על קו המשווה: סיפורו של חינוך וולדורף באקוודור [איגרת 286]

על קו המשווה: סיפורו של חינוך וולדורף באקוודור [איגרת 286]

"דרך ארוכה, העין שיכורה מן המראות
דרך ירוקה, יפה כמו תפאורה בשלל אורות
דרך עתיקה, אני הוא דרום אמריקה אי שם
קולי וגם דמי זורמים להם כנחל אל הים.

שמש על פרו, בוליביה מצטעפת בודדה,
ירק מברזיל נושק לצ'ילה על שפתי פלדה"

מתוך "שיר לדרום אמריקה"

מילים A.Tejada Gomez
תרגם אהוד מנור

חג מיכאל נחגג ביער בנינה פצ'ה: תרגילי חרבות לקראת הקרב בדרקון.

חג מיכאל נחגג ביער בנינה פצ'ה: תרגילי חרבות לקראת הקרב בדרקון.

רגע, רגע, עצור בבקשה, disculpe! ומה עם אקוודור?!?

אז אמנם אקוודור אינה מוזכרת בשיר, אבל היא לגמרי על המפה ולא על סתם מפה, כי אם על מפת הוולדורף העולמית. שני בתי ספר וולדורף פועלים באזור קיטו, בירת אקוודור, ואנחנו רוצים לשתף אתכם – קוראי האיגרת – בחוויותינו לאחר שלושה חודשים של שהיה, עבודה ולמידה בשניהם.

אחרי שנים רבות וטובות שבהם חינכנו במסגרות של חינוך וולדורף בישראל, החלטנו לחפש הרפתקה התנדבותית חינוכית חדשה במקום אחר, צעיר ופחות מבוסס, שיכול להיעזר בתהליך הצמיחה שלו בידע, בניסיון, ובעיקר ברצון שלנו.

בעזרת הקשרים הגלויים של גלעד עם "ננה מהפרוינדה", ובעזרת הקשרים הנסתרים שמחברים בין אנשים בעולם – רחוקים ככל שיהיו – מצאנו את עצמנו בקיטו, רגע לפני תחילת שנת הלימודים.

פגשנו כאן שני בתי ספר וולדורף: "נינה פצ'ה" ו"אל פואנטה", שני בתי ספר שהם יוזמות פרטיות של שני מורים שהחליטו, במשותף עם הורים נאמנים לדרך, להמשיך בדרך הוולדורף לאחר שבית הספר המקורי שבו לימדו הגיע, מכל מיני סיבות ונסיבות, לקץ דרכו.

משום ששני בתי הספר שונים מאוד זה מזה, נספר קצת ובנפרד על כל אחד מהם.

3 תלמידים בכיתה

"אל פואנטה" הוא בית ספר מאוד קטן, מתחנכים בו כ-40 ילדים ומתוכם שמונה ילדים בגיל הגן, והשאר בכיתות ב' עד ט'. בכל כיתה יש בין 3 ל-5 ילדים. יותר ממחציתם הם ילדים עם צרכים מיוחדים, חלקם מאובחנים, וחלקם לא.

בית הספר הוא פרטי, ולמרות זאת הוא מפוקח באופן קפדני על ידי משרד החינוך האקוודורי, שלא ממש אכפת לו מהוולדורף ומציב דרישות ויעדים משלו, כמו גם נהלים שמכריחים לקבל לבית הספר כל ילד שמעוניין בכך, בלי קשר למצבו הרגשי, הקוגניטיבי וההתנהגותי (שלא לדבר על הקשר למהות חינוך וולדורף). משרד החינוך האקוודורי מגביל את הסכום שניתן לגבות מכל משפחה, כך שמשכורות המורים ותקציב בית הספר זעומים עד מאד.

לבד ממנהלת ביה"ס, לה יש ניסיון והכשרה, לאיש מהמורים אין רקע והכשרה בוולדורף. המחנכים מלמדים את כל המקצועות, איש-איש בהתאם לכישוריו ויכולותיו. הרבה מקצועות וולדורף נעדרים מתוכנית הלימודים, או מופיעים בצורה מינימלית בלבד.

