ישראל קורן, למרות ואולי בגלל הביקורת הנוקבת שלו על שטיינר והאנתרופוסופיה, הוא כנראה חוקר האנתרופוסופיה הרציני ביותר כיום בישראל. עם רזומה של אלפי שעות מחקר וספר של 1136 עמודים בנושא, כדאי להקשיב למה שיש לו לומר קרא עוד »

האנתרופוסופיה יוצאת מנקודת הנחה שהאני לעולם אינו פגוע. אלו הן רק המעטפות שזקוקות לטיפול ולתמיכה. אבל איפה נגמרת המעטפת ומתחיל הגרעין? ואם כן, מי הוא האני שכותב את המאמר הזה ומי הוא האני שקורא אותו? על ה"אני" האנתרופוסופי ועל האני שהוא אני קרא עוד »

מדוע עברה התרבות העברית מ"תרבות שמש" ל"תרבות ירח"? כיצד זה בא לידי ביטוי בלוח השנה? ואיך כל זה קשור למלאך מיכאל? אודי לוי בעיון לקראת ראש השנה וחג מיכאל, החלים השנה באותו יום קרא עוד »

רודולף שטיינר קרא לאנתרופוסופיה, אותה הגה, גם "מדע הרוח". חשוב היה לו להבהיר, שתוכן דבריו, גם בהיותו אזוטרי, הוא תוצאה של שימוש בכלי מחקר מדעיים, בפרט כשמדובר באופן השימוש בחשיבה בתחום הטרנסצנדנטי. יותר ממאה שנה מאז החל את דרכו כאנתרופוסוף, עמדה זו עדיין רלוונטית. במהלך עשרות השנים האחרונות, עם התרחבותה של פעילות אנתרופוסופית מעשית בעשרות מדינות, בכל היבשות, עוררה האנתרופוסופיה ... קרא עוד »

בין פריפריה למרכז, בין עבר מפואר לעתיד לוט בערפל, ניצב בניין מונומנטלי מבטון חשוף על גבעה בדורנאך ושואל את עצמו שאלות קיומיות. אודי לוי, שמכיר אותו כבר כמה עשורים, מספר מקורותיו של הגתאנום – מרכזה המוצהר של החברה האנתרופוסופית העולמית ומוסיף כמה שאלות משל עצמו קרא עוד »

עשרות שנים אחרי ששטיינר דיבר על צמח אור שיכול לחזק את כוחות החיים של האדמה ושל האדם, נראה שהאגדה קורמת עלים בדמות בטטה סינית שאיננה בטטה כלל. אודי לוי נסע לחוות אנדריאס שבגרמניה, שם מגדלים את הדיאוסקוריאה, ופגש אנשים ושורשים קרא עוד »

מוצאה הגרמני של האנתרופוסופיה מעוררת אצל ישראלים רבים את השאלה מה היה חלקם של האנתרופוסופים בשואה. אודי לוי, נצר למשפחה ייקית המתגורר בעשורים האחרונים עם משפחתו בשוויץ, עונה על השאלה כדי ללמד אותנו שהמצב אז היה מורכב, כפי שהוא מורכב גם היום קרא עוד »

לעולם אין להשתמש בעיקרון הדינמי הזה, כפי שמשתמשים בלוח שעם שעליו מצמידים אספני חרקים את ממצאיהם בסיכות עיקרון מחזורי שבע השנים הופיע בכתביו של שטיינר לראשונה כעיקרון התפתחותי של היקום כולו, עוד בטרם ייחס אותו לחיי האדם היחיד. האדם, כישות שההתפתחות היא לה כורח, צורך, אתגר ומעמסה - נתון בספֵירה של אבולוציה ארצית שאותה שטיינר מרחיב גם אל מעבר לשערי ... קרא עוד »

וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם; וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד-עוֹלָם. וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם; וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים, וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת. (ישעיהו לב', יז'-יח') בפרוס המחצית השנייה של המאה העשרים הייתה ירושלים מקום שבו המסתורין היו עדיין גלויים. ומי שדעתו ותודעתו היו פנויות לכך, יכול היה להבחין בקווי הגבול - לא רק באלה שבין מזרחה ומערבה של העיר, אלא גם באלה שבין ירושלים של ... קרא עוד »

נרטיב הקנאות הדתית והטריטוריאליות הרצחנית, שהתרגלנו לראות בו את התרחיש היחידי האפשרי באזורנו, שוכח אלף שנות תרבות נבטית שוחרת שלום, רוחנית, פלורליסטית וסובלנית. אודי לוי מפנה מבט אל ערי המדבר הנטושות קרא עוד »