תודה רבה לעפרית קלס שהציגה את מחשבותיה בצורה כל כך יפה וקראה לפתח שיח, לימוד וחשיבה בנושא השכר ולחפש יחד דרכים להתמודדות. אני רוצה לחזק את דבריה של עפרית, להרחיב את ההסתכלות ולהציע אפשרות לשיפור המצב.

מחיר השחיקה

אני חי מזה כ-20 שנה עם אשתי ושלושת ילדינו בגרמניה והניסיון שלי עם חינוך ולדורף הוא בעיקר כאן. שלושת ילדינו למדו ולומדים במסגרות ולדורף ואני למדתי חינוך ולדורף והייתי מחנך בבית ספר ולדורף, עד שנשחקתי ונאלצתי לחפש דרך אחרת לעסוק בעשייה חינוכית משמעותית. מניסיון אישי, אני יודע שתופעת השחיקה של מורי ולדורף בגרמניה היא תופעה נפוצה, לא מדובר במקרים בודדים. זו תופעה מצערת ומכבידה, הן עבור המורה, שהיה רוצה להמשיך בעשייתו אך לא מסוגל יותר בתנאים הקיימים, הן עבור המורים האחרים והצוות שצריכים לספוג ולהתמודד עם עזיבה של קולגה, והן, ובעיקר עבור התלמידים ובמידה מסוימת גם הוריהם. שורה תחתונה: אני מאמין שאם לבתי ספר ולדורף היה יותר כסף, העשייה החינוכית היתה עוד יותר טובה מכפי שהיא היום. אין הכוונה ש"כמה שיותר כסף, יותר טוב", אבל המצב הנוכחי רחוק מכך. כיתות גדולות של מעל 30 ילדים, מחסור במורים, צמצום או ביטול של שיעורים טיפוליים וכו' – כל אלה לא משפרים את איכות העשייה החינוכית, לא עבור התלמידים ולא עבור הצוות.

אז איך (אולי) אפשר לשפר את הבסיס הכלכלי של בתי ספר ולדורף ויחד עם זאת לשמור על הצביון הסוציאלי המקורי של בתי ספר שנגישים גם למשפחות עם הכנסה נמוכה?

קהילת בוגרים

הרעיון שאני רוצה להציג ניזון ממושג בסיסי בחינוך ולדורף, שגם זכה לתשומת לב בגיליונות קודמים של אדם עולם. הכוונה היא לקהילה. באופן ספציפי, הרעיון הוא שגם הבוגרים של בית ספר ולדורף – כלומר, אלה שכבר סיימו את לימודיהם – הם חלק חשוב בקהילת בית הספר. למיטב ידיעתי, בוגרים רבים חשים שייכות חזקה לבית הספר בו הם למדו, שכן הוא היה משמעותי לתהליך התפתחותם. אפשר לומר, שבוגרים רבים חשים הכרת תודה על העשייה החינוכית שהם היו חלק ממנה במהלך שנותיהם בבית הספר. וכן, בוגרים רבים מוכנים להשקיע ממרצם, ובהמשך גם מכספם על מנת שבית הספר בו למדו ימשיך להתפתח ולהשתפר.

הרעיון הזה אינו חדש והוא ממומש בהצלחה על ידי מוסדות חינוכיים שונים, בעיקר בארצות הברית. אז למה אנחנו לא עושים את זה? אני מניח שכמו בכל דבר טוב, כדי לקצור את הפירות, צריך קודם כול להשקיע. צריך להקים מאגר של פרטי הקשר של הבוגרים, ליצור כלים לחיבור בין הבוגרים ובין בית הספר, ליצור פלטפורמה לעדכון הבוגרים במתרחש בבית הספר, וכן – גם להזמין אותם לתמוך בעשייה ולתרום מכספם. החדשות הטובות הן שלמיטב ידיעתי, ההשקעה הנדרשת מסתכמת בסכומי כסף שהם לא בשמיים, וחלק מהעבודה יכולה להיעשות על ידי בוגרים צעירים, שיש להם ניסיון בתחום הרשתות החברתיות וכו'.

האם יש בתי ספר ולדורף בישראל שכבר מיישמים את הכיוון הזה? או כאלה שזה נשמע להם מעניין? אני מקווה שדבריי יהוו השראה להמשך השיח והחיפוש אחר דרכים להתמודדות עם נושא השכר, כך שחינוך ולדורף ימשיך להיות לא רק טוב אלא מצוין.