שלטון הפחד

שלטון הפחד

אנחנו חרדים מכל קמט, לא מכירים את שמות השכנים ובטוחים שביטוח חיים יציל אותנו משריפה. איך כל זה קשור לקורונה? מילת המפתח היא – פחד

מגפת הקורונה, או שמא בהלת הקורונה, תפסה את החברה הישראלית עם מערכת חיסונית חלשה במיוחד: במשך שנות דור עסקו שלל גורמים סביבנו בהפחדה שיטתית שלנו.

הסיבה העיקרית היא כלכלית: שהרי ככל שנפחד יותר – נצרוך יותר.

כך הראו לנו במראה מדומיינת כמה אנחנו שמנים, נוחרים בשנתנו, מקומטים בפנינו, שעירים וחסרי חוש אופנה. כל זאת כדי לשמן היטב את תעשיית התרופות, הקוסמטיקה והאופנה, שמבטיחות לנו במובלע נעורי-נצח.

כך סיפרו לנו שאם לא נחזיק במדיח כלים או במייבש כביסה, חיינו יהיו חיי-עבודת פרך, כמו של סבינו וסבותינו. כך פמפמו באוזנינו בכל מדיה אפשרית כי חלילה וחס, עלולה לפרוץ בביתנו שריפה שתותיר אותנו חסרי-כול, רק כדי שנרכוש ביטוח דירה.

מכונות הפרסום לא הציגו לנו מעולם את הסטטיסטיקה שמראה שהסיכוי לשריפה נמוך ביותר, ושגם אילו יעלה ביתנו באש – יהיו אנשים טובים שלא ייתנו לנו ליפול; הם לא סיפרו לנו שזמן הדחת הכלים הוא זמן השיחות הטוב ביותר עם ילדינו; הם הסתירו מפנינו את העובדה המוצקה שחברינו יאהבו אותנו בדיוק כמו שאנחנו עכשיו וכמו שנהיה בעתיד – חרושי קמטי צחוק ודאגה, בכל משקל ובכל בגד שנלבש.

הפחידו אותנו כיחידים וכחברה. באופן שיטתי וללא הרף. כל דבר הפך לסכנה קיומית כמעט: זקן חביב שמחייך אל ילדיך ברחוב, ביסקוויט שנפל על הארץ, מזון ש"פג תוקפו" לפני שלושה ימים...

ההפחדה הפכה לחשד מתמיד: בטוהר כוונותיו של האדם העומד מולנו, וביכולתנו-אנו להתמודד בעצמנו עם האתגרים שמעמיד לפתחנו העולם. והחשד הותמר לחולשה עמוקה. חולשה חברתית משתקת. היחסים החברתיים עורערו מן היסוד: אנשים שגרים באותו הרחוב ובאותו הבניין אינם מכירים אלה את אלה. הם יוצאים מתוך קופסת-מכוניתם ואצים פנימה אל בתיהם כדי לנעול את דלתם מאחוריהם. הם אינם יודעים כמעט דבר על פועלם בעולם של האנשים שחיים בסמוך אליהם ואינם מכירים את מצוקותיהם. אפילו את שמותיהם הפרטיים של שכניהם אינם יודעים...

המערכת החיסונית החברתית הוחלשה בפן הכלכלי שלה, ובאותו המקום בדיוק פרצה גם המחלה – כמשבר כלכלי הרבה יותר מאשר משבר רפואי.

כדי לקיים יחסים חברתיים, יש להשקיע הרבה זמן והרבה אנרגיה: אני צריך להקדיש זמן, ואולי גם פנקס ועט, כדי לזכור מהם שמותיהם של שכניי לרחוב ושל ילדיהם; עליי לשאוב כוחות נפש על מנת לגשת אל מנקה הרחובות שעובד ברחוב שלי ולהציע לו כוס קפה ביום קר. אני זקוק לתעצומות גדולות עוד יותר כדי להגיש לו את הקפה בספל החרס בו אני עצמי שותה, ולא בכוס חד-פעמית. בימים האלה אני צריך לחצות מחסום של בושה כדי לבקש משכניי כוס סוכר – דבר שהוריי עשו כלאחר יד.

היחסים החברתיים הם-הם המערכת החיסונית של החברה האנושית. כאשר נרקמים קשרים אמיצים – נבנות קהילות. ומבנה קהילתי הוא מבנה חזק ותומך.

בתמונת מראה: מערכת חיסונית חברתית חלשה מאפשרת לכוחות הרס כלכליים ופוליטיים לחדור פנימה ולחבל בגוף החברתי. להבנתי, בגוף חברתי בריא, המשבר הכלכלי הנלווה לבהלה מן הקורונה יכול היה להיות מצומצם בהרבה. כך גם האופן שבו כוחות פוליטיים מנצלים את המצב כדי להעמיק חקיקה מגבילת זכויות אדם ואזרח.

היחיד שיכול לפעול לריפוי החולי של הגוף האנושי הוא האני האישי של כל אדם, וכאשר מדובר בקבוצה או במדינה – זהו האני החברתי. במקרה הקורונה, ההחלטה החברתית המרפאת ביותר שאנחנו יכולים לקבל עבור עצמנו היא לחיות ללא חשש ופחד.

מצטרפים במבצע לעיתון הילדים אדם צעיר data-lazy-src="https://adamolam.co.il/wp-content/uploads/2018/10/מודעה-לאתר-אדם-עולם-min.jpg" ><noscript><img src=

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך