חותמות בר

כשהייתי ילדה היה לי אוסף מכתביות ריחניות. אהבתי לכתוב עליהן מכתבים לחברות ולשלוח בדואר. במשך שעות, רכונה על השולחן, הייתי ממציאה חתימה לשמי, להוסיף בסוף המכתב.

מאז עברו הרבה וואטסאפים ברשת, הצבי של הדואר כבר פחות מקפץ בגבעות הילדות, ועדיין כמה כיף לכתוב מכתב פשוט, בכתב יד, לצייר ציור, להמציא חותמות.

מוזמנים לצאת ליער אורנים, לחפש קליפת גזע על האדמה, ליישר ולהחליק היטב את פני השטח שלה, ולאחר מכן ליצור בעזרת מפסלות תבליט או תחריט של החותמת המשפחתית היצירתית שלכם.

רשימת ציוד:

קליפות עץ אורן (אלה הבשרניות, ניתן למצוא על האדמה ביער אורנים)

ניירות שיוף לעץ, מהגס אל העדין

מסורית מתכת קטנה

מפסלות עץ קטנות, כגודל עפרון, שניתן למצוא בחנויות יצירה

סכין גילוף, עדיף עם נעילה

ניירות טיוטה

צבעי מים או דיו

מכחולים

מציאת הקליפה המתאימה

קליפת האורן רכה ונהדרת להתנסות ראשונה בגילוף.

חפשו קליפה שעובייה לפחות ארבעה ס"מ, כיוון שבתהליך השיוף היא מצטמצמת.

בדקו שהקליפה חזקה יחסית ושברו ממנה את כל החלקים שנשברים בקלות.

אם רוב הקליפה סדוקה, אכולת חרקים או רקובה ונשברת – מצאו אחת אחרת.

גילוף

גלפו את הקליפה עם כיוון השכבות (החליקו על השכבות ואל תגלפו לתוכן – זה מקל על השיוף). התחילו בגילוף גס ואז עדין, עד שתגיעו למצב שבו פני השטח של הקליפה שלכם שטוחים וחלקים למראית עין, ללא חריצים, סדקים ואזורים מוגבהים או נמוכים באופן בולט (אלא אם תחפצו שיראו אותם בהדפס).

טריק: ניתן למשש את פני השטח של החתיכה המגולפת בעיניים עצומות ולהרגיש אם היא חלקה ושטוחה.

הוראות בטיחות: שימו לב שאזור העבודה שלכם מואר, נעלו את הסכין, גלפו מתוך ריכוז מלא, כלפי חוץ ולא לעבר גופכם או לעבר אדם אחר. מלאכת הגילוף נפלאה ומרגשת, אך חשוב מאוד להקפיד על בטיחות. אני שמחה לחלוק את הידע הזה ומזכירה שכל מי שמגלף עושה זאת על אחריותו בלבד.

ניסור

נסרו את החתיכה לגודל החותמת שתרצו, כך שנוח יהיה לאחוז אותה ביד, ועשו זאת בזהירות כאשר החתיכה מונחת במלואה על משטח עץ, כך שלא תישבר בתהליך הניסור.

עדיף להשתמש בחלק השטוח ביותר שהצלחתם לייצר בתהליך הגילוף.

שיוף

שייפו את החתיכה בניירות השיוף הגסים והבינוניים, עד שתרגישו במישוש שהיא מוחלקת ושטוחה.

שייפו כשנייר השיוף מונח על משטח ישר וחלק לחלוטין, והזיזו את הקליפה על גבי הנייר, ולא להפך.

כדי לבדוק אם אפשר כבר לעבור לניירות השיוף העדינים, צבעו את החתיכה והטביעו אותה על נייר הטיוטה. אם כל פני השטח הוטבעו על הנייר, תוכלו להמשיך לשיוף העדין; אך אם בתהליך ההטבעה גיליתם סדקים וחלקים נמוכים שלא הוטבעו, המשיכו לשייף.

ציור הדגם המיוחד שלכם

תוכלו לצייר יחד סמל משפחתי או אישי על נייר טיוטה. אני ממליצה להניח את החותמת על הנייר, לסמן את קווי המתאר שלה בעזרת עפרון ואז לצייר את הסמל בתוכה.

לאחר שהחלטתם מהו הסמל, תוכלו לצייר אותו בעדינות רבה על החתיכה המוחלקת שלכם (זהירות – העיפרון עלול לחרוץ את פני השטח).

החליטו אם תרצו תבליט, בו תגלפו את כל החתיכה מלבד הסמל שציירתם, כך שבהטבעה רק הציור יבלוט על הנייר, או להפך, תעדיפו תחריט בו תחרצו את קווי הסמל שציירתם, ואז הציור יופיע בלבן במרכז כתם הצבע.

מניסיוני, קל יותר לייצר תחריט.

שימו לב: הציור או המלל יֵצאו הפוך בהחתמה, כמו בתמונת ראי.

בנוסף, זכרו שכל חריץ וחיתוך שתייצרו על החותמת ייראו בתהליך ההחתמה.

ייצור החותמת בעזרת מפסלות

בעבודת מפסלות חשוב במיוחד לעבוד על משטח עץ ולא "באוויר", ולשים לב שהאצבעות שלכם אינן ב"קו האש", כי המפסלות, בייחוד אלה החדשות העשויות ניילון, נוטות ממש להחליק על העץ…

כל מפסלת יוצרת צורות שונות – נסו והיווכחו מה הכלי שמתאים לכם.

אני נוהגת לחרוץ לעומק את הצורה אותה אני רוצה לגלף – הטריק הוא שהמפסלת לא גולשת מעבר לאזור המתוחם בחריצים העמוקים.

שימו לב שקליפת האורן עשויה שכבות – תנועה פתאומית לתוך שכבה עלולה לתלוש את כולה. אתם מוזמנים לשחק ולהשאיר מקום גם ללא ידוע. לפעמים מה שתכנַנו הופך למשהו אחר וגם בו יש קסם רב, ותמיד אפשר לשייף חתיכה נוספת וליצור חותמת נוספת.

ההטבעה

לאחר שיצרתם את החותמת, צבעו אותה בצבעי מים, או טבלו אותה בכרית דיו. עכשיו אפשר לחתום על מכתבים וציורים.

בברכת חיבור ליערות והנאה משפחתית!