאה קרא עוד »