מדור: רגע של עברית

אילי האדמה

אדם עולם - אנתרופוסופיה בישראל

סיפור מגדל בבל ידוע לכול. קיימת השערה שהוא נועד לשמש כמסלול עבור האלים בדרכם לשמים. השערה נוספת – שאמיתותה הלשונית-היסטורית מוטלת בספק – ששם העיר מקורו במילים באב- אִלי: שער האל. לקריאה לחצו >> גיליון 23 רגע של עברית אבי בן צבי קרא עוד »

האסתטיקה של הכתב הערבי

אדם עולם - אנתרופוסופיה בישראל

מתמיד עלו בי רגשות מיוחדים מול הכתב הערבי. הוא נראה זר ומיוחד. האותיות המחוברות מצטיירות כסימנים הקרובים מאוד זה לזה, ודומה שפענוחם דורש מאמצים רבים. נדמה לי שישראלים רבים רואים כך את הכתב הערבי, ונראה שזו אחת הסיבות לכך שרבים מדוברי העברית הפונים ללימוד הערבית מתרכזים בערבית המדוברת, ולומדים אותה באותיות עבריות בלבד. לקריאה לחצו >> גיליון 22 רגע של ... קרא עוד »

על קנאים ובריונים

אדם עולם - אנתרופוסופיה בישראל

בימים אלה חל תשעה באב, היום שבו חרב בית המקדש הראשון והשני. באירועי המרד הגדול בתקופת הבית השני נודע חלק חשוב לקנאים. מיהם הקנאים האלה? האם הם היו קבוצה אחת? נתייחס לכך בקצרה תוך דגש על ההיבט הלשוני, כהרגלנו. לקריאה לחצו >> גיליון 20 רגע של עברית אבי בן צבי קרא עוד »

גיליון 19 – רגע של עברית

אדם עולם - אנתרופוסופיה בישראל

פסח הוא חג האביב. אבל מהו בעצם האביב? השם "אביב" פירושו הראשוני הוא הזמן שבו השעורה מבשילה. בתורה מסופר שמכת הברד השמידה את השעורים, כי הן היו כבר קשות, במצב של "אביב" )שמות ט, לא(. כלומר, הגרעינים היו מלאים, מעט לפני שהבשילו במלואם. לקריאה לחצו >> גיליון 19 רגע של עברית אבי בן צבי קרא עוד »

גיליון 17 – רגע של עברית

אדם עולם - אנתרופוסופיה בישראל

מְחאָהָ בחודשים האחרונים נעה בארץ רוח של מחאה, שהרבה שנים לא הכרנו כדוגמתה. הרוח היא חדשה, אבל המילה ותיקה ביותר, כמו הרבה מילים שאנחנו משתמשים בהן. השורש של המילה מחאה הוא מ-ח-ה, שהמובן הבסיסי שלו הוא מכה. מובן זה מתקיים גם בשורש מ-ח-א, שממנו נולדה המילה מחיאה. כשאנו מוחאים כפיים, אנו מכים בשתי ידינו זו בזו כאות הערכה לאחר. לקריאה ... קרא עוד »

גליון 16 – רגע של עברית

אדם עולם - אנתרופוסופיה בישראל

כמה מילים על ספר היצירה החיבור הקדום הקצרצר הידוע בשם ספר היצירה הוא מהחיבורים החשובים ביהדות העוסקים בתורת הסוד. נושא מרכזי בספר היצירה הוא כוחן של אותיות האל"ף בי"ת. התפיסה המגולמת בחיבור הזה היא שאותיות הן כמו אבנים, ומילה היא כמו בית; כפי שאבנים בונות בית, כך אותיות בונות מילים. לקריאה לחצו >> גיליון 16 רגע של עברית אבי בן ... קרא עוד »

גיליון 15 – רגע של עברית

אדם עולם - אנתרופוסופיה בישראל

על שבועות, שִבעון ושבת מועדו של חג השבועות הוא שבעה שבועות ויום אחד ממחרתו של חג-הפסח הראשון (כלומר, מהיום הראשון של חול המועד). המילה שבוע טבועה בשמו של החג הזה, אבל הוא החג היחידי מבין חגי העלייה לרגל שלא נמשך שבוע ימים. המקור של המילה שבוע הוא כמובן במספר שבע, שהרי בשבוע יש שבעה ימים. כמו כן, במילה שבוע אנו ... קרא עוד »