למרות זאת, מתרחשת כאן עבודת קודש: המנהלת רואה את משימת חייה בשימור וטיפוח חינוך וולדורף באקוודור; המורים מסורים ותאבי למידה, אוהבים את הילדים ומשקיעים את כל מאודם בילדים שזקוקים לכל מה שרק אפשר לתת להם.

אנחנו עושים מכל הבא ליד, בעיקר מלמדים את המורים בהכשרה "תוך כדי תנועה", שלוש פעמים בשבוע. מובילים קולגיום, נכנסים לכיתות ומעבירים שיעורים לדוגמא, נפגשים עם קבוצת ההורים, וכמובן חוגגים את החגים והאירועים בבית הספר ביחד עם הילדים, ההורים והמורים.

לומדים לשיר בעברית

הסיפור ב"נינה פ'צה" קצת שונה, הגם שהמאפיינים דומים בעיקרם. בית הספר יותר גדול ומבוסס ביחס לאל פואנטה, ולומדים בו 125 תלמידים, רבים מהם בעלי צרכים מיוחדים. גם כאן יש גן ילדים ושמונה כיתות מא' עד ח' (לאתר בית הספר).

ביה"ס מקבל מתנדבים צעירים מאירופה; כרגע יש שלושה חבר'ה בוגרי בתי ספר וולדורף בגרמניה, שמסייעים לילדים ולמורים בכל מה שנדרש. חלק קטן מהמורים לומד בהכשרות וולדורף שמתקיימות במדינות דרום אמריקה במהלך חופשת הקיץ. אין מורי מקצוע (מלבד אנגלית וספורט), אך יש כמה מחנכים בעלי זיקה לאמנות וכן למלאכות יד. אוריתמיה ומוסיקה חסרים עד מאד. אנחנו שרים ומלמדים שירים – בעברית! – בעיקר את תלמידי הכיתות הגבוהות ומוריהם.

ב"נינה פאצ'ה" אנו עוסקים יותר בליווי אישי והדרכה של מורים בהתאם לצרכים של כל אחד ואחת, ובד בבד מנסים להעמיק את יישום קוריקולום הוולדורף, ואת העבודה האמנותית לסוגיה.

ארוחת צהריים משותפת כל יום לכל ביה"ס בנינה פצ'ה.

ארוחת צהריים משותפת כל יום לכל ביה"ס בנינה פצ'ה.

דרושים מוצ'ילרים וולדורפיסטים

מישהו כאן אמר שדרום אמריקה היא היבשת של הלב, וזו אכן המילה שמתארת היטב את החוויה מהעבודה בבתי הספר כאן. המאפיינים הבולטים ביותר של העבודה החינוכית שנעשית כאן הם אחווה, קבלה והכלה של האחר והשונה, ושימת דגש על עבודה חברתית וקבוצתית (כל יום אוכלים שתי ארוחות ביחד, שרים ומברכים).

בהזדמנות זו אנו מבקשים להציע לאלו מכם שמכירים מישהו שמתכנן טיול  לדרום אמריקה, ויש להם עניין לעצור רגע, ולחוות חווית נתינה משמעותית, ולהתנדב ולו גם לשבועות ספורים בבתי הספר הללו, ליצור איתנו קשר ([email protected]) ואנו כבר נדאג לכל השאר.

ועוד בקשה צנועה – אם יש בתי ספר או הורים שברשותם עודפים של גירי לוח איכותיים, בלוקים, גירי אצבע, עפרונות, צבעי מים – אפילו חצאים ושלישים, ומעוניינים לתרום אותם – אנא צרו איתנו קשר.

ולסיום - המשך השיר.

"כל הקולות ביחד
שיר מעלות ביחד
כל בן אנוש הוא זמר
עף ונישא לו ברוח
שירו אחים ביחד
יחד בקול גדול!"

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

מתעניינים בחינוך אנתרופוסופי?

הירשמו וקבלו חינם גישה ל14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!

העגלה שלך