הוצאת אדם עולם אנתרופוסופיה וחינוך וולדורף בישראל
לפני שבועיים שיגרנו איגרת חגיגית של תחילת שנה, וקראנו לה "25 שנה, 25 בתי ספר". מסתבר שהמידע היה מוטעה ומספר בתי הספר העדכני הוא 24. לא ידענו כי בקיץ האחרון נסגר בית הספר הדו-לשוני שהפעילה עמותת עין בוסתן ביישוב בסמת-טבעון שליד קריית טבעון. בשבוע האחרון הגיע לידינו מידע חדש על נסיבות שהובילו לסגירת בית הספר ולצמצום פעילות העמותה, ואותו נחלוק איתכם באיגרת הנוכחית.
עמותת עין בוסתן פועלת ב-9 השנים האחרונות לקידום חינוך ולדורף עברי-ערבי. היא החלה כיוזמה של איש אחד – המוסיקאי והמחנך אמיר שלומיאן, שהוביל את העמותה ושימש בה כמנהל ומחנך. לצידו נוצר צוות של אנשי חינוך ערבים ויהודים, צוות מסייע שהקים אגודת ידידים בינלאומית מפוארת, וכמובן – קהילת משפחות ששלחה את ילדיהם לבית הספר, חלקן מתוך אידיאולוגיה וחלקן מתוך רצון לחינוך טוב יותר לילדיהם. בכתבה שהתפרסמה על היוזמה בגיליון מספר 5 של אדם עולם (חורף 2010) נכתב: "החלוציות מצד ההורים הערבים היא בשליחת ילדיהם לגן ולדורף; החלוציות מצד ההורים היהודים היא בשליחת ילדיהם לגן מעורב".
בתחילת דרכה, הרעיון לקיים חינוך דו-לשוני עורר דיון פדגוגי בשאלה האם זה נכון לחשוף את הילדים הרכים לשתי תרבויות שונות. אך נדמה שהצורך במעשה חינוכי הפועל למען שלום בין העמים היה חזק יותר, ובמהרה הוסרו הספקות הללו, לפחות בליבם של השותפים ליוזמה. אך בזאת לא תמו הקשיים והבעיות. לאורך 9 השנים האחרונות סבלה היוזמה מקשיים וחוסר יציבות שנבעו ממצב כלכלי שביר, כשלים ניהוליים והעדר שיתוף פעולה מצד הרשויות. הלה מיאנו להכיר בבית הספר, ובאביב 2013 עמדו הורים ששלחו את ילדיהם לבית הספר למשפט על "אי-מילוי חובת הורים", כמו כלל לא שלחו את ילדיהם לבית הספר (קראו על המקרה באיגרת כאן וכאן, וב'הארץ' כאן).
העדר הכרה מטעם משרד החינוך ב-3 מתוך 4 המסגרות החינוכיות שהפעילה העמותה פרושה גם העדר תקצוב, ובמקרה של עין בוסתן הדבר התרגם למצוקה כלכלית מתמשכת, למרות מעגל התמיכה הבינלאומי שהשכילה העמותה ליצור (בהובלתה של רחל גוטליב). גם התקציב לגן המוכר היחיד בושש להגיע, עקב אי-סדרים שהתגלו בביקורת ספרים שקיים משרד החינוך. בתחילת השנה הנוכחית נודע להורים בעמותה כי היא צוברת גרעון מחודש לחודש וכי יש ליישם תוכנית הבראה באופן מיידי. במסגרת תוכנית זו פרש אמיר מניהול העמותה והמשיך להתנדב בה. אנשי צוות אחרים הורידו נפח עבודה וקיצצו בשכרם. זמן קצר לאחר מכן גילה אמיר שנפיחות שממנה סבל בברכו היא לא פחות מגידול ממאיר, שדבר שכפה עליו חופשת מחלה ארוכה וכניסה לתוכנית הבראה פרטית.
בקיץ האחרון, במקביל למלחמה בעזה, נחתה על היוזמה מכת סנוקרת שכמעט הפילה אותה לקרשים. צו סגירה מטעם משרד החינוך, לצד המשך עיכוב הזרמת הכספים למרות שתוקנו הליקויים בניהול הספרים, הובילו לסגירת 3 המסגרות החינוכיות הגרעוניות שהפעילה העמותה – בית הספר, גן ילדים ופעוטון. הסגירה הובילה לפרידה מרוב הצוות הפדגוגי והאדמניסטרטיבי. במקביל לקיצוצים המאסיביים ניהלה העמותה קמפיין מוצלח לגיוס כספי חירום שסייעו לה להגיע לחודש ספטמבר. את שנת הלימודים תשע"ה פתחה עין בוסתן בפורמט רזה הכולל גן ילדים אחד וצהרון. אך בניגוד לעבר, כעת לא צפויה העמותה לצבור גרעון, זאת בהנחה שהתקציב לו היא זכאית ממשרד החינוך אכן יגיע.
קשיים ומכשלות נועדו לחזק את הרוח האנושית, וניכר כי לאנשי עין בוסתן רוח מחושלת היטב. לצד הקריסה לכאורה, נוסד לעמותה ועד מנהל חדש ואנשים חדשים, ביניהם עומר נאור ובני מוסינזון, לקחו את המושכות לידיים. עומר הוא מהנדס במקצועו ומדען מוח בהשכלתו, אבא בגן שלאור הארועים מצא את עצמו בוועד המנהל. לדבריו, השילוב של ארועי הקיץ – חטיפת שלושת הנערים, רצח הנער בירושלים, ומבצע צוק איתן שאליו גוייס בצו מילואים – עם צו הסגירה שקיבל בית הספר, גרמו לו להרגיש כי "מעשי ידיו טובעים בים". לשאלתי האם כל אלה הביאו להרהורי כפירה בנכונות היוזמה הוא ענה כי מחשבה כזו לא חלפה בראשו לרגע. "אני מכיר את ההורים שמביאים את ילדיהם לגן. אני יודע מה הם מרגישים וחושבים וכמה הם שמחים להיות שם. אני רואה אותם כשהם מביאים את בנם בבוקר לגן. זה מקום מקסים. הבן שלי משחק עם ילדה בשם מירל ובשבילו זה הכי טבעי בעולם... וגם אם הפסקת האש תפסיק, צריך לזכור כי המלחמה לא באה מאיתו, האנשים". עומר אומר כי כעת מונחת העמותה על יסודות בריאים, וכי הוא מקווה שמהמקום הזה היא תוכל בעתיד לצמוח ולפתוח שוב בית ספר ולדורף דו-לשוני. לנו לא נותר אלא לאחל לו בהצלחה, ולשלוח לאמיר איחולי החלמה שלמה.
נועם שרון
