עקבו אחרי הכסף

עקבו אחרי הכסף

קל ללמד כיצד פועל הכסף בעולם, אך רוב אזרחי ישראל יוצאים מן התיכון כשהם בורים לגמרי בכל הנוגע לכלכלה. כנראה יש מי שמעוניין שכך יהיו פני הדברים

אחת העוולות הגדולות כלפי התלמידים – אזרחי העתיד – בלימודי האזרחות בישראל, היא ההתעלמות הכמעט מוחלטת מסוגיות הכלכלה: מתוך 500 עמודי ספר הלימוד באזרחות, מוקדשים אולי שישה עמודים לשאלות: כיצד מגיע הכסף למדינה, כיצד הוא פועל, ובעיקר – כיצד הוא מחולק.

בספר הלימוד מצוין במשפט יחיד חוק הפלת הממשלה על רקע אי-העברת תקציב המדינה; משרדי האוצר והכלכלה מוזכרים בחטף, ואין ולו מילה בודדת על חוק ההסדרים המשחית מיסודו, אשר עוקף כמעט ללא בקרה את התקציב המאושר.

שאר העמודים בספר מוקדשים למה שנותר מדמותה היהודית-דמוקרטית של מדינת ישראל, בעיקר לסוגיות פורמליות ולסיווג משעמם למדי של זכויות אזרחיות וחברתיות.

אם נסכם במשפט את הערכים אליהם מחונכים תלמידי ישראל הוא יהיה:

"הכירו את הכללים וצייתו להם; ולנושאים שאינכם מבינים בהם (כי חשוב היה לנו לא ללמד אתכם) – אל תדחפו את האף!"

על רקע התנאים הללו, תפקידו של המורה לאזרחות הוא משולש:

א.   כבכל דור – להמשיג לתלמידים את ערכי היסוד של המדינה. בדור המילניאלס משימה זו קשה מאי-פעם, הואיל והם נולדו למציאות של הרדמה שיטתית של המעורבות האזרחית בחיי המדינה. למעשה, תלמידי תיכון כיום בורים במושגים בסיסיים. כך, למשל, בשיעור הפתיחה בכיתה י"א לפני כשנה, רק שניים מתלמידיי הכירו את ראשי התיבות ח"כ.

ב.    לאחר התוויית תמונת המדינה התקינה אליבא דספרי האזרחות, על המורה הנאמן לחובתו המוסרית והאזרחית להסביר את הקלקולים הרבים במדינת ישראל של היום – קלקולים אשר יוצרים בראש ובראשונה חוסר אמון עמוק של האזרחים במערכות השלטון, ובעצם כוונתן של מערכות אלה ויכולתן לשרת אותנו באופן ישר והגון.

ג.    ולבסוף – לאחר הצגת תמונת העולם הסבוכה והפסימית – לעודד אותם להישאר אזרחי ישראל ולהיאבק על מינהל תקין ערכי וכלכלי – למרות הכול.

הכסף הוא ביטוי עמוק וברור ביותר ליחסים בין אנשים. את המשפט הסבוך הזה קל להמחיש לתלמידים. נשאל אותם למשל:

"הזמנת מישהו/י לצאת איתך לדייט ראשון. הלכתם לסרט ואז ישבתם בבית קפה. מי שילם בעבור הבילוי?"

התשובות ישקפו את מערכת היחסים שזה עתה נוצרה: האם מדובר בכזו פטריארכלית, בה משלם הגבר, ובמובלע מתחייב לשאת גם בתשלומים העתידיים? האם יחלקו בתשלום, ובכך יתוו דרך שוויונית ליחסיהם העתידיים? ואולי – יחלקו בתשלום בצורה שאינה בהכרח שווה, אלא שתשקף את הרקע הכלכלי של כל אחד מהם, למשל?

מן הדיון הקצר הזה ניתן בהחלט להשליך ולשאול יחד, מי מכניס את הכסף לקופה הציבורית וכיצד הוא מחולק. שאלה כזאת תמיד מעוררת עניין רב בקרב התלמידים, והופכת את ההוראה לרלוונטית.

משבר הקורונה על השלכותיו, מהווה הזדמנות פז עבור המורים להראות את חשיבותה של מדינה מתפקדת כבסיס לבריאות, רווחה וערבות הדדית. הזדמנות גם לצייר עם התלמידים את מסלול הכסף הציבורי בהיערכות למגפה ובניהולה, הן ברמת הטיפול הרפואי, והן ברמת ההתמודדות עם המשבר הכלכלי שלצדה.

להבנתי, כל תיכון, ובפרט תיכון ולדורף שמתיימר להכין את תלמידיו ל"חיים האמיתיים", חייב לכלול בתוכנית הלימודים שלו לימודי כלכלה משמעותיים: רק לימוד מעמיק שכזה יוכל להכין אותם לחיים של נטילת אחריות אישית ושל מעורבות עמוקה בחיים החברתיים.

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר data-lazy-src="https://adamolam.co.il/wp-content/uploads/2018/10/מודעה-לאתר-אדם-עולם-min.jpg" ><noscript><img src=

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך