אור שמש באדם

מנקודת מבט אסטרונומית, השמש היא הגוף הדומיננטי במערכת השמש והיא מהווה יותר מ-99 אחוז מהמסה של המערכת כולה. היא מקור לכמות עצומה של אנרגיה, שחלק ממנה מספק לכדור הארץ את כל האור והחום הדרושים לו לשם קיום חיים. שטח הפנים של השמש נקרא פוטוספֵירה – שם השמש בוערת ב-5,500 מעלות צלזיוס, וזוהי השכבה שממנה מגיעה אלינו רוב הקרינה. על פי המדע כיום, הטמפרטורה בתוך השמש היא לפחות 15 מיליון מעלות. בטמפרטורה גבוהה זו האטומים מופשטים לחלוטין מהאלקטרונים שלהם, מתנגשים ומייצרים תגובות גרעיניות של היתוך (שתי מולקולות של מימן מתחברות ליצירת מולקולת הליום), כלומר, משתחררת כמות אדירה של אנרגיה.

^{אור בורא חיים}

בהסתכלות של מדע הרוח התמונה קצת שונה. בהרצאה The Sun-Mystery in the Course of Human History מנובמבר 1921 (GA 208) אנחנו מוצאים:

מבחינה פיזית נראה כאילו השמש נותנת אור לכוכבי הלכת, אבל למעשה כוכבי הלכת הם שמקרינים אור לשמש והשמש היא זו המשַקפת. היא אף הוכרה ככזו על ידי החכמים של פרס העתיקה עם חוכמתם האינסטינקטיבית, ובמובן זה נחשבה השמש לא כמקור עצמו, אלא כמחזירת אור. ואז, בקרב המצרים והכשדים, השמש הפכה לזו שמשקפת את החיים, בעוד בקרב היוונים היא נחשבה למשַקפת של האהבה. זו הייתה התפיסה שיוליאנוס הכופר רצה לשמר – והוא נרצח בגללה.

על מנת להגיע לחופש, אכן היה צורך שבני אדם יחזיקו זמן מה באמונה הטפלה של השמש ככדור של גז בחלל, המפיץ אור – אמונה טפלה המתבטאת כאמת קטגורית בכל ספרי פיזיקה כיום. אבל המשימה שלנו חייבת להיות לחדור למציאות.[1]

בהרצאה עיונים אזוטריים[2] אנחנו מוצאים מידע נוסף על השמש כגוף תלת מערכתי: השמש הפיזית המחיה את כדור הארץ הפיזי באמצעות קרני האור והחום שלה; השמש הרוחית ממנה מקבלים בני האדם את כוחות האני; והשמש השלישית, הנפשית, המתווכת בין שני האספקטים הללו.

השמש היא מקור האור שלנו בעולם ומקור החיים, שכן רק אור יכול לברוא חומר חי מחומרים חסרי חיים (פחמן דו חמצני ומים). כולנו יודעים כי צמחים משתמשים באנרגיית האור כדי להתקיים ולשגשג, אך רובנו פחות מודעים לכך כי הגוף שלנו משתמש באור לשם קיומו ולשם תהליכים פיזיולוגיים שונים המתרחשים בו.

הגוף זקוק לאור ישיר כפי שהוא זקוק למזון ולאוויר, ובמאמר זה נתבונן על תהליכים אלו מתוך נקודת מבט פיזיולוגית ורוחנית.

^{כיצד ויטמין D נולד}

ויטמין D הוא הוויטמין היחיד שייצורו בגוף תלוי באור השמש. קרינת שמש אולטרא סגולה (Ultra Violet) מסוג UVB פוגעת בעור והופכת חומר המיוצר מכולסטרול (7דהידרוכולסטרול) לקדַם ויטמין D. אותו קדַם ויטמין D – לצורך התמונה נקרא לו "זרע D" – נודד אל הכבד, ושם הוא עובר שינוי חשוב בטרם ימשיך אל הכליות: הכבד הוא אזור הפעילות העיקרי של הגוף האתרי, ושם אכן מוספג "זרע D" בכוחות אתריים. כעת הוא ממשיך במסעו אל הכליות – בהן שוכן הגוף האסטרלי במערכת המטבולית. כפי שהגוף האתרי פועל דרך מים, והאני פועל דרך חום, כך לגוף האסטרלי יש קשר חזק לאור ואוויר. כאן, בכליות, בתום מסע ההתפתחות שלו, הופך המיזוג בין אור השמש ל"זרע D" לוויטמין D פעיל.

זהו תהליך מובנה, בו אור השמש עובר התמרה לאור פנימי, כאשר ויטמין D הוא הכלי דרכו אור השמש הופך לאור אנושי.

