להפוך את הזמן לידיד: מדריך לעבודה עם לוח השנה לנפש

להפוך את הזמן לידיד: מדריך לעבודה עם לוח השנה לנפש

לוח השנה לנפש, ספר מדיטאציות שחיבר רודולף שטיינר, מתחיל השבוע מחזור חדש, וזאת הזדמנות מצוינת להתחיל לעבוד איתו. גבע ששון מספר לנו למה זה כדאי וממליץ על כמה דרכים לעשות זאת

מה נשתנה השבוע הזה מכל השבועות? שבשבוע הזה, אנו מתחילים מחזור חדש של קריאה ב"לוח השנה לנפש" של רודולף שטיינר. וככה הוא נפתח:

כאשר ממעמקי היקום
מדברת השמש אל חושי האדם
ושמחה ממעמקי הנפש
מאחדת עצמה במבט עם האור,

זורמות אז מחשבות
ממעטפת העצמיות אל מרחקי החלל
וקושרות במעומעם
את ישות האדם עם הווית הרוח.

(תרגום יפתח בן אהרון)

חגי הפסח והפסחא (איסטר) אמנם מאחורינו, אולם האביב עצמו, על שלל צבעיו, כאן כדי להשאר עמנו לכמה שבועות. ויחד עם האביב מופיע רעיון החירות כמרכיב חשוב של הכרה עצמית המחוברת לזמן. חיבור ההכרה העצמית לזמן – זאת תמצית ההצעה שמציע לנו רודולף שטיינר ב"לוח השנה לנפש". ניתן להסתכל על הזמן בשני אופנים: אופן אחד הוא לראות בו קו ישר, לינארי, הנמתח מנקודה לנקודה; כזה הוא הזמן ההיסטורי, הביוגרפי, המדעי. אופן אחר הוא להסתכל על הזמן כעל אוסף של מחזורים, כל אחד מהם בעל מקצב משלו; ואחד מהמחזורים המשמעותיים ביותר בו הוא מחזור השנה, המשתקף אלינו באורכי הימים וחילופי העונות. כשאנו חיים וחווים את הזמן באופן הזה, זורמת ההכרה של הזמן המעגלי אל חיי הנפש. הקשר אל העולם נגלה לא רק מחוץ לנו, אלא מתחיל להשתקף בחיים הפנימיים אותם אנו חווים במחשבה, ברגש וברצון. התרחשות כזאת מעניקה לנו כוחות חיים והופכת את הזמן לידיד המלווה אותנו במשעולי הקיום.

בהקדמה למהדורה השנייה, שהתפרסמה בשנת 1918, כותב שטיינר: "למחזור השנה יש חיים משלו. נפש האדם מסוגלת לחוש חיים אלה ולהשתלב בהם אם היא תיתן לכוחות האלה, המשתנים מידי שבוע, לפעול עליה". נקודת הפתיחה של המחזור הוא באביב, שבו הטבע מתחדש וכמו נולד מחדש (גם העם העברי חגג את ראש השנה באביב, עד לחורבן בית שני). וכך אנו יכולים לנשום עם האדמה החל מהנביטה והפריחה שבאביב, אל תוך החום והכמישה של הקיץ, ובהמשך לעקוב אחר נשימת כדור הארץ בזמן שהוא עובר, דרך הסתיו, לעומק החורף, וחוזר חלילה.

אך כאמור, התיאורים במכתמים השבועיים לא רק מייצגים תהליכים מסביבנו, אלא מעוררים אותנו לתהליכים המתרחשים בתוך הנפש שלנו ובכך מאפשרים הדהוד בין פנים לחוץ. ההדהוד הזה הוא מוטיב מרכזי בלוח השנה לנפש. למשל, כאשר אני קורא את מכתם מספר 23, בשבוע השני של חודש ספטמבר, אני חווה כיצד זוהר השמש הקיצי מתעמעם באוויר סתווי לח שמחליש לאיטו את דחף החושים שפֵעִלים מאוד בקיץ:

בבוא הסתיו
נחלש הדחף לגירוי של החושים,
קרני האור משמשות בערבוביה
עם אופל ערפילים.

הנני רואה במרחבים
את תרדמת החורף של הסתיו –
עצם הקיץ
עבר אל תוכי.

(תרגום בן-ציון [בננו] ולקוביץ)

התיאור הנפלא הזה ממריץ אותי לחפש תמונות כאלה בטבע בבקרים ובערבים, תוך שהוא מהדהד בנפשי את שירו של דוד פוגל: "בלילות הסתיו / נופל ביערים / עלה לא נראה / ושוכב דומם לארץ". שרידיו של הקיץ החיצוני, שהולך ונעלם, שוכנים עתה בתוכי, כעונה פנימית.

טובים השניים

לוח השנה לנפש מורכב מ-52 בתי שיר (מכתמים, "ורסים", Verses) אותם פרסם שטיינר לראשונה בשנת 1912. מחזור קריאה חדש מתחיל ביום א' הראשון שלאחר הירח המלא הראשון של האביב, כלומר, ביום א' הראשון שלאחר חג הפסח והפסחא. בישראל, "לוח השנה לנפש" הוא הטקסט השטיינרי שזכה להכי הרבה גרסאות. חמישה תרגומים שונים ראו אור בדפוס או בדיגיטל, וקיים מספר בלתי ידוע של גרסאות פרטיות. לוח השנה לנפש הוא גם הטקסט השטיינרי הראשון והיחיד שזכה לאפליקציה משלו בעברית (וב-7 שפות נוספות).

