השפעת הלימודים בבתי ספר ולדורף על מצב הבריאות בבגרות: מחקר חתך רב-מרכזי

השפעת הלימודים בבתי ספר ולדורף על מצב הבריאות בבגרות: מחקר חתך רב-מרכזי

השפעת הלימודים בבתי ספר ולדורף על מצב הבריאות בבגרות: מחקר

ה' פליקס פישר, סילביה בינטינג, אנג'לינה בוקלברינק,[2] פטר הויזר,[3]כריסטוף הואק, תומס קייל, שטפני רול, קלאודיה ויט[4]

רקע

בשנת הלימודים 2010/11 למדו 80,048 תלמידים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים (גילאי 6-5 עד 20-19) ב-218 בתי-ספר ולדורף בגרמניה, והמספרים הולכים ועולים. עם זאת, זהו שיעור של פחות מאחוז אחד מתוך 11.5 מיליון תלמידים בחינוך היסודי והעל-יסודי בגרמניה. תכנית הלימודים בבתי-ספר ולדורף מבוססת על התורה האנתרופוסופית שפיתח רודולף שטיינר, ונטען כי לרעיונות אלה ולסגנון החיים האנתרופוסופי יש השפעה חיובית על הבריאות. על פי הפילוסופיה האנתרופוסופית, ההתפתחות האינטלקטואלית, הרגשית והרצונית של הילד קשורה להתפתחות הפיזיולוגית של התפקודים הנוירו-סנסוריים, הריתמיים (בעיקר לב-נשימה) והמטבוליים-לימביים. לפיכך, תוכנית לימודית פדגוגית הוליסטית, המשלבת פעילויות אינטלקטואליות, אסתטיות ותנועתיות בצורה מאוזנת, שואפת לקדם מכלול אנושי פסיכו-פיזיולוגי בריא יותר.

תוצאות של מספר מחקרים מעלות את ההשערה כי לימוד בבתי ספר ולדורף הוא גורם מגן מפני פיתוח אלרגיות. הועלתה השערה כי סגנון החיים האנתרופוסופי, ובכלל זהשימוש מצומצם באנטיביוטיקה וגורמים אחרים, משפיע באופן זה. עם זאת, בקבוצת הגיל ההולנדית הכללית שהשתתפה במחקר קודם לא נמצא קשר בין נטילת אנטיביוטיקה בגיל מוקדם לבין התפתחות אלרגיות.ממצאים אלה בדקו בעיקר את מצב הבריאות הנוכחי של ילדים ביחס לסגנון חיים אנתרופוסופי.עם זאת, בסקר שנערך בקרב בוגרי בתי-ספר ולדורף נמצאו הבדלים משמעותיים בשכיחות מחלות מסוימות בבגרות בהשוואה לממצאים שהופקו מסקר הבריאות הגרמני.[5] עם זאת, הבדלים מתודולוגיים, ובכלל זאת אתר המחקר וצורת איסוף הנתונים, מקשים לערוך השוואה זו.מכל מקום,קיימת אי-ודאות בנוגע לשכיחות של מחלות ושל מצבי בריאות מסוימים בקרב אנשים שלמדו בעבר בבתי-ספר ולדורף.

מטרת המחקר העיקרית הייתה לבדוק אם קיימים הבדלים מבחינת שכיחות מחלות ומצב הבריאות הנוכחי, בין אנשים שלמדו כילדים בבתי ספר ולדורף בגרמניה לבין אלו שלמדו בבתי ספר אחרים בגרמניה. אנשי סגל החינוך של בתי ספר ולדורף טוענים ששיטתם יוצרת תשתית למערכת נפשית-פיזיולוגית בריאה יותר.מאחר שטענה זו מקיפה מדי, החלטנו לסקור טווח רחב של מחלות ותסמינים כרוניים. המטרה המשנית במחקר הייתה לזהות גורמים סוציו-דמוגרפיים וגורמי סגנון חיים בילדות ובהווה שעשויים להסביר הבדלים אפשריים בין שתי הקבוצות.

