מורה קם בבוקר ומגלה שהוא מסתובב על קביים של "ככה צריך", לובש גלימה של "מורה ולדורף עם ידיים על הלב" ומשאיר את הפרסונה שלו מחוץ לכיתה. עם השנים הוא מגלה שאין שום דבר אנתרופוסופי בוויתור על האותנטי
מורה קם בבוקר ומגלה שהוא מסתובב על קביים של "ככה צריך", לובש גלימה של "מורה ולדורף עם ידיים על הלב" ומשאיר את הפרסונה שלו מחוץ לכיתה. עם השנים הוא מגלה שאין שום דבר אנתרופוסופי בוויתור על האותנטי
וואו! אילו מילים חמות מהלב וכמה מדויקות. כמה קלעת לרגשות ותהיות שלי כמחנך. אלף פעמים תודה. כמה עזרת.