גדל באופן אורגני: מה חדש בחקלאות הביודינמית בישראל? [איגרת 194]

לפני כעשור, בהיותי סטודנט לאנתרופוסופיה, פגשתי איש שהגיע מכפר רפאל ועל גבו תרמיל מלא באבוקדו. שאלתי אותו, "למה יש לך תרמיל מלא אבוקדו?", והוא ענה לי: "זה אבוקדו ביודינמי, מכפר רפאל". טעמתי מהאבוקדו, ומיד ביקשתי לקנות ממנו כל אבוקדו ביודינמי שיוכל לספק לי. היה זה האבוקדו הטעים ביותר שאכלתי בימי חיי.

המפגש הבא שלי עם החקלאות הביודינמית היה כששוחחתי עם אחי הגדול, יינן שרכש את השכלתו בצרפת. הוא סיפר לי בהשתוממות שכל היקבים הטובים ביותר בצרפת, ממש האלפיון העליון של תעשיית היין שם, עברו לעבוד רק עם כרמים ביודינמיים. ועוד הוא סיפר לי על הפרקטיקות מוזרות הנהוגות בשיטה הזאת, הכוללת קבירת קרניים של פרה באדמה.

יש מספר מקומות בעולם שבהם החקלאות הביודינמית, שהיא היישום של האנתרופוסופיה בתחום החקלאות, היא דבר גדול מאוד. אירופה והודו הן דוגמאות. בישראל, עד לא מזמן, הייתה החקלאות הביודינמית שולית ביחס לפעילויות האנתרופוסופיות האחרות או לפוטנציאל שלה, והתרכזה בעיקר בכפר רפאל והרדוף. אולם בשנתיים-שלוש האחרונות החלה תנועה מלבבת של חקלאות ביודינמית בישראל: תחילה עם גידול הדבורים הביודינמי, וכעת גם עם החקלאות עצמה. אחד מהפעילים הבולטים שמקדמים את התחום הזה הוא לירון ישראלי, שמוביל את מרכז "אדמה חיה", באמצעותה הוא פותח קורסים לחקלאות ביודינמית (או כמו שהוא קורא לזה: ביודינמיקה), עובד עם משקים קיימים על הסבה לביודינמיות וכן מפתח תכשירים לעבודה ביודינמית שוטפת.

אחד מהדברים המעניינים לגבי הפעילות הביודינמית כאן זה שהיא מתפתחת באופן, הממ, אורגני. לירון מספר שייצור התכשירים הביודינמיים מתרחש במשק סלסילה, שם נערך הקורס הראשון לחקלאות ביודינמית. מחזור ראשון של תכשירים ביודינמיים אמור להיות זמין בסוף החודש, וניתן יהיה להשתמש בו בגינות פרטיות ובמשקים חקלאיים. בוגרי הקורס הראשון החלו לפעול בארץ, גינת ירק ביודינמית הוקמה בבית ספר שקד בקרית טבעון וניצנים ראשונים הנצו גם בבתי ספר ולדורף אחרים בארץ.

גם לענף היין הגיעה הביודינמיקה; כבר שנה וחצי שלירון מלווה את יקב חרשים מהגליל העליון, ובקרוב תצא קולקצית ירח לבן - יין ראשון בישראל שבתהליך הסבה לביודינמי. הוא מוסיף כי יש עוד שני יקבים שמתחילים לקנות תכשירים. גם נבטים ופטריות ביודינמיות נמצאים בפיתוח אצל אחד מתלמידיו של לירון.