שיטה: מערך, שדה ומדגם

המחקר נבנה כסקר חתך רב-מרכזי, שהשווה בין אנשים שלמדו בבתי-ספר ולדורף לבין מדגם אקראי מהאוכלוסייה הכללית. מדגם האנשים שלמדו בבתי ספר ולדורף נבחר מרישומים של ארבעה בתי-ספר ולדורף מצפון גרמניה (ברלין, הנובר) ומדרומה (נירנברג, שטוטגרט). בתי ספר אלה נבחרו מאחר שהם בין בתי-ספר ולדורף הראשונים שהוקמו בגרמניה, ולכן ניתן היה לכלול במחקר אנשים מבוגרים יותר. בחרנו בגילאי 80-20 לפי אזור המיקוד, החל באזור השכיח ביותר, עד שהגענו למדגמים של 800 משתתפים לפחות מכל בית-ספר. כדי להגן על הפרטיות, פרטי הקשר טופלו רק בתוך בתי הספר, אך למטרות הצימוד קיבצנו את מספר האנשים שנכללו במחקר לקבוצות הגילאים 29-20, 49-30, 80-50.

כקבוצת בקרה נבנה מדגם אקראי מהאוכלוסייה הכללית. משרדי מרשם התושבים סיפקו פרטי קשר שתאמו לתפוצת אזורי המיקוד וקבוצות הגיל של האנשים שלמדובבתי-ספר ולדורף. ציפינו לשיעורי היענות נמוכים יותר בקרב האוכלוסייה הכללית בהשוואה לבוגרי בתי ספר ולדורף, ולכן יצרנו קשר עם מדגם גדול ב-60% לצורך קבוצת הביקורת. בהתחשב במספר הכולל הקטן של בתי-ספר ולדורף, לא צפינו חפיפה משמעותית בין שני המדגמים.

המחקר אושר בוועדת האתיקה של המרכז הרפואי האוניברסיטאי    Charité בברלין ב-7 ביולי 2010, וניתן מספר אישור EA1/155/10.

 בדיקה של מאפיינים סוציו-דמוגרפיים והתנהגות בריאות: למשתתפים נשלח בדואר שאלון המבוסס על סקר הבריאות הגרמני. תזכורות נשלחו בדואר לאחר חמישה ולאחר עשרה שבועות. בנוסף למאפיינים סוציו-דמוגרפיים נפוצים כמו גיל, מגדר ולאום, כלל השאלון גם שאלות לגבי ילדות והורות (רמת ההשכלה של ההורים, האחים/יות, העדפת ההורים לשיטת חינוך מסוימת, גישות רוחניות או דתיות, מידת החשיבות שיוחסה לפעילות גופנית ולתזונה מאוזנת בילדות). בדקנו גם את התמיכה החברתית הממשית, כפי שמוגדרתאופרטיביתבארבעה פריטים מתוך סקר הבריאות הגרמני (מספר האנשים הקרובים, העניין של אנשים אחרים בנבדק, זמינות העזרה מהשכנים והאפשרות ליצור היכרויות חדשות). התנהגות בריאות תועדה באמצעות דיווחים עצמיים על צריכת אלכוהול, עישון, אכילת פירות וירקות טריים,פעילות גופנית ומידת ההשקעה בפעילות גופנית ובתזונה מאוזנת בסולם ליקרט בן 6-4 דרגות, בדומה לסקר הבריאות הגרמני. לצורך הניתוח, קובצו דירוגים אלה לפי הקטגוריה האמצעית המתאימה, בהסכמת הכותבים.

תרשים 1. שכיחות מחלות ותסמינים, עם רווחי סמך של 95% ויחסי סיכויים לא מותאמים

תרשים 2. השוואה בין אומדני השפעה לא מותאמים ומותאמים (יחסי סיכויים) על משתני התוצאה