^{תנועה אסטרלית}

ויטמין D משפיע על כל התאים בגוף: הוא מגיע לגרעין התא ומסייע בייצור חלבונים, מגביר ספיגת סידן מהמעיים ומפחית איבוד סידן מהשתן. סידן הוא חומר ייחודי המצוי בעיקר בבעלי חיים ובבני אדם, כלומר יצורים בעלי פעילות אסטרלית. ספיגתו בגוף תלויה באור השמש דרך הפעילות של ויטמין D.

ויטמין D קשור גם לתנועת השרירים שהיא, כמו כל תנועה, פעילות אסטרלית טיפוסית. הביטויים העיקריים של הגוף האסטרלי בגוף הפיזי הם תנועה ופעילות עצבית, וסידן (בעזרת ויטמין D) מאפשר את שניהם. יוני סידן חשובים באופן קריטי בתפקודים רבים של מערכת העצבים – משחרור מוליכים עצביים ועד להעברת אותות בתוך התאים.

מערכת העצבים, הקשורה לפעילות החושים ולתודעת החישה, היא משכנו של הגוף האסטרלי, וסידן משתתף בהעברת מסרים בין תאי עצב לתאי שרירים.

העצמות הן העוגן של השרירים והגידים, המאפשרים לנו תנועה. ויטמין D מעודד בנייה של העצם ומפחית פירוק עצם. וכאן ניתן לסגור מעגל ולסכם: מערכת השלד והשרירים, המאפשרת תנועה, תלויה בסידן, אשר ספיגתו תלויה באור השמש, דרך הפעילות של ויטמין D.

אנשים עם רמות נמוכות של ויטמין D בדמם הם בעלי סיכון גבוה לסבול ממצבים רפואיים ומחלות כמו סרטן, לחץ דם גבוה, התקפי לב, אירועים מוחיים, סוכרת, דיכאון, השמנת יתר והידרדרות קוגניטיבית, אוסטיאופורוזיס, רככת ובעיות במערכת החיסונית.

חנקן חמצני (Nitric Oxide) הוא חומר נוסף המשתחרר מהעור ועובר לדם בהשפעת אור השמש. הוא אחראי למגוון השפעות בגוף האנושי, כגון הרחבת כלי הדם וירידה בתנגודת כלי הדם ההיקפיים, וכתוצאה מכך ירידה בלחץ הדם. כמו כן הוא מצמצם אי סבילות לגלוקוז ותנגודת לאינסולין, ובכך יכול למנוע הופעה של סוכרת.

בהסתכלות אנתרופוסופית, חנקן קשור לפעילות אסטרלית וחמצן לפעילות אתרית. החנקן החמצני מאפשר לשני הגופים הללו לשתף פעולה בחיבור בין תהליכי חיים לאור.

שטיינר: ״על מנת להגיע לחופש, אכן היה צורך שבני אדם יחזיקו זמן מה באמונה הטפלה של השמש ככדור של גז בחלל, המפיץ אור – אמונה טפלה המתבטאת כאמת קטגורית בכל ספרי פיזיקה כיום. אבל המשימה שלנו חייבת להיות לחדור למציאות״

^{ריתמוס של 24 שעות}

סרוטונין הוא מוליך עצבי, המאפשר לתאי המוח ולתאים אחרים במערכת העצבים לתקשר זה עם זה. הוא קשור גם לשינה, אכילה, עיכול, ויסות דיכאון וחרדה, והוא מסייע בשמירה על בריאות העצם.

מקורות הייצור העיקריים שלו הם תאי מערכת העיכול והמוח, אך מתברר שגם העור יכול לייצר ולשחרר סרוטונין כתגובה לאור השמש. במדינות צפוניות עם מיעוט באור שמש ישנה ירידה של רמות הסרוטונין בחורף, ולכן גם עלייה במצבי דיכאון.

אחד המרכיבים העיקריים בבקרה של מחזור שינה-ערות הוא החשיפה לאור או לחשיכה. קרני האור נקלטות ברשתית העין, והעין מעבירה פולס חשמלי אל הההיפותלמוס, אותו אזור במוח בו נמצא הגרעין העל-תצלובתי (suprachiasmatic nucleus) הפועל כמו שעון פנימי ומווסת אינספור תפקודים. כאן בעצם מתבצע הוויסות של הריתמוס הצירקדי שמודד מחזורים פנימיים של בערך 24 שעות (Circadian – מלטינית: "בערך יום"). במדע הרוח אנחנו יודעים כי הריתמוס של האני קשור לשמש ולכן נמשך 24 שעות לערך.

מלטונין הוא הורמון המופרש ידי בלוטת האצטרובל בעיקר עם החשיכה, ופעילותו היא בהשראת השינה. רמת המלטונין בדם עולה עם חשיכה ומופיעה תחושה של עייפות ורצון לישון. בבוקר, עם החשיפה לאור השמש, מפחית גירוי קרני האור באופן ישיר את הפרשת המלטונין.

