אנתרופוסופיה בישראל

אנתרופוסופיה בישראל

Print Friendly

ישראל היא אחד המקומות בעולם שבהם תפיסת העולם האנתרופוסופית זוכה לפופולאריות רבה ונמצאת בצמיחה עקבית ומתמשכת. המנוע העיקרי לצמיחת האנתרופוסופיה היא מערכת חינוך ולדורף, ולצידה מתקיימות פעילויות בתחומים נוספים שבהם יש יישומים אנתרופוסופיים כגון חינוך מרפא, רפואה אנתרופוסופית, ייעוץ ביוגרפי, חקלאות ביודינמית, שילוש חברתי, אמנות, הוצאה לאור, ועוד.ישראל אין אגודה אנתרופוסופית מרכזית וכל הפעילות נובעת מיוזמה חופשית של אינדיבידואלים וקבוצות המעוניינים לקדם פעילות ברוח האנתרופוסופיה. מצב זה מקשה על מי שמנסה לפנות אל האנתרופוסופיה כאל גוף מאורגן, אך בו גם נעוץ סוד כוחה בישראל.

אנתרופוסופיה בישראל- היסטוריה

אנה ריכטר מאי

אנה ריכטר מאי. צילום באדיבות זכריה וולף

את ההסטוריה של הפעילות האנתרופוסופית בישראל ניתן לחלק ל-3 שלבים: השלב הרעיוני, השלב החלוצי, ותקופת הפריצה.האנתרופוסופים הראשונים בישראל הם אנה ריכטר-מאי ותדאוש פון ריכטר, זוג אמנים שהגיעו לירושלים, בהמלצתו של שטיינר, בשנות העשרים של המאה העשרים. אנה ותדאוש הקימו בירושלים את קבוצת הלימוד הראשונה לאנתרופוסופיה בישראל, בגרמנית. בקבוצה השתתפו בין היתר חווה לוי, ממייסדות כפר רפאל, ובנו וולקוביץ, מייסד הוצאת מיכאל. לפני מלחמת העולם השנייה חזר תדאוש לאירופה, שם נעלמו עקבותיו. בעקבות המלחמה התפזרה גם קבוצת הלימוד. אנה ריכטר נשארה בירושלים, שם חיה ומתה בשנת 1955.פרופ' שמואל הוגו ברגמן, חתן פרס ישראל (פעמיים) והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית, הכיר את האנתרופוסופיה באירופה והיה ידידו האישי של רודולף שטיינר. אף שלא היה חלק מקבוצות הלימוד האנתרופוסופיות בישראל, שמר עימן על קשר ידידותי ואף השתתף בהוצאה לאור של "כיצד קונים דעת העולמות העליונים", תרגומו הראשון של שטיינר לעברית, שיצא לאור בשנת 1960. בשנת 1961, לכבוד יום הולדתו המאה של שטיינר, העביר ברגמן סמינר באוניברסיטה העברית על הספר "הפילוסופיה של החירות", שהוא הבסיס הפילוסופי של משנתו של שטיינר.בסוף שנות הששים ותחילת שנות השבעים הוקמו היוזמות המעשיות הראשונות, שתיהן בתחום הטיפולי. בבאר-שבע הוקם "בית אליהו", מוסד חינוך מרפא לילדים שהפך ברבות השנים ל"כפר רפאל". כמעט במקביל, הוקם "בית אורי" בגבעת המורה, והוא פועל שם עד היום. באותם שנים החל גם להתגבש בקיבוץ גבעת חיים מאוחד גרעין של בני נוער שגילו עניין באנתרופוסופיה. כמה מאותם בני נוער הפכו לדמויות בפעילות האנתרופוסופית בישראל. מתוך אותו גרעין צמחה, בין היתר, היוזמה להקים ישוב אנתרופוסופי, תחילה במצפה לבון ולאחר מכן בקיבוץ הרדוף.הרדוף הוא המקום שבו הוקמו הגנים האנתרופוסופיים ובית ספר הוולדורף הראשון בישראל (1989). מעט אחר כך הוקמו הגנים ובתי הספר בירושלים ובקריית טבעון. עד שנות האלפיים התקדמה תנועת חינוך ולדורף בישראל באיטיות ומנתה חמש בתי ספר, אבל מאז חלה האצה גדולה וכיום פעילים בישראל 22 בתי ספר יסודיים, ו-5 תיכונים. מספק הגנים נאמד ביותר מ-150. בית הספר הצפוני ביותר הוא בקיבוץ מצובה, והדרומי ביותר בצוקים. הקהילה החינוכית הגדולה ביותר היא בקריית טבעון, ואחריה ברמת גן, ירושלים והרדוף. לאחרונה החלו רשויות מקומיות ליזום הקמה של בתי ספר אנתרופוסופיים, למשל בגבעתיים ובחיפה.תנועת בתי הספר הצומחת ניזונה ממורים המגיעים אליה מ-5 הכשרות למורים הפועלות בירושלים (במכללה האקדמית דויד ילין), רמת גן, הכפר הירוק, הרדוף ופרדס חנה. שנה א' בהכשרות הללו, כמו גם במרבית ההכשרות בתחומים האחרים, משמשת כשנת מבוא לאנתרופוסופיה.החינוך האנתרופוסופי הוא "קטר הצמיחה" של הפעילות האנתרופוסופית בישראל, אך לצידה מתקיימת פעילות בתחום החקלאות הביודינאמית (הכשרת חקלאים ופעילות בתחום גידול הדבורים הביודינאמי), הייעוץ הביוגראפי, חינוך מיוחד, תנועה חברתית, תיאטרון וסמינרים לאמנות.

לקריאה נוספת

נתונים מספריים על חינוך ולדורף – איגרת 168, 16.9.15ההיסטוריה של האנתרופוסופיה בישראל – ראיון עם חווה לוי – אדם עולם גיליון 16אנה מאי ותדאוש פון-ריכטר – שני האנתרופוסופים הראשונים בישראל – אדם עולם גיליון 2

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר >>> לפרטים והזמנה
נועם שרון הוא המו"ל של הוצאת אדם עולם

השאר תגובה

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*