תרשים 3. השוואת הערכות ההשפעה (רווחי סמך) בניתוחי רגישות

הערכת מצב הבריאות

תוצאות המחקר התבססו על דיווחים עצמיים לגבי 16 מחלות שאובחנו לפחות פעם אחת על ידי רופא: אסתמה של העור (אטופיקדרמטיטיס), נזלת אלרגית, אסטמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), הפרעות קצב לב, אי ספיקת לב, תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), טרשת עורקים, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, דלקת מפרקים ניוונית, שיגרון, סרטן, סוכרת, דיכאון וטרשת נפוצה. בנוסף, המשתתפים דירגו בסולם לייקרט של חמש דרגות (כלל לא, מעט, מתון, חזק למדי, חזק מאוד) את נטל התסמינים (symptom burden)בשל שבעה תסמינים: כאבי גב, תסמיני הצטננות, כאבי ראש, נדודי שינה, כאבי מפרקים, תסמינים של מערכת העיכול וחוסר איזון. לצורך הניתוח חולקו הדירוגים ל"פחות ממתון" ול"מתון ומעלה".

מדד מסת הגוף (BMI) חושב מנתוני הגובה והמשקל שציינו המשתתפים. המשתתפים נשאלו על מידת התעניינותם בבריאותם, היקף השימוש בצורות מסוימות של רפואה משלימה ואלטרנטיבית (CAM) כיום ובילדות ומספר הימים ששהו בבתי חולים בשנה האחרונה.

תוצאות

המדגם הסופי שנמצא מתאים לניתוח הוא 2,882 אנשים. בסך הכול, נשלחו 8,614 שאלונים בדואר – 3,291 לאנשים שלמדו בבתי ספר ולדורף ו-5,269 לאנשים מהאוכלוסייה הכללית כקבוצת ביקורת.הוחזרו 2,933 שאלונים (1,147מקבוצת הוולדורף ו-1,786 מקבוצת הביקורת) ומתוכם הוצאו 12 אנשים שלא היו בתוך קבוצת הגיל שהוגדרה (11 מקבוצת ולדורףו-1 מקבוצת הביקורת). כמו כן, 39 אנשים מקבוצת הביקורת, שדיווחו כי למדו בבית-ספר ולדורף, לא נכללו בניתוח.

ככלל, שיעור ההיענות היה דומה בשתי הקבוצות (34.8% בקבוצת ולדורף, 33.5% בקבוצת הביקורת). כ-90% מאלה שלא השיבו לא ציינו סיבה לסירוב להשתתף, וברוב המקרים האחרים הכתובת השתנתה והשאלונים חזרו לשולח. בקבוצת הביקורת שיעור ההיענות היה נמוך יותר בקרב גברים (29.5% לעומת 37.5% בקרב נשים, p<0.001) ועלה עם הגיל (גילאי 29-20– 27.1%, 49-30– 32.5%, 50-0 42.6%, p<0.001). המידע לגבי אנשים מקבוצת ולדורף שלא ענו לא היה ברשותנו, מאחר שנתוני האנשים מקבוצה זו טופלו רק בתוך בתי הספר.

המשתנים שלגביהם כמות הערכים החסרים הגבוהה ביותר בשאלון היו "מיקוד בתזונה מאוזנת בילדות" ו"מיקוד בפעילות גופנית בילדות", עם 96 (3.3%) ו-126 (4.4%) ערכים חסרים בהתאמה. ככלל, בקבוצת הביקורת חסרו יותר תשובות לשאלות מאשר בקבוצת הוולדורף (0.16 לעומת 0.11 ערכים חסרים לכל משתתף, הפרש= 0.05 [0.01-0.10-], )0.07p=).

בעוד התפלגות גיל, מגדר ומצב משפחתי הייתה דומה בשתי הקבוצות, לאנשים שלמדו בבתי-ספר ולדורף ולהוריהם הייתה רמת השכלה גבוהה יותר בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת. כמעט לכל (99.2%) משתתפי קבוצת הוולדורף הייתה אזרחות גרמנית, בהשוואה ל-93% בקבוצת הביקורת.אנשי קבוצת ולדורף דיווחו על תשומת לב גבוהה יותר לתזונה מאוזנת ולפעילות גופנית שהשקיעו הוריהם בילדותם בהשוואה לאנשים בקבוצת הביקורת (טבלה 1).[6]

