מוות וחיים

גיליון 98 | נובמבר 2025

אנחנו כותבים לכם בזמן של מעבר.
השבועות האחרונים הביאו עימם שינוי עמוק לחיינו בישראל: החטופים החיים שבו הביתה, הפסקת האש נכנסה לתוקף והחיים מתחילים לחזור לעצמם – באיטיות ובזהירות, עם הכאבים והשאלות שהם מביאים עימם.
אנחנו נכנסים לתקופה אחרת, שמביאה עימה מציאות שונה מאוד מזו שהורגלנו אליה במשך שנתיים – מזו שנכחה כאן עד ממש לפני מספר שבועות. זוהי תקופה של איסוף, של התכנסות, של הפנמה; תקופה שבה אנחנו יכולים לכאוב סוף סוף את מלוא כובד ההתרחשויות, לבכות על האובדן הרב; תקופה של נשימה עמוקה אחרי מתח ממושך שהיה מנת חלקנו בשנתיים האחרונות. כעת אנחנו יכולים, לאט לאט, בעיבוד ובשחרור, לצאת לתהליך של ריפוי – ריפוי עצמי וריפוי החברה שלנו, כדי לחזור לחיים, לעולם, ליצירה, שִׂמחה ופעילות.

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:
עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:
עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:
עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:
עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:
עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:
עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:
עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:
(קהלת ג, א–ח)

מלחמה ושלום, מוות וחיים.
מעבר למהלכי ההיסטוריה הגדולים של תרבויות ועמים, גם קיומנו כאן על האדמה נע בין חיים ומוות, וגם בתוך החיים עצמם ישנם רגעים או תקופות שבהם אנחנו עוברים דרך תהליך של מוות ואובדן, וקמים ממנו שוב ושוב לחיים חדשים.
מה טמון בתוך הנשימה המסתורית הזאת של הקיום? איך מתוך המלחמה, האבל והמוות נובעים שלום, שמחה וחיים? מהו, אם כן, תהליך הריפוי?
הגיליון שלפניכם מבקש ללוות שאלות אלה ונוספות דרך מאמרי התוכן, השירה והאמנות.