נתונים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שקרני UV (קרניים אולטרה סגולות) עשויות להיות בעלות יתרונות משמעותיים לבריאות – בפרט לבריאות הלב וכלי הדם

^{הדמוניזציה של השמש} 

עד לפני מאה שנה נחשבה השמש כגורם מעניק חיים, ובתקופות קדומות יותר אף ככוח אלוהי רם מעלה. מאידך, ההשפעות המזיקות של קרינה אולטרה סגולה כמעודדת סרטן עור והזדקנות העור ידועות היטב והוכחו לראשונה ב-1928. הניסויים שנערכו כבר אז אפשרו את הסיווג של קרינה אולטרה סגולה כגורם מסרטן מקבוצה 1 ("ראיות מספיקות") על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן. כתוצאה מכך החלו רשויות הבריאות להמליץ על הגבלת החשיפה לאור שמש באמצעות ביגוד, קרם הגנה ושינויים התנהגותיים. משם הדרך הייתה קצרה לייצר פחד נוראי מהשמש ולמנוע מהאנושות המערבית את החשיפה אליה.

בעשורים האחרונים התמונה מתחילה להשתנות. נתונים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שקרני UV (קרניים אולטרה סגולות) עשויות להיות בעלות יתרונות משמעותיים לבריאות – בפרט לבריאות הלב וכלי הדם.

פרופ׳ ריצ'רד וולר (Richard Weller), דרמטולוג בכיר המוביל גישה חדשה, טוען כי הסיכון בחשיפה מבוקרת לשמש קטן משמעותית לעומת היתרונות המרובים שלה.

חלקה של החשיפה לשמש בהופעת הסוג הקטלני של סרטן העור "מלנומה"  נמוך (7%–10%), ואילו יתר סרטני העור הקשורים לחשיפה לשמש בדרך כלל אינם מסכני חיים, ומספרם נמוך מאוד ביחס למספר הנפטרים ממחלות לב. בארה"ב, למשל, מתים מדי שנה מסרטני עור פחות משלושה מתוך 100 אלף בני אדם. מוות כתוצאה ממחלות לב וכלי דם גבוה פי מאה. חשיפה לשמש, כאמור, הייתה כפי הנראה מפחיתה מאוד אחוזי מחלה ותמותה אלה.

מתוך כל הנתונים הללו ניתן להבין שנטילת ויטמין D בצורת תוסף תוכל לסייע לספיגת הסידן ולתפקודים אחרים הקשורים לוויטמין D, אך התוסף לא ישפיע על רמות החנקן החמצני או הסרוטונין והמלטונין וכן על השפעות נוספות של אור השמש שטרם נתגלו. לכן, נטילת התוסף לא פותרת את הבעיה במלואה, ונראה שאין תחליף של ממש לחשיפה לאור השמש.

בישראל, כשבעים אחוז מהאוכלוסייה מראה בבדיקות דם רמות נמוכות של ויטמין D, ובקרב 13% נמצאו רמות נמוכות מאוד.

רמת ויטמין D בדם תשמש אותנו במקרה זה כמדד עקיף גם לחשיפה לאור השמש, ומכאן מובן כי מרבית האוכלוסייה סובלת מתת חשיפה.

^{שמש חכמה}

חשיפה של 10 דקות ביום לאור שמש בחודשי הקיץ ו-15–20 דקות בחורף מייצרת בגוף שלנו את הכמות הנדרשת של ויטמין D. מעבר לזמן הזה אין טעם להמשיך ולהיות חשופים, מאחר ומאגרי הקדם ויטמין D בעור נוצלו, והסכנה לכווייה עולה ככול שהזמן מתארך – ובמיוחד לבעלי עור בהיר.

במידה ויש צפי ליותר מעשר דקות חשיפה, כדאי להשתמש בביגוד מתאים ובקרם הגנה.

קרם הגנה בנוי משני מרכיבים עיקריים – מרכיב מינרלי ומרכיב כימי.

רצוי להעדיף את הקרמים המכילים מרכיבים מינרליים רגילים (לא חלקיקי ננו, שהם חלקיקים מאוד קטנים היכולים לחדור לעור בחלקם), ולהשתדל להימנע ממרכיבים כימיים כמו אוקסיבנזון (oxybenzone). זהו חומר הבולם קרינה אולטרה סגולה, אולם הוא רעיל מאוד לאלמוגים ומשמיד מושבות אלמוגים גם בריכוזי חומר נמוכים. בנוסף, הוא חשוד כסיבה לבעיות בריאותיות שונות הקשורות להפרשה של הורמונים בגוף. הוא נספג בדם ואף עובר את השליה ומגיע לעובר, ולכן כדאי להיות זהירים, למרות שאין הוכחה חד משמעית לנזק. ישנם בארץ מספר מוצרים שאינם מכילים חומרים כימיים. יש להקפיד על שימוש בהם במיוחד אצל ילדים, תינוקות ונשים הרות.

[1] תרגום חופשי.

[2] מאי 1913 (GA 266).