המחלות השכיחות ביותר היו יתר לחץ דם: 16.1% בקבוצת ולדורף [14.1%–18.4%] בהשוואה ל-19% [18.1%–21.8%] בקבוצת הביקורת,נזלת אלרגית– 19.3% בקבוצת ולדורף 17.1%–21.7%]] לעומת 19.4% [17.6%–21.3%], כולסטרול גבוה (17.8%([15.7%–20.1%]] לעומת 19.3% [17.5%–21.2%]) ודלקת מפרקים ניוונית (10.8% [9.2%–12.8%] לעומת 15.8% ([14.2%–17.6%]). הדיווחים לגבי כאבי גב, כאבי ראש וכאבי מפרקים תוארו לרוב כגורמים נטל תסמינים מתון או חמור ממנו. באופן כללי, עבור כמה מחלות ותסמינים דווחה שכיחות נמוכה יותר בקרב אנשים שלמדו בבתי ספר ולדורף בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. יחסי הסיכויים הלא-מותאמים של שכיחות המחלה נעו בין 0.38 [0.13-1.15] לטרשת נפוצה ל-1.11 [0.83-1.48] עבור אסתמה של העור (אטופיקדרמטיטיס) ולנטל תסמינים שנע בין0.52 [0.37-0.73] לחוסר איזון ל-0.95 [0.81-1.12] לתסמיני הצטננות (תרשים 1).

לא נמצא הבדל משמעותי בין קבוצת ולדורף לבין קבוצת הביקורת בדירוג לגבי מידת ההתייחסות לבריאות (p = 0.592), אך לאנשים שלמדו בעבר בבתי ספר ולדורף היה BMI ממוצע נמוך יותר (23.5 לעומת 24.6, הפרש של 1.1 [ 0.73-1.39, p< 0.001), והם שהו פחות ימים בבתי חולים במהלך 12 החודשים האחרונים (0.79 לעומת 1.63, הפרש של 0.84 ימים[0.30-1.38], p = 0.001)).

כמו כן, בעוד ש-54% (598 מתוך 1,113) מהמשתתפים בקבוצת הוולדורף משתמשים ברפואה משלימה ואלטרנטיבית בתדירות בינונית או יותר, רק 25% (420 מתוך 1,703) מקבוצת הביקורת השיבו תשובה דומה (p<0.001).

על בסיס דיון בוועדה המדעית של המחקר על ההבדלים בין הקבוצות ועל השפעתם האפשרית על התוצאות, החלטנו, לאחר התאמה ראשונית לגיל, למין ולאזור (מודל 2), לבצע התאמה גם למשתנים הנוגעים להורים ולילדוּת (השכלת הורים, אחים/יות, אמונות רוחניות/ דתיות, העדפה לשיטה פדגוגית, שימוש ברפואה משלימה ואלטרנטיבית, מיקוד בתזונה מאוזנת ובפעילות גופנית), רמת השכלה אישית, תמיכה חברתית (מצב משפחתי ותמיכה חברתית) והתנהגות בריאותית (צריכת אלכוהול, עישון, אכילת פירות וירקות, מיקוד בתזונה מאוזנת ובפעילות גופנית) (מודל 3).

יחסי הסיכויים המתואמים הללו עבור קבוצת ולדורף לגבי שכיחות מחלות נעו מ-0.46 [0.11-1.93] לטרשת נפוצה ל-1.27 [0.63-2.57] עבור אי ספיקת לב ולנטל תסמינים מדווח מ- 0.60 [0.38-0.93] לחוסר איזון ל - 1.01 [ 0.80-1.27] לגבי הצטננות (תרשים 2).

ההבדל ב-BMI היה [20.01–0.80] 0.39לטובת קבוצת הוולדורף(p = 0.06) בניתוחמותאם (מודל 2).

