הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
ברצוני להעיר מספר הערות לגבי כתבתו המרתקת, לדעתי, של אלישע אבשלום בנוגע לפרשנותו של שטיינר את סיפור הבריאה.
מוצא אני לנכון להביא לידיעת הקוראים כי ההשקפה הקבלית לגבי שמות בורא עולם, כמו: אלהים, אל, אדוני וכו', הם כינויים של היבטי פעולה שונים של מה שנתפס בקבלה כ"בלתי בעל גבול" – מונח המתאר את התפיסה שכל הוויה שהאדם יכול לתפוס, היא בהכרח צמצום.
מנקודת השקפה יהודית אין מקום לראות את האלהים בלשון רבים (הראיה היא: "ויאמר אלהים", ובוודאי לא "ויאמרו אלהים").
אלהים נמצא בצד הגבורה, הדין. יד שמאל באדם, למשל, מייצגת את צד הדין (ימין את החסד). אילו היינו מדמים צלם עליון שכזה, עם ראש, ידיים, גוף, רגליים – הרי שלא היינו מעלים על דעתנו לייחס ליד שמאל את המהות של הישות המבצעת, אלא רואים בה מעין דימוי לאמצעי שדרכו מבצעת הישות השלמה את הדברים.
הגישה התיאוסופית המובאת על-ידי שטיינר היא פוליתיאיסטית, בשל התייחסות לריבוי ולא לאחדות, ואיננה יכולה להיות בהלימה עם הגישה היהודית/קבלית, המייצגת את אחדות האל.
לא ניתן להתייחס התייחסות מעמיקה דיה, לדעתי, לשמות ה"בלתי בעל גבול" בגישה היהודית, ללא הכרה בכך שישנם הבדלים מהותיים בצורת ההתבוננות שמציע שטיינר אל מול התפיסה הקבלית. תפקיד כל אחד ואחת מאתנו לברור את המוץ מהתבן.
אילן מקובר
