מדור: תרבות האדם

רשימת כתבות

מה הסיפור של גונדישפור? תגובה למאמר "החכמה החדשה – אנתרופוסופיה, ערביות ואסלאם"

בגיליון ספטמבר אוקטובר של אדם עולם התפרסם מאמר מאת פרופ' אילן פפה: "החכמה החדשה: אנתרופוסופיה, ערביות ואיסלאם". ברצוני להתייחס למאמר ואף להעיר כמה הערות הנוגעות לטענות מרכזיות אשר הופיעו בו. לקריאה לחצו >> גיליון 4 תרבות האדם אבישי גרשוני קרא עוד »

נס כד-השמן והדלקת המנורה החדשה

כשאנו מתבוננים במהלך עונות-השנה, אפשר לתאר אותו משתי מנקודות-מבט השונות זו מזו. האחת - נקודת-המבט של עולם-הטבע והשתנותו במהלך-השנה, והאחרת - נקודת-המבט של נפש-האדם. עולם-הטבע ונפש-האדם פועמים יחדיו כנשימת אדם-עולם ומשלימים זה את זה בפעילותם. כך אפשר לעקוב אחר תנועת-המטוטלת של ישות-האור הנסוגה מהטבע החיצוני של האדם, כאור המתגלה לחושים, ומַפציעה בטבע הפנימי של האדם, כאור-החשיבה. לקריאה לחצו >> גיליון ... קרא עוד »

הוויתור היוצר – בין קרבן למִנְחה

האמיתות הגדולות של סודות החיים משותפות הן לזרם האזוטרי (תורת הסוד) היהודי, הן למדע-הרוח האנתרופוסופי שהוא עצמו תורת-סוד. תורת-הסוד האנתרופוסופית הולכת ונחשפת החל מתחילת המאה שעברה ונעשית זמינה לכולנו, וכך גם סודות הזוהר, שאמורים להיות נגישים בתקופתנו לכל אדם חושב. אחד הסודות הרוחניים הללו נוגע במה ששטיינר מכנה בשם הוויתור היוצר. ספר הזוהר מתייחס למשמעות הקרבת הקרבנות בדיוק באופן שאליו ... קרא עוד »

חכמת הנסתר ומדע-הרוח – מפגש בנפשו של מיסטיקן יהודי

בעת האחרונה ראה אור ספר חדש ושמו יהדות ואנתרופוסופיה – המפגש של פרופ' ש"ה ברגמן עם ד"ר רודולף שטיינר (הוצאת הומני). הספר, בעריכת בנימין בן-צדוק, סוקר את חייו של ברגמן ואת נקודות המפגש בינו ובין שטיינר ותורתו [עיינו במאמר מאת אודי לוי על יחסו של ברגמן לשטיינר והאנתרופוסופיהבעקבות קריאה ביומניו, אדם עולם גיליון 3]. הספר גם חושף את חייו ופועלו ... קרא עוד »

המים, המורים הרוחניים הגדולים שלנו

"אלוהים מגלה את עצמו בברואיו וכל מי שרוצה להכיר את אלוהים חייב להכיר את מהותם האמיתית של ברואים אלו". (ד"ר רודולף שטיינר, שלבים של ידע עליון) המים יכולים ללמד אותנו כל-כך הרבה על הדרך הרוחנית ועל המהות החברתית, אם רק נלמד להתבונן בהם כראוי ולשים-לב לדברים החשובים באמת.  לקריאה לחצו >> גיליון 4 תרבות האדם חן עתיד   קרא עוד »

"החכמה החדשה": אנתרופוסופיה, ערביות ואיסלַם

במקומות לא מעטים במשנתו התייחס רודולף שטיינר למקומן של הדתות המונותאיסטיות, היהדות והאיסלַם, בהתפתחות האנושית והתרבותית. קריאה אדוקה של אמירות אלו על האיסלַם והערביות אינה מובילה בהכרח להצלחת המפעל האנתרופוסופי בחברות ערביות ואיסלמיות. המשנה השטיינרית על האיסלַם, ובייחוד על מה שהוא כינה בשם "ערביות," סבוכה ולא ברורה. היא קשורה לעולם מושגים של סוף המאה התשע-עשרה ומוזנת בידי תפיסות שהאינטלקטואל המנוח ... קרא עוד »

על קדושת היום העָצמה הכפולה של חגי הסתיו

המילה holyday שומרת עד היום על משמעותה המקורית, "יום קדוש," יום מיוחד המובדל מימי החולין שלפניו ואחריו – יום מקודש. מקור המילה "פסטיבל," לעומת זאת, במילים הלטיניות festus (שמחה) ו- festum (יום חג ו/או סעודה גדולה), משמעות זו נשמרה עד היום במילה האנגלית feast . יש לשער כי המשמעות הכפולה שלהמילה נבעה מכך שבמקורה כללה ההתאספות המחזורית לציון היום הקדוש, ... קרא עוד »

שמואל הוגו ברגמן חלוץ מלומד, חוקר – ואנתרופוסוף?

הבעיה מדע-הרוח האנתרופוסופי מציע נקודות-מבט ושדה-ראייה שמהם אפשרית הבנה מעמיקה יותר(ורוחנית) של האתגרים הביוגרפיים הניצבים לפני האדם. ככל שגדל מספר בני-האדם בעולם המשתמשים בכלים האלה לעיצוב חייהם – הפנימיים, החיצוניים או שניהם – כן צפה ועולה השאלה המעניינת והמתבקשת: «מיהו אנתרופוסוף? לקריאה לחצו >> גיליון 3 תרבות האדם אודי לוי קרא עוד »

שחרורה של חוה, ביטול הקללה – האמנם?

פיתוח אמצעי המניעה שיחרר את הקשר מין-ילדים. אמצעי שיכוך הכאבים ביטלו את עצב הלידה. בכך בוטלו שתי הקללות שהוטלו על חוה עם הגירוש מגן העדן ועיצבו את התרבות המערבית באלפיים השנים האחרונות. מה עושה חוה המשוחררת עם החופש שניתן לה? לקריאה לחצו >> גיליון 2 תרבות האדם הריון לידה ואמהות נועה ברקת קרא עוד »

על עונות השנה ועל מצבו הנפשי של האדם בעידן הבהייה במסכים

חיים אינם זרם אחיד באופן מהותי, עם מהירות וקצב אחידים. אורחות זרימתם שונה מאורגניזם אחד לשני. ככל שמורכבותו של אורגניזם המקיים חיים גבוהה יותר כן שינויי הקצב והמקצב במהלך חייו רבים ושכיחים יותר. בעולם שבו ההספק הוא מדד להצלחת הקיום, ההאצה, בכל תחום, היא עדות להצלחה. האיטיות, לעומת זאת, הופכת מונח נרדף לאי הצלחה ולחוסר עמידה בתחרות – חברתית, הספקית, ... קרא עוד »