כל יחסי הסיכויים עבור כל משתנה במודל 3 מופיעים בטבלה 2 ובטבלה 3. לדוגמה, בניתוח המתואם, יחס הסיכויים עבור המשתתפים מקבוצת ולדורף בהשוואה לקבוצת הביקורת לגבי יתר לחץ דם הוא 0.87; רווח הסמך נע בין 0.64 לבין 1.18. גיל (יחס סיכויים 1.48 [1.07-1.09]) ומין (זכר לעומת נקבה) (יחס סיכויים 1.48 [1.16-1.89]) נמצאו קשורים לסיכון גבוה יותר ליתר לחץ דם, בעוד המענה "במידה בינונית ויותר" על השאלה "כמה תשומת לב אתה מקדיש לפעילות גופנית'' נמצא כקשור לסיכון נמוך יותר ליתר לחץ דם בהשוואה לאלו שהקדישו פחות תשומת לב לפעילות גופנית (יחס סיכויים 0.71 [0.56-0.91]).

באופן דומה, תשובות ''כמה תשומת לב אתם מקדישים לתזונה מאוזנת'' עם ''במידה בינונית ויותר'' היו קשורים גם לסיכון נמוך יותר ליתר לחץ דם (יחס סיכויים 0.72 [0.52-1.01]).

לא נמצא קשר בין הדיווחים העצמיים על התנהגות בהווה, כמו ביצוע פעילות גופנית יותר מחמישה ימים בשבוע (יחס 1.04 [0.77-1.42]) ואכילת ירקות טריים יותר מחמישה ימים בשבוע (יחס סיכויים 0.96 [0.74-1.24]) לבין שכיחות של יתר לחץ דם.

באופן כללי, מלבד משתנים סוציו-דמוגרפיים, מאפייני אורח החיים בבגרות, כגון פעילות גופנית, הראו השפעה חזקה יותר על התוצאות מאשר מאפייני אורח החיים במהלך הילדות, כמו תשומת לב ההורים לפעילות גופנית.

ההשוואות של יחסי סיכויים מותאמים מניתוחי רגישות מוצגות בתרשים 3. לא נראה כי הבדלים ב-BMI בין שתי הקבוצות השפיעו השפעה כלשהי על הסיכון למחלות שדווחו. הגבלת הניתוח לאזרחים גרמנים מקטינה את השפעת הלימודים בבתי ספר ולדורף, כגון לגבי שיגרון ודלקת מפרקים ניוונית. הגבלת הניתוח לאנשים שדיווחו כי למדו בבית ספר ולדורף בין הגילאים 14-7 הגבירה את ההשפעה במידה ניכרת לגבי כאב מפרקים ונדודי שינה. עם זאת, מתוך 499 תלמידי בתי ספר ולדורף שלא נכללו בניתוח זה, 333 לא מסרו מידע ביחס לשאלה זו, ולא ברור אם הם למדו בבתי ספר ולדורף בגילאים 14-7 שנים או לא.

התוצאות מניתוחי הרגישות פוסט-הוק עם מערכי נתונים שעברו השלמת נתונים חסרים מראות רק הבדלים קטנים ומוצגות בטבלאות S1 ו-S2.

דיון

מצאנו כי בקרב המשיבים מקבוצת ולדורף נמצאה רמה נמוכה של דיווחים עצמיים על מחלות שאובחנו על ידי רופא במהלך החיים ומספר נמוך יותר שלתלונות ותסמינים בהשוואה לקבוצת האוכלוסייה הכללית.

כמו כן, למשתתפים מקבוצת ולדורף היה BMI נמוך יותר בצורה משמעותית, והם שהו פחות ימים בבתי חולים בשנה החולפת. לאחר התאמה של משתנים מתערבים אפשריים נמצא כי המשתתפים בקבוצת ולדורף היו בסיכון נמוך משמעותית לנזלת אלרגית ולדלקת מפרקים ניוונית, וכן לנטל תסמינים בשל כאבי גב, נדודי שינה, כאבי מפרקים, תסמיני מערכת העיכול וחוסר איזון. ניתוח לאחר התאמה מראה כי היתרונות הבריאותיים של למידה בבתי ספר ולדורף קשורים למאפיינים סוציו-דמוגרפיים ולסגנון חיים בהווה ובילדות.

