אז מה עשיתם בקיץ הזה? אנחנו היינו במחנה משפחות ולדורף בינלאומי בהונגריה [איגרת 59]

חודשיים לפני תחילת החופש הגדול, ואנחנו שואלים את עצמנו – איזו חופשה תהיה לנו השנה? ובעודנו מתלבטים, נחת על שולחננו מייל שמראהו תמים וניסוחו אופטימי: "מחנה משפחות בינ"ל ראשון בבית ספר ולדורף בהונגריה!" כנראה שהיינו במצב רוח הרפתקני במיוחד, שכן בלי לחפור ולבדוק לעומק, התקשרנו לחברה שבתה לומדת עם בנינו (תאומים, בוגרי כיתה ה' בזומר), ואמרנו – יאללה נוסעים, אתם באים? גם זול (במונחים ישראליים), גם הובטחה תוכנית פעילות גדושה, גם נופים שנראים טוב בתמונות, ובנוסף – הילדים ידברו קצת אנגלית (ועל הדרך נוכל לבדוק אם באמת באנתרופוסופי לומדים אנגלית ברמה גבוהה). פשוט מושלם. זה כמובן לא מנע מאיתנו, מייד אחרי שנרשמנו, להציף את תיבת המייל של נורה, מארגנת המחנה, בשאלות אינספור: איפה נתארח, ואיך ייראו החדרים, מה בדיוק התוכנית, ומי עוד נרשם, האם יהיו ילדים בגיל ילדינו, ומה עושים בערבים, האם יהיה אוכל מתאים לילדים, ואיך מזג האוויר... ובעיקר רצינו לדעת כמה אנתרופוסופי זה עומד להיות – האם נלבד, נסרוג, נתפור, נצייר, נטווה, נעבוד בעץ, בחמר, בצבעי מים, נדקלם, נשיר, נעשה אוריתמיה??? קיווינו שלא... נורה ענתה על כל שאלותינו בסבלנות אין קץ. רק אחר כך, במחנה עצמו, כטוב ליבנו ביין המקומי, היא סיפרה לנו שהשתעשעה באפשרות לענות לנו כי נישן ביורט, ונבשל על מדורה, וזה מה יש .

המחנה התקיים בכפר felsohamor, ליד העיר מישקולץ בצפון מזרח הונגריה. גרנו בבית הארחה נעים, שהצוות הנהדר דאג למלאו בכל טוב. ביה"ס שוכן במרכז הכפר, צנוע למראה, מטופח ומאורגן להפליא. הכיתות ספונות עץ, ציורים ועבודות יד, הציוד והתלבושות מאוחסנים בסדר מופתי, מגרש המשחקים מרווח, חדר האוכל נעים ומואר, ומעל הכל שרתה במקום אווירת אהבה של קהילה מעורבת ואכפתית.