מי יציל את הנסיכה מהפטריארכיה?

תמיד אהבתי סיפורים. בעצם, "אהבתי" זו לא הגדרה מספקת. מאז שאני זוכרת את עצמי חשתי שסיפורים הם צורך קיומי. שהם חיוניים כמעט כמו מזון ומחסה, ושהנפש זקוקה להם כפי שהיא זקוקה לאהבה ולחברות. בילדותי, היו לי הסיפורים מקום מפלט, מקור נחמה והמענה היחידי כמעט לסקרנות ולצורך בקיום רחב ועמוק יותר מזה שהכרתי. בבגרותי הפכו הסיפורים ...

רוצים להמשיך לקרוא?

הכניסה לבעלי מנוי למגזין אדם עולם

התחברו עכשיו הצטרפו