עירא והכלב שלו טיילו כמנהגם בערוץ למרגלות הבית ולא הבחינו באישה ובילד מתחת לתאנה. הכלב היה זקן וחושיו לקויים ואילו בעליו אחוז מחשבות ושרוי באותו מרחב זמן היולי שבין ציפייה זהירה לוויתור. גילו בשנות אנוש היה כמחצית מגיל כלבו, ליתר דיוק שישים ותשע ואילו הפודל האדמדם והמדובלל שכונה פפריקה, גרד את שנתו התשעה עשר, הישג ...
רוצים להמשיך לקרוא?
הכניסה למנויים לכתב-העת אדם עולם