זכיתי לגדול בין מרחבי טבע חופשיים, נגישים, בטוחים ועוצמתיים. אני זוכרת, כילדה בגן, את הריח של הגשם הראשון על האדמה היבשה. אני זוכרת, בצהריים לאחר בית-ספר, התרגשות איומה, כשהלכנו לאיבוד בסבך החורשה והדמיון הפליג אל הרפתקאות מסמרות שיער בג'ונגלים, או כשהברזנו מהתיכון וברחנו אל שדות החרדלים – איך נרדמנו והתעוררנו שם, בשיכרון חושים של ירוק ...
רוצים להמשיך לקרוא?
הכניסה למנויים לכתב-העת אדם עולם