התמודדות עם חרדה אקלימית

1. לפני הכול: ייצוב האקלים הפנימי שלנו, המבוגרים

כשהילד שלנו חווה מצוקה – אחד הדברים הראשונים שחשוב לעשות זה לייצב את עצמנו. אם אנחנו נהווה עבורו אי של יציבות, הוא יחוש שיש מי שעומד על קרקע בטוחה ועוזר לו למצוא את הדרך בתוך הסערה. לשם כך, עלינו לעצור את התנועה הגועשת שלנו, וליצור מעין בקרת אקלים פנימית. לבחון – מה שלומנו? מה יוכל לסייע לנו להעצים ביטחון, איזון ואמונה בתוכנו? – ולהתחיל לבטא את זה בתוך החיים. לעשות דברים שמעוררים בנו שמחה פנימית, תקווה ויצירה. התהליך הפנימי הזה מהדהד באופן לא מודע אצל הילדים שלנו, ויש לו השפעה רבה על תחושת החוסן שלהם.

2. להמיר דאגה ואדישות בפעולה

הילדים נושאים אלינו עיניים. אנחנו דמויות החיקוי שלהם. חשוב שננקוט בפרואקטיביות אישית בנושא של איכות ושימור הסביבה. פעולה מתוך משמעות למען מטרה שאנחנו מאמינים בה – יכולה להדליק את אור התקווה והנחמה בנו ובילדים. לאחרונה אני פוגשת לא מעט הורים שחרדים מעתיד ילדיהם כאן, על הפלנטה. השאלה הזו מעוררת אצלנו לא מעט תחושות של הזדהות, כאב ואשמה. אני מעודדת אותנו לטפח בתוכנו כוחות של תקווה וחיוביות. הילדים האלו לא התגשמו לכאן כדי שנכבה את הפנסים ונצלול לייאוש. ולא רגשות האשמה הם שמדרבנים אותנו לפעולה במצבים כאלו, אלא דווקא התחושה שאנחנו משמעותיים ותורמים בהווה.

3. חיזוק תחושת ביטחון ומסוגלות אישית

דגשים לגיל היסודי הצעיר: חיזוק הנוכחות בגוף וחיבור טבעי להווה. נתמקד בפעילות שממלאת את ה"כאן ועכשיו": טיול, משחק, מגע (עבודה עם חוש המגע חשובה ויעילה מאוד בטיפול במצבי חרדה), שהות בטבע, פליאה מסיפורים המעצימים את היופי שקיים בעולם.

דגשים לגיל ההתבגרות:

קודם כול להיות איתם בדיאלוג פתוח! לשמור על שיחה ערה, להתעניין בהם ובמה שיש להם להגיד. גם אם אין לנו תשובות ופתרונות, עצם ההקשבה, הנשיאה המשותפת של הדאגה והרצון למצוא כיוונים להתמודדות, עוזרות.

ניתוב הכוחות לעשייה משמעותית. לא מיותר לצאת להפגנות או להכין סרטונים שמעלים את המודעות בקרב הציבור. הפעילות המשותפת מעוררת שייכות חברתית ונותנת תחושת כוח אל מול חוסר האונים והחרדה.

חשיפה למציאות אלטרנטיבית, דרך פרויקטים ייחודיים שפועלים למען שיקום ושימור סביבה (לדוגמה, חקלאות קירות עירונית). הדבר מעורר בהם מחדש את ההכרה שאם דבר שזור בדבר, אזי כל צעד קטן הוא בעל ערך וניתן ליצור שינוי ממשי בעולם.

עבודה עם דפוסים של חשיבה חיובית היא משמעותית ויעילה. במקום להתייאש אפשר לסגל משפטים שיוצרים מציאות רגשית מאוזנת יותר: אני יכול, אני מסוגלת, אני רוצה, אני עושה, אני מאמינה.

4.טיפוח מעטפת קהילתית

קהילה עוטפת הפועלת למען מטרה משותפת נוטעת בילדים ובנו חוויה של שייכות וביטחון. לכן פעילויות קהילתיות ככלל ובנושא האקלים בפרט הן מבורכות וחשובות.

 

הערה חשובה: כמובן שבמצב של חרדה מתמשכת הפוגעת בתפקוד היומיומי, חשוב לקבל בהקדם הכוונה הורית מקצועית וטיפול אישי עבור הנער/ה.