חוזקות ומגבלות

למיטב ידיעתנו, זהו הסקר ההשוואתי הרחב הראשון שבדק את מצב הבריאות של בוגרי בתי ספר ולדורף בשלב מאוחר יותר בחייהם. היתרונות העיקריים של המחקר הם המדגם הגדול שנלקח מבתי ספר ולדורף וכן המדגם האקראי של האוכלוסייה הגרמנית מאזורים שונים במדינה, הערכת מחלות שונות הרלוונטיות מנקודת המבט של בריאות הציבור וכן ההתאמה עבור מספר רב של משתנים מתערבים אפשריים.

קיימות מגבלות המשפיעות על תקפות איסוף הנתונים, שכן כל המידע מבוסס על דיווחים עצמיים. דיווחים עצמיים עשויים להיות תקפים פחות לגבי חלק מהמחלות לעומת אחרות. כמו כן, בהתחשב באיסוף הנתונים הרטרוספקטיבי, ייתכן שחלק מהתשובות מבוסס על מידע לא מדויק, במיוחד במענה על השאלות לגבי הילדות. לכן, רוב התשובות החסרות היו ביחס למשתנים האוספים מידע על הילדות. עם זאת, מאחר שהמספרים המוחלטים של ערכים חסרים היו קטנים למדי, משקלן בהערכת ההשפעה אמור להיות קטן.

יתרה מכך, ייתכן שהמשתתפים שלמדו בבתי ספר ולדורף ענו באופן שונה מהמשתתפים בקבוצת הביקורת, לאחר שקראו את מטרות המחקר, שהתמקדו בסוגיות בריאות המתייחסות לאורח החיים שבו גדלו.על כל פנים,ניסינו להימנע ממיקוד תשומת הלב לנושא זה, לדוגמה, בכך ששאלנו שאלות כלליות יותר על נטיות רוחניות או דתיות של הורי המשתתפים.באופן כללי, בהתחשב במערך המחקר, כל התוצאות נמצאות בסיכון להשפעה מהתערבות המשתנים שלא נמדדו.

באופן כללי, הקשר בין גורמי סיכון או גורמים מגנים אפשריים לבין תוצאות בריאותיות צריכות להיחשב כהערכות גישוש, אשר עלולות להיות מוטות באופן משמעותי, ויכולות לתת רק תובנות מועטות לגבי ההיבטים מקדמי-הבריאות בחינוך ולדורף. לא ערכנו התאמה לבדיקות מרובות (mutiple testing). יש לקחת זאת בחשבון כאשר מפרשים ערכי p. כמו כן, התוצאות שלנו מוצגות כיחסי סיכויים (odds ratios), והן יהוו הערכת-יתר של ההשפעה אם הן יפורשו כסיכון יחסי (risk ratios). בהתחשב בנקודות אלה, יחסי הסיכויים שהוצגו ביחס לגורמים סוציו-דמוגרפיים ואורח חיים יכולים לשמש רק ליצירת היפותזה, ואין לפרשם כהערכות השפעה סיבתיות מדויקות.

התאמנו את אותו מודל סטטיסטי על כל התוצאות כדי לאפשר השוואה של ההשפעה של הלמידה בבית ספר ולדורף על כלל התוצאות. בעוד לגבי כמה תוצאות המודל עשוי לכלול משתנים רבים בהשוואה לאירועים שנצפו, עבור תוצאות אחרות מצב זה לא היווה בעיה. עם זאת, במסגרת ניתוח רגישות נרחב עם אסטרטגיות מידול שונות (קידוד-דמה במקום משתנים דיכוטומיים, התאמה לציוני היתכנות, לא הוצג), הערכות ההשפעה ושגיאות התקן של קבוצת הוולדורף לא השתנו במידה רלוונטית.

האתגר העיקרי במחקר זה היה להתיר את הקשרים בין הלימודים בבית ספר ולדורף לבין משתנים מתערבים אפשריים. מצב כלכלי חברתי והתנהגות בריאה עשויים להיות תוצאה של חינוך ולדורף, אך גם יכולים להיות במתאם ללמידה בבית ספר ולדורף – למשל, שמצב ההשכלה של ההורים הוא סיבה משותפת. לפיכך, הבדלים רבים בין הקבוצות יכולים להיחשב

כמשתנים מתערבים אפשריים, אך יכולים לייצג גם את השפעת הלימודים בבית-ספר ולדורף. לכן התאמה לאורח החיים בהווה באמצעות ניתוח סטטיסטי יכולה להביא להערכת-חסר של השפעת הלימודים בבית-ספר ולדורף. יתרה מכך, התאמנו את אותו מודל לכל התוצאות, אף על פי שהשפעות המשתנים על התוצאות יכולות להיות שונות.

