הגננת דרורה לא מפלצת

הגננת דרורה לא מפלצת

לפני שמפעילים את מצלמות התיעוד כדאי לזכור שהרוב המוחלט של אנשי החינוך שבידיהם אנחנו מפקידים מדי יום את ילדינו עושים זאת עם הרבה רצון טוב ואהבה

פתיחת השנה הנוכחית הביאה עמה רוח חדשה, הנושאת בכנפיה עדשות מצלמה. אלה לא נועדו לצלם ולתעד את חיוכם הנרגש של הילדים הנכנסים בשערי הגן, אלא את מעשי הגננות יום-יום ושעה-שעה.

לאור המקרים שנחשפו לאחרונה, חשש ההורים מובן ולגיטימי, אך הגענו לכך שאנחנו לא סומכים על הגננות שנמצאות עם ילדינו, לפעמים יותר שעות מאיתנו. הפתרון שמצאנו ‒ כמה מפתיע ‒ הוא להתבצר משני צידי המתרס: אנחנו והן. רק שכחנו שכך הנפגעים העיקריים הם הילדים ‒ כי מערכת היחסים הראשונה שהם רואים בין הבית לעולם, אשר אמורה להוות להם דוגמא, היא מקולקלת, מבוססת על חוסר אמון ומשרישה בהם את המסר: אל תסמכו על אף אחד.

גם הגננת שאמורה להיות אותנטית ‒ כן, כזו שצוחקת וגם כועסת, שרה ומחבקת ולפעמים עייפה ‒ שומרת כעת על צעדיה, "משחקת" אל מול המצלמות. והנה שוב הפסדנו את ההזדמנות של הילד שלנו לפתח יחסי אמון ראשונים ואמיתיים עם מישהו מבוגר שהוא לא אמא או אבא.

אז במקום לתת לתפוח אחד רקוב לקלקל לנו את כל הסל, בואו נאמין שמרבית אנשי החינוך באמת רוצים לחנך. הם עושים את מה שרובנו לא היינו מצליחים לעשות אפילו ליום אחד ‒ להעסיק, ללטף, לשמוע, להאכיל, להחליף חיתול ופשוט להיות עם 30 ילדים יום-יום באהבה גדולה.

הצעתי לשנה החדשה היא לפתח עם הגננת או המורה מערכת יחסים, שתאפשר לה לדבר איתנו באופן כן, כזו שתתן לה כוח לעוד יום, כזו שאם משהו לא בסדר, יש סיכוי שנרגיש זאת די מהר.

הנה כמה רעיונות לקשר בריא עם הגננת (והפעם בלי מצלמות בבקשה):

זכרו שהגננת היא אדם ‒ אִמרו בוקר טוב, שאלו מה נשמע.

כדי שהיא תוכל באמת להקשיב לכם תנו לה את האפשרות לעשות זאת ‒ קִבעו שיחה. אם משהו מטריד אתכם, קחו נשימה ושאלו מתי נוח לה לדבר. גם אם אתם ממש נסערים עכשיו, זִכרו שיש אדם מהצד השני של הטלפון. אולי היא בדיוק משכיבה את בנה לישון או משלמת בסופר?

לשלוח מסרון זו לא תקשורת ‒ סמסו כשאתם מאחרים או כשהילד חולה, אבל אם יש לכם מה לומר ‒ דברו. ואם השיחה היא קצת יותר מורכבת, בקשו להיפגש. אז אפשר להסתכל בעיניים, להכיר, להרגיש את האדם מולנו ולחשוב יחד מה הכי טוב לילד.

כולנו באותו צד והילד הוא אחד ‒ בחלק משעות היום הוא בבית ובחלק השני בגן. הגננת היא השותפה שלנו לדבר החשוב לנו ביותר. הגננת מכירה חלקים של הילד שאנחנו לא פוגשים ולהפך. נסו להרכיב מחדש כל יום את הפאזל. ספרו לה איך הילד בבית, עדכנו על אירועים מיוחדים, הקשיבו איך הוא בגן.

הגננת היא לא אמא ‒ וטוב שכך! הילד לומד לאט לאט להיפגש עם העולם. העולם לא יניק אותו, לא ישמע את רצונו לפני שהוא יאמר אותו ולא יזדהה עם כל נפילה עד דמעות. במפגש עם אנשים אחרים הילד לומד להביע את עצמו, לומד לפגוש תסכול וכך הוא בונה את עצמו. סִמכו עליו ועל תנסו להסביר לגננת מהן הוראות ההפעלה המדויקות עבורו.

אל תדברו על הגננת מאחורי הגב ‒ ובטח לא בקבוצת הווטסאפ של ההורים. אם יש לכם משהו להגיד  ‒ אִמרו אותו לגננת. כל רחש כזה רק מחליש ומבזבז את כוחותיה.

לכולנו מותר לטעות ‒ בואו נהיה כנים, האם אנחנו כל היום אדיבים, מנומסים ומכילים את הילדים שלנו? האם אנחנו לא מרימים את הקול מדי פעם? חוטאים בחוסר סבלנות או בחוסר הקשבה? הרגשתם שגם לגננת זה קרה, מַחֲלוּ לה. בפעם הבאה ‒ דברו איתה והסבירו לה מה הפריע לכם, בפעם השלישית ‒ חִשבו אם זה הגן המתאים לכם.

זכרו להגיד תודה ‒ זה לא מובן מאליו שיש מי שנמצא עם הילד שלנו, אוהב אותו ומתמסר לו.

שתהיה לכולנו שנה טובה!

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר data-lazy-src="https://adamolam.co.il/wp-content/uploads/2018/10/מודעה-לאתר-אדם-עולם-min.jpg" ><noscript><img src=

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך