אתגרים דומים, תקווה משותפת: מפגש ביודינמי של חקלאים משתי גדות הירדן

בסופ"ש האחרון התרחשה היסטוריה קטנה בירדן: חקלאים ירדנים וישראלים נפגשו כדי ללמוד יחד חקלאות ביודינמית. המפגש אורגן על ידי ארגון אקופיס, והוא התרחש ברובו בפארק האקולוגי שרהביל שהקים הארגון בסמוך למעבר המלך חוסיין.

עשרים משתתפים מכל צד, מהצד ישראלי כולם חקלאים ואנשי סביבה, מהצד הירדני חלקם חקלאים (וחקלאיות) המנהלים משקים בבקעת הירדן הירדנית וחלקם אדמיניסטרטורים במשרד החקלאות הירדני. במשך סוף שבוע אחד הם חלקו מרחב משותף ודנו באותן סוגיות. גם אני, מגדלת שסק מבת שלמה, הייתי שם, נרגשת מהפעם הראשונה שבה חציתי את הגבול לירדן.

שפות שונות, צרות דומות

בערב הראשון למפגש, החלוקה בין הצדדים הייתה ברורה ומורגשת. רק דוברי הערבית – מהצד שלנו, חקלאים תושבי איכסאל וסחנין – שוקעים לשיחת שכנים. על השאר, הכביד העדר השפה המשותפת. הכינוס התנהל באנגלית ואת כל הנאמר תרגמו לערבית. למרות הפערים גילינו שלכולנו צרות דומות: פערי תיווך, מחסור במים, נזקי בעלי-חיים ועוד כהנה וכהנה בעיות. אנו גם מגלים שגם בישראל וגם בירדן החקלאים אוהבים את עבודתם, נהנים לצאת לשדה, מטפלים בעצים שברשותם ודואגים להם.

בארוחת הבוקר כולם כבר נראו קצת יותר מוכרים, ולאחריה יצאנו באוטובוס לראות שטחים חקלאיים באזור. בקבוצה של קרוב לחמישים איש סיירנו בחום של בקעת הירדן במטע רימונים, בכרם, בפרדס ובמטע תמרים. הכרנו את תעלת המלך עבדאללה, הזורמת במורד הבקעה ומספקת לחקלאים מים בבריכות. מן הבריכות יוצאים המים למטעים בצינורות ומשאבות. באותו בוקר לא ראינו זכר לחקלאות מסורתית, אך ניכר השימוש בדשנים כימים ובחומרי ריסוס רעילים. זו החקלאות של ימינו ואותה אנו רוצים להתמיר. בדרך חזרה מהסיור אני שואלת את עצמי כיצד יגיבו חברי הקבוצה הירדנית לרעיונות הביודינמיים.

האדמה מספרת סיפור

אנחנו אוכלים ארוחת צהריים טעימה, מתרעננים קלות ומתישבים ללמוד בכתה. עייפות כבדה נופלת על המשתתפים ומקשה על קליטת הרעיונות שגם כך אינם קלים לעיכול. לירון ישראלי, מנחה הקורס, מעביר את החומר בסבלנות אין קץ. מתעכב על כל שאלה. תחילה אנו צופים בסרטון המתאר חקלאות ביודינמית במצרים ובהודו, ושומעים עד כמה חשוב שהאדמה תהיה חיה ובריאה. הקהל עדיין רדום. רגבי אדמה שאספנו בסיור הבוקר משמשים לנו להדגמה: לירון לוקח כל אחד מהם ושם בצנצנת מים. אט אט הקהל מתעורר. רגב שנלקח מבין שורות הכרם "לא מחזיק" ומתפורר חיש אל תוך המים. רגב שנלקח מהאזור הסמוך לאחת הגפנים מחזיק מעט יותר. רגב שנלקח מאזור בר בשולי השדה כמעט שאינו מתפורר, וכך גם רגב מתוך גומת השקייה בפרדס. לירון מסביר שאנחנו רוצים להגיע למצב שבו כוחות האחיזה של האדמה מאפשרים למים להיספג ולשורשים להתפתח. לצנצנת נוספת הוא מכניס תכשיר ביודינמי: מעט זבל פרה שבמשך חצי שנה היה קבור באדמה בתוך קרן של פרה. המים נותרים שקופים וצלולים לכל אורך ההרצאה. הקהל ערני. שאלות רבות נשאלות. שיחה ערה מתנהלת בערבית. המילים "קומפוסט" ו"טורבעא" – אדמה בערבית – מתעופפות באוויר.

כך גם בשיעור שעניינו מים. ויכוחים ערים ואף התנגדות מתעוררת כשאנו מדברים על האפשרות להצל על ברכות המים, או להשאיר צמחיית כיסוי בין שורות המטע. אין ספק שלכולם יש עניין רב בנושא.

ביום האחרון לסמינר הציג בפנינו יוסף הירדני את פרויקט התנשמות. מצגת קצרה ומרגשת בערבית. התנשמת היא ציפור משמעותית ביותר בתחום ההדברה הביולוגית. המרצה מספר על עמיתיו הישראלים ועל שיתוף הפעולה בפרוייקט מוצלח זה וכמו אצלנו מעודד את הנוכחים להתקין תיבת קינון לתנשמת בשטח שברשותם.

לחדש ימינו כקדם

בדרך הלא ארוכה חזרה הביתה שאלתי את עצמי שוב האם גם לרעיונות הביודינמים יש סיכוי לפרוח בירדן? בעבר, ישראל הציגה לירדן (ולעולם) את שיטת הגידול בחממות ואת ההשקיה בטפטפות, והכך הניחה תשתיות לחקלאות התעשייתית, על שלל יתרונותיה וחסרונותיה. האם יש סיכוי שהיום תצא מישראל לירדן בשורה של חקלאות ביודינמית?

אם הסיכוי הזה קיים, הרי הוא טמון בכך שהחקלאות הביודינמית עוזרת לחקלאים להיזכר בשיטות המסורתיות שבהן הצליחו גם לגדל מזון וגם להישאר חלק מהסביבה. כשלירון הציג שקופית של טרסות, קם ראש הקבוצה הירדנית ואמר לקהל ששיטה זו מוכרת לכולם וכך נהגו האבות והסבים. הפעם לא ניתן היה לשרטט את הגבול בין המאזינים וההתרגשות היתה נחלת כולם.

במהלך הסדנה למדנו פסוקי קוראן ששיקפו היטב את מטרת כל המשתתפים – להגיע לאיזון טבעי בין האדם, האדמה, השמש והירח. הרי היא לפניכם.

השמש והירח סרים למשמעתו

הכוכבים וכל עצי היער משתחוים לו

הוא הרים את השמים ויתארם במאזנים

למען גם אתם לא תעברו חק במאזנים

ותשקלו משקל צדק ולא תמעיטו את מאזניכם

[הקוראן הקדוש, סורה 55 פסוקים 4 – 8]

 

الشَّمْسُ وَالْقَمَرُ بِحُسْبَانٍ

وَالنَّجْمُ وَالشَّجَرُ يَسْجُدَانِ

وَالسَّمَاءَ رَفَعَهَا وَوَضَعَ الْمِيزَانَ

أَلَّا تَطْغَوْا فِي الْمِيزَانِ

وَأَقِيمُوا الْوَزْنَ بِالْقِسْطِ وَلَا تُخْسِرُوا الْمِيزَانَ