כמו כן, מתקבל על הדעת שהקשרים בין הלימודים בבית ספר ולדורף לבין אורח החיים משתנים עם הזמן, בייחוד אם זוכרים שלימודיהם של המשתתפים במחקר התרחשו בין שנות ה-30 לשנות ה-2000, בהתאמה לגילם. איננו יכולים לשלול את השפעתו של הזמן, אבל באמצעות התאמה לגיל ניסינו לשלוט על השפעה זו, במידה מסוימת, בניתוחים שלנו.

השוואה למחקרים אחרים

בכמה מחקרים קודמים נמצא כי אורח החיים האנתרופוסופי

הוא גורם מגן מפני התפתחות אלרגיות, אך במחקרים אחרים לא נמצא ממצא זה. במחקרנו מצאנו כי אלרגיות היו שכיחות באותה מידה בקרב אנשים שלמדו בבתי ספר ולדורף ובקבוצת הביקורת, אך התאמה למשתנים מתערבים אפשריים הביאה לנתון לפיו הסיכון לנזלת אלרגית בקבוצת הוולדורף נמוך משמעותית מזה של קבוצת הביקורת. לא נמצא הבדל בין הקבוצות בשכיחות מחלות אחרות, אשר נגרמות לעתים קרובות עקב תגובות אלרגיות, כגון אסתמה של העור (אטופיקדרמטיטיס) ואסטמה.

בוסינג ואחרים (Büssing et al., 2007) מצאו שבקבוצת הוולדורף הייתה שכיחות נמוכה יותר של יתר לחץ דם (10.0% לעומת 18.6%), דלקת מפרקים ניוונית (9.0% לעומת 26.1%) וראומטיזם (3.3% לעומת 8.3%) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אך המחברים מציינים כי ייתכן שהבדלים אלו נגרמו בשל שיטות שונות לאיסוף הנתונים.

כאשר שללנו גורם זה לטעות, מצאנו הבדלים קטנים יותר (כנראה לעומת המחקר הקודם שצוין – המתרגמת) לגבי המחלות שנבדקו במחקר: יתר לחץ דם (16.1% לעומת 19.9%), דלקת מפרקים ניוונית (10.8% לעומת 15.8%) וראומטיזם (2.9% לעומת 4.4%). בניתוח מותאם, ההבדל בשכיחות דלקת המפרקים הניוונית היה מובהק סטטיסטית. בבתי ספר ולדורף מתמקדים באיזון בין פעילויות אינטלקטואליות, רגשיות ופיזיות בהשוואה לחינוך הממוקד יותר באינטלקט, שקיים בבתי-ספר אחרים. בפילוסופיה שלו חזה שטיינר כי לדבר יכולה להיות השפעה חיובית, בייחוד ביחס למחלות מפרקים. עם זאת, כדי לבדוק השערה זו, יידרש סוג אחר של מחקר.

בשתי הקבוצות הייתה שכיחות מחלת הסוכרת (ולדורף 2.5%, קבוצת הביקורת 4.8%) נמוכה יותר בהשוואה להערכות שפורסמו לאחרונה בסקר הבריאות הגרמני לגבי האוכלוסייה הכללית (7.2%).ביחס לדיכאון מצאנו שכיחות לאורך-החיים של 9.7% בקבוצת הביקורת. נתון זה היה משמעותית גבוה יותר (13.2% גברים, 21.9% נשים) בסקר הבריאות הגרמני, ומחקרים קודמים הצביעו על הימצאות נקודתית של דיכאון בשיעור 8.1%.ההבדל יכול להצביע על הערכת חסר של השכיחות האמיתית בגלל היעדר תוקף הנובע מדיווחים עצמיים.