ניתן לעבוד עם לוח השנה לנפש במגוון אופנים. הדרך הראשונה והמובנת מאליה היא לקרוא בכל שבוע את המכתם שלו. ניתן גם להוסיף לקריאה את המכתם של השבוע החולף, ואת זה של העומד להגיע. היתרון בקריאה זו היא האפשרות לחוות את המשותף לשלושתם כאיכות של הזמן אשר נפרסת אל מעבר לגבולותיו של שבוע אחד בלבד.

דרך נוספת לעבוד היא בזוגות. לכל מכתם יש את "מכתם המראה" שלו, אשר משתקף אליו מהציר שעובר בין הצמד 52-1 לצמד 27-26 (ראו תרשים). את מכתם 1 נקרא ביחד עם מכתם 52, את מכתם 2 נקרא עם מכתם 51, וכן הלאה. השיטה המתמטית לקבלת מכתם המראה היא להפחית את מספר השבוע הנוכחי מהמספר 53. שיטה זו של קריאה מגלה לנו הדהודים בין מכתמי המראה. אם למשל נשווה את שורה 6 של מכתם 23 (תחילת הסתיו): "תרדמת החורף של הסתיו" אל שורה 6 של מכתם המראה שלו, מספר 30 (לב הסתיו): "החורף יעורר בי את אביב הנפש", אראה שחווית החורף מהדהדת בשני המכתמים, אך התיאור הראשון הוא של העולם החיצוני, ואילו התאור המאוחר יותר הוא של החוויה הנפשית. התמונה הנפשית מזמינה אותנו להשתתף במחזור העונתי של הטבע, ובמקרה הזה עוזרת לנו להכיר בכך שהִעלמות הקיץ מעוררת דחף מחודש בנפשנו. כך הופך מחזור השנה לתנועה מלאת חיים באדם ובעולם. מילות המכתמים לא רק חושפות מחזור מתמשך, אלא גם טוות ניגון מוזיקלי שיוצר מתח והתבהרות ככל שהשנה מתכווננת בארבעת עונותיה ו-52 שבועותיה.

בעבודה עם מכתמי המראה, יפה לדמיין את תנועת השבועות על קשתות המעגל. מכתמים 26-1 נעים בקשת העליונה, עם כיוון השעון. מכתמים 52-27 נעים בקשת התחתונה, באותו כיוון, אך נגד כיוון השעון. בנקודת ההתחלה האביבית ובנקודת ההיפוך הסתווית (שבועות 27-26), זוגות המכתמים קרובים זה לזה; בשיאי החורף והקיץ הם גם בשיא מרחקם זה מזה. בתנועה מהקרבה אל המרחק ושוב אל הקרבה, וחוזר חלילה, יוצרים השבועות תמונה דינאמית של 8 הרמוני ואינסופי. עניין זה קרוב גם לליבנו-אנו; הרי לתנועה הזאת יש קשר רוחני למיקום החגים העיקריים ביהדות, אשר נעים על ציר הסתיו (חגי תשרי) והאביב (פסח עד שבועות).

להתיידד עם הזמן

דרך נוספת לעבוד עם לוח השנה לנפש היא קריאת המכתם השבועי לצד המכתם הנגדי לו על המעגל: 1 מול 27 – אביב מול סתיו; 13 מול 39 – קיץ מול חורף, וכולי. השיטה המתמטית לחשב את המכתם המשלים היא להוסיף 26 במכתמים 1 עד 26, ולהחסיר 26 במכתמים 27 עד 52. באופן הזה אפשר לאחוז בתנועת העונות של האדמה המתרחשות בו-זמנית בצורה הופכית בשני חצאי כדור הארץ. כך אפשר, חרף מיקומי באחד מחצאיו של הכדור, לחוות את העולם כישות שלמה.

תהה השיטה שבה תעבדו אשר תהה, הדבר המרכזי הוא שלוח השנה לנפש פותח לעוסקים בו דרך מדיטטיבית לחווית פעימת המטוטלת שבין העצמי לעולם. הוא יכול להעיר בנו יכולת רדומה לתפיסת תפקידנו האנושי בדרמה של החיים, ואף להיות שותף פעיל בחיינו. השירה הרוחנית הזאת מכינה אותנו למקצבי הזמן של הימים שמתארכים ומתקצרים או הקיץ שמחליף מקום עם החורף. נוסחאות אלה למדיטציה מובילות את המציאות של הנפש מגבולותיה הצרים לחוויית השמים; הן מנגישות לנפש את ההתרחשויות ביקום הגדול. אולי לחלק מאותן איכויות התכוונה לאה גולדברג ב"מחזור שירי סוף הדרך":

למדני, אלוהי, ברך והתפלל
על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,
על החירות הזאת: לראות, לחוש, לנשום
לדעת, ליָיחל, להיכשל.

תגובות

כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא תפורסם. שדות החובה מסומנים *

*

העגלה שלך