חגיגות ולדורף 100 מסביב לעולם, שהתחילו לא מכבר וימשכו במשך כל השנה, מדגישות עד כמה מדובר בזרם חינוך חדשני, שלא לומר מהפכני, ועד כמה הליבה שלו נותרה רלוונטית גם לאור השינויים הגדולים שעוברת האנושות בעשורים האחרונים. יחד עם זאת, כל מי ששוחחנו איתו על עתיד החינוך האנתרופוסופי, למשל בגיליון "ולדורף 100" של אדם עולם, מדגיש שיש לשנותו ולחדשו על מנת שהחינוך יוסיף להיות רלוונטי גם במאה השנים הבאות. בישראל, צעד משמעותי בנידון נעשה כאשר בשלוש השנים האחרונות הובל הפורום הארצי לחינוך ולדורף מהלך של שינוי ארגוני, שכלל בין היתר בניה של צוותים שמטרתם העמקה בתחומים ספציפיים. כך הוקם הצוות הכלכלי, תחום שסובל בוולדורף, לדברי מוביל הצוות איל בלוך, מהעדר חשיבה מוחלט. "כל הנושא הכלכלי בוולדורף לא מפוצח, לא חי בתודעה של אנשים. חינוך ולדורף מביא חשיבה חינוכית חדשה, אבל כיום הוא נישא על חשיבה כלכלית ישנה". בלוך, יזם חינוכי-חברתי-כלכלי שעל מעלליו מסביב לעולם ניתן לקרוא באדם עולם, טוען שהמצב הזה אינו מקדם את החינוך, ואף פוגע בו. "כרגע המצב הוא שהשמיכה קצרה מידי: המורים אינם מתוגמלים מספיק, והם לא מחזיקים מעמד ופורשים (או פשוט לא מגיעים); ההורים נושאים בנטל גדול, שהוא גם כלכלי וגם תובע זמן ואנרגיה, וגם הם מתעייפים; והתלמידים נפגעים מכך כיוון שהרבה אנרגיה של המערכת מופנית לכיוון הזה, במקום לחינוך".
משכורות מורים ותשלומי הורים הם בעיה של כל מערכת החינוך, לא רק של הוולדורף.
"ברור, אבל אם אתה רוצה להתקדם, ולמשוך אליך אנשים טובים ופנויים, אתה חייב לפצח את הנושא הזה. איפה שלא תסתכל על זה – השמיכה היום קצרה מידי. בחשיבה הישנה – זה לא פתיר. מחסור בכסף הוא אינדיקציה שמשהו לא עובד נכון".
מהי החשיבה החדשה?
"בחשיבה החדשה, אנחנו יכולים ליצור שפע מעוד מקורות מלבד משרד החינוך וההורים. זאת המשימה של הצוות הכלכלי בפורום הארצי. אנחנו פועלים ליצירת מציאות כלכלית-חברתית אחרת, שאם עושים אותה נכון היא מייצרת קהילה טובה יותר, ומעניקה איכות חיים גבוהה יותר. היא מסתכלת לא על מה שחסר, אלא על מה שיש, ושואלת איך אפשר לחבר את מה שיש לקהילה. הפתרון יגיע מתוך חיבור בית הספר לקהילה שמקיפה אותו – לא רק קהילת ההורים, אלא גם קהילת השכונה, העיר, הסביבה, בצורה של win-win".
- מנגן על פרדיגמות: ראיון עם איל בלוך מתוך גיליון "כסף" של אדם עולם
אתה יכול לתת דוגמה לפתרון כזה?
"כמובן. קח לדוגמה את סדנת העץ בבית ספר ולדורף. אם רק התלמידים משתמשים בה, היא פעילה אולי שמונה שעות בשבוע. אם אחר הצהריים היא הופכת לנגריה קהילתית, מפעילה סדנאות יצירה או מקום שאפשר לבוא אליו ולתקן בו דברים, אז יצרת בבית הספר משאב שהוא גם כלכלי וגם חברתי".
האם יש תקדימים לכך בעולם?
"בוודאי, אפילו בארץ. בית ספר לאו-בק בחיפה הוא בית ספר שמגלגל מחזור שנתי של 70 מיליון ₪, בין היתר כיוון שהוא מפעיל מרכז ספורט וקאנטרי-קלאב. בדרום גרמניה, מורה ושש בנות כיתתו יצרו לפני 15 מטבע משלים שנמצא בשימוש עד היום במחוז שבו פועל בית הספר. כלכלה משלימה משפרת את איכות החיים ב-10% עד 20%, כיוון שהיא מאפשרת להשיג דברים ממשיים בכסף אלטרנטיבי, וחוסכת בכסף "'אמיתי'."
ביום רביעי הבא (25.9.19), בין השעות 15:30 ל-18:30, יתקיים בבית ספר ולדורף "עליה" (רחוב העלייה השנייה 27) בחיפה מפגש התנעה בנושא כלכלה, חברה וחינוך ולדורף. בכנס יציג הפורום הכלכלי את העבודה שנעשתה במסגרתו עד כה, ויהיה בו דיון על כיוונים שונים אליהם ניתן לקחת את הנושא בתוך חינוך ולדורף. אחד ממרצי הכנס הוא מרון טל, יועץ לכלכלת מוסדות חינוך ומלכ"רים, המתמחה בפיתוח יישומים כלכלים למימוש חזונם של ארגונים חברתיים ומוסדות חינוך בפרט. טל, בין היתר, היה מעורב בפיתוח החזון הכלכלי של בית ספר לאו-בק בחיפה, והוא ייעץ לבית ספר ולדורף עליה, שם כאמור מתקיים הכנס.
אז בעצם החזון שלך הוא שלכל בית ספר יהיה ענף כלכלי שיכניס לו כסף וישפר את משכורות המורים או יפחית את תשלומי ההורים?
"החזון שלי הוא להפסיק את הנתק בין הצד החינוכי לצד הכלכלי. התרבות שלנו אוהבת לחלק ולהפריד, וגם אנחנו חוטאים בזה. לאף אחד לא נוח לדבר על כסף. אבל זה סימן שמשהו לא נכון. צריך לחשוב על בית ספר כעל ארגון שיש לו משאבים רבים שהוא יכול להשתמש בהם למען עצמו. העשייה יכולה להביא כסף, והיא יכולה להביא משאבים אחרים שאינם כספיים. גם חיים זה משאב, גם קהילה בריאה היא משאב".
למי מיועד הכנס? מי מוזמן להגיע?
"הכנס הוא לא רק למי שפעיל היום בתחומי חינוך ולדורף. מוזמנים אליו כל מי שאכפת לו מהנושא ורוצה לקח בו חלק. בכנס ישתתפו גם תיכוניסטים, ובוגרי חינוך ולדורף. זאת הפעם הראשונה שאנחנו מזמינים את כולם להתכנס יחדיו ולחשוב על פתרונות חדשים למצוקות ותיקות. זאת הבשורה האמיתית. אני מקווה שהמפגש הזה יתניע חשיבה חדשה שתישא פרי תוך שנתיים-שלוש. אני גם מקווה שכבר בשנה הבאה בתי ספר יתחילו לחשוב מחדש על התקציב לאור התהליכים שאנו מובילים".