מסקנות ומחקר עתידי

מחקר זה הוא המחקר הרחב והמקיף ביותר שפורסם עד כה שבודק את הקשר בין לימודים בבית ספר ולדורף לבין מגוון רחב של מחלות בבגרות. התוצאות הראו כי אין הבדל משמעותי בשכיחות המחלות הנפוצות ביותר, כולל מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן, דיכאון, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) ואסטמה, בין אנשים שלמדו בבתי ספר ולדורף לאנשים שלמדו בבתי ספר ציבוריים. עם זאת, דלקת מפרקים ניוונית ונזלת אלרגית דווחו פחות בקרב אנשים שלמדו בבתי ספר ולדורף, לאחר התאמה למשתנים מתערבים אפשריים, כולל משתנים סוציו-דמוגרפיים וסגנון החיים בהווה ובילדות. מעניין לציין כי מצאנו קשרים חזקים יותר בקרב אנשים שלמדו בבתי ספר ולדורף לגבי תלונות בריאותיות בהווה: סוגים שונים של כאב, נדודי שינה, חוסר איזון ותסמינים במערכת העיכול דווחו לעתים רחוקות יותר, לאחר התאמה למשתנים מתערבים אפשריים, בהשוואה לאנשים שלמדו בבתי ספר אחרים. למיטב ידיעתנו, זוהי הפעם הראשונה שנחקר קשר בין מסגרת פדגוגית ספציפית בילדות לבין מצב הבריאות בבגרות. עם זאת, יש לפרש את ממצאינו בזהירות, מאחר שהניתוח הראשוני הוא ניתוח גישוש, ולא ניתן לשלול הטיה וערפול שיורי.

מחקרים עתידיים צריכים להעריך את היתרונות הבריאותיים ארוכי הטווח של בתי ספר ולדורף ושל אורח חיים אנתרופוסופי במחקרי מעקב פרוספקטיביים, שיחלו, באופן אידיאלי, בגיל הרך ועם מעקב עד בגרות. יש לבחון את מצב הבריאות ותוצאותיו במרווחי זמן קבועים ובאמצעות מדידות אובייקטיביות במידת האפשר. כדי להעריך את השפעות בתי ספר ולדורף על תפיסת הבריאות ועל הבריאות, יש לשים דגש מיוחד על השוואה בין קבוצות מבחינת מעמד חברתי כלכלי ורמת השכלה. אסטרטגיה אפשרית אחת היא לבחור לקבוצת הביקורת אנשים אשר למדו בבתי ספר מיוחדים אחרים, שיכולים להיות דומים יותר לאנשים שלמדו בבתי ספר ולדורף. עם זאת, חיוני לקבל מידע מדיווחי הורים, בייחוד בנוגע לילדים קטנים, כדי להעריך גורמים הנוגעים לסגנון חיים, כולל תזונה ופעילות גופנית מחוץ לבית-הספר, וכן חשיפה סביבתית בתוך הבית ומחוצה לו.

[1]המאמר המלא פורסם באתר המחקרים הפתוח: PLOS ONE, Vol. 8, Issue 9 (September  2013), www.plosone.org, e73135

[2]המכון לרפואה חברתית, אפידמיולוגיה וכלכלת בריאות, המרכז הרפואי האוניברסיטאי Charité, ברלין, גרמניה.

[3]ראש הקתדרהלתיאוריה של הרפואה, רפואה אינטגרטיבית ואנתרופוסופית, הפקולטה לבריאות, אוניברסיטת ויטן-הרדקה, גרמניה.

[4]פרייה הוכשולה שטוטגרט, הסמינר לחינוך ולדורף, שטוטגרט, גרמניה.

[5]המחקר אינו מציין את שנת הסקר. ככל הנראה, מדובר בסקר מן העשור הראשון של המאה ה-21.

[6]כל הטבלאות המצוינות במאמר מופיעות במאמר המלא באנגלית.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

מתעניינים בחינוך אנתרופוסופי?

הירשמו וקבלו חינם גישה ל14 מאמרים נבחרים ממגזין אדם עולם